כל הסיפורים

זהו המשך לסיפור השיר שלנו – חלק ב – זהר ומומלץ לקרוא אותו תחילה בכמה ימים הבאים, אחרי ששיר התוודתה בפניי על הנטיה המינית הבי-סקסואלית שלה, אחרי שסיפרה לי איך היא איבדה את הבתולים שלה לבת ואי

זהו המשך לסיפור רונית – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה לקראת אחת עשרה בלילה, כמה שעות חלפו מאז השיחה האחרונה עם רונית. הראש מלא מחשבות מעורבות מאז השיחה. סיפוק וחרמנות על השיחה איתה, על המראה

״אני רוצה יום צילומים שלם״, סיכמה איתי נעמה, ״זה ממש חשוב לי ולא אכפת לי כמה זה יעלה״. אחרי הרבה שנות צילומי חתונות, היה ברור לי שהכלות מכתיבות את האירוע המשמעותי בחייהן, תוך שהן מתעלמות לחלו

סיפור מאת סופר סתם לפרק ראשון של הסיפור המבוכה בין שלושתם נמשכה רק במהלך הזמן שלקח לכולם להתרומם מהמיטה ולהתארגן. מביטים בסקרנות האחד על השני, בעודם מנגבים את אבריהם המוצנעים, מתלבשים בחטף.

כולכם בוודאי זוכרים את גל נוסטלגיה ששטף את המדינה לפני כשנתיים , קבוצות פייסבוק צצו כמעט בכל ישוב , וצברו אלפי ואפילו עשרות אלפי חברים . מובילת הטרנד החדש הייתה בת-ים  , עיר ילדותי האהובה  ,

10914 קראו את הסיפור סיפור של סינגל שייקר סוף סוף נגמר החופש הגדול, סוף סוף אוכל ללכת לים בלי לסבול מדרדקים המסתובבים בכל מקום ולא מאפשרים לי טיפת פרטיות. לא אכפת לי מגולשים מסוקסים שגם ככה

סיפור מאת אשמאי זקן – עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות

ובכל זאת, כשראו את הזרג הענק מול הכוס הקטנטן, זוחל בינות הירכיים הלבנבנות והרכות של אנה מריה, היתה באוויר רוח של התעלות. הקהל החל בקריאות קצובות ואפילו מחיאות כפים. הראש הכדורי הגדול של הזין

בדרכי ברכבת לכיוון צפון ואני מלא סיפוק מיני. מרגיש צורך לשתף מישהו ביום המדהים שעבר עליי, רק מחסום הבושה מונע ממני לשתף את העלמה הנאה עם הרגליים היפות שמכל המקומות ברכבת בחרה להתיישב דווקא לי

זהו המשך לסיפור החיים הסטודנטיאליים – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה אני קודח בכל הכח בתוך רותם, מנסה להגיע בכל נעיצה כמה מילימטרים יותר עמוק כששנינו נושמים במהירות זה על זו לצלילים הרטובים ש

מאז שהייתי בבית הספר קצת צחקו עלי שאני ילד רזה וחלש, כנראה זה נכנס לי ללב ממש עמוק. נכנס לי פטיש לראש שאני חייב להיות כמה שיותר חזק וכמה שיותר גדול. בהתחלה זה נתן לי בטחון עצמי מזויף ועם הזמן

אני מוציאה את המצרכים לעוגה ומסדרת אותם על השיש, פותחת את דלת המקרר וקולטת שאין יותר ביצים. אני רוטנת לעצמי בשקט, מתלבטת אם ללכת רגע לקנות כשבזווית העין אני תופסת תנועה. אני מביטה מחוץ לחלון

קוראים לה שירה, היא התגרשה לא מזמן אבל היינו בקשר הרבה לפני כן. היא שלחה לי את אחת ההודעות האלו שאפשר להבין ממנה שהיא קצת אאוט, קצת חסרת מוג’ו ותשמח לחיבה ממני. האמת? לא הייתי חרמן במיוחד, יי

סיפור מאת זיגי   לתחילת הסיפור   למחרת הוא הגיע לקפה נראה מעוך. כשראה אותי בא והתיישב. זה היה מוקדם והיינו לבד.   מה אתה אומר? שאל בחיוך נבוך היית מצלם ומעלה לאונליפן היו לך כבר יותר מ

מאת המעבדה לאירוטיקה   זו היתה מסיבה שלאף אחד לא היה חשק לבוא, אבל המחויבות הדיפלומטית הכריעה את הכף. הוא עמד באחת מפינות החדר וחשב לעצמו שהיום אין שמלות, אלא רק קרעי בדים שלא מנסים להסתיר

"מה אעשה?" אמרה נועה וירדה על ברכיה מול אורי, יד אחת שלה מחזיקה את המצח. "אורי, אורי…קום, אורי, גנבו לנו את התיקים!!" נועה רכנה לעברו וזעקה. אורי התעורר והביט לצדדים, הוא היה דרוך כמו קפיץ. מ

“איך את מרגישה, שני, אחרי הפגישות שלנו?" "הרבה יותר טוב!" "יפה. אני באמת שמחה. ההתקדמות שלך היא הסימן שאנחנו בדרך הנכונה" "כן. למדתי דברים…" "מה למשל?" לאהוב את עצמי…" "כלומר? אשמח אם ת

מאת: פליק בטוסיק הסיפור הבא מכיל תיאורים של עונשים פיזיים. אם זה לא לטעמכם – נא לדלג. כמו כן, מדובר בפנטזיה בלבד – אל תרביצו לאף אחד ותהיו נחמדים (-: על "בית הספר למחול קלאסי ומודרני על שם

אני גל, בת 25. השתחררתי לאחרונה משירות צבאי באחת היחידות המסווגות. אני בזוגיות עם שניר, בן 28, משפטן. כמו כולם גם אני הלכתי להייטק. ברור. עם הביקוש המטורף בשוק לא חשבתי פעמיים לפני שניסיתי ל

לכבוד יום הולדת השישה עשר שלי אבא שלי קנה לי מחברת ציורים ענקית ומקושטת מגרמניה, עם עוד כלי כתיבה יקרים. הדבר הראשון שציירתי בה, היה גל, ידיד שלי. הוא נער בן גילי, יפה תואר, נראה כמו שילוב של

זה היה אמור להיות סופש רגיל, כמו תמיד נפגשים כמה חברים, מארגנים קצת אלכוהול וסך הכל נהנים מהחיים. אבל הפעם, הפעם איך שהגעתי לבית של רותם הבנתי שמשהו שונה. יש לנו חבורה קטנה, סך הכל עשרה בנים

גם מקוצרת זה טוב אחרי 35 יום שלא ראיתי את העולם. עולה על מדי א׳ שחיכו לי בסבלנות ומסמס לך שעוד שעתיים אני אוסף אותך. את מחכה לי בחוץ כבר עם תרמיל ואוהל, חיבוק חזק אווו כמה התגעגעתי! לבשת שמל

כל הסיפור : חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8, חלק 9, חלק 10, חלק 11, חלק 12 ואחרון שיינא- היא התעוררה, מודעת לקולות הילדים בסלון, לקול בעלה שמנסה לארגן אותם לבד. היא נ

אש הישיבה היה איש גבוה ומרשים, זקן שחור ועבה עיטר את פניו ומתחת לצווארו המסתתר מאחורי הזקן נמתחו להן כתפיים רחבות סימן לימיי בחרותו, כרס קטנה של בגרות החלה גודלת במורד ביטנו ורגליים יציבות וח

מר נווג'ה בפייסבוק לפרק 1 רפי נאלץ לחיות עם הנכות הזאת ולא ידע איך לאכול את הבושה שאחזה בו. שני אנשים זרים לחלוטין צופים בזקפתו הקטנה, מעירים הערות ואשתו שאמורה לכבד אותו עוד זורה שמן על המ

הקליניקה של ד"ר אליס ויינברג תמיד הייתה מרחב של לחישות. במשך חמש-עשרה שנים, הריהוט הכבד, השטיחים הרכים והתאורה העמומה נועדו לעשות דבר אחד: לגרום לאנשים להרגיש בטוחים מספיק כדי לדבר על מה שהם

הם ישבו במטבח, בשקט. הילדים כבר נרדמו. שגרה. "אתה חוגג 40 עוד חודש, מה בא לך לעשות?" היא שאלה. "תפתיעי אותי" הוא בקש "סומך עלייך". למחרת היא כבר ביקרה בפורומים שונים בפייסבוק מחפשת אטרקציה

זהו המשך לסיפור אשה של אשה – קיבוץ – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. עשינו אהבה! אין שום מילה טו

תמיד הייתי הנערה השקטה עם הטירוף בעיניים. שנים של הכחשה ובריחה מפני אכילת הפרי האסור. תמיד חלמתי על פריקת הפנטזיות שלי עם גבר אחד, גבר אחד יחיד ומיוחד, גבר שיגרום לי להתעוררות מינית ולא רק הת

המשכתי לשבת, אט אט מוחקת את החיוך מעל פניי. הבטתי אליו ללא כל הבעה חושבת מה לעשות איתו. “שקט, אמרתי לו כמעט בלחש, שתוק! לא בקשתי שתדבר אלי”. מעלה את טון הדיבור בהדרגה. “לא בקשתי שתחייך אלי ול

חיכיתי שהרגע הזה יגמר או שבעצם לא, היא גנחה כי כאב לה ולא בגלל החיבור בנינו. רוכן מעליה ודוחף את אגני קדימה, לא כי אני רוצה אלא כי אני חייב, היא צורחת וקולה נשמע ברחבי החדר, צעקות של כאב וחוס

שמי יונתן, אני בן 27, סטרייט נשוי ודתי. הקורא את המשפט האחרון עלול לחשוב בליבו “עלק” דתי, בטח עוד איזה אחד ששם כיפה וקורא לעצמו דתי, אבל ממש לא, אני דתי אמיתי “ירא שמים”. בטרם אספר את הדברים

התעוררתי אחרי שעה במעין שלווה שלא חוויתי כבר כל כך הרבה זמן וכמובן עם רצון עז ללכת לשירותים. ממש לא תכננתי לצאת עירומה להסתובב בדירה. פתחתי את הארון שלו ומיד ראיתי בתחתית הערימה איזו חולצת טר

מיד אחר הצ'ק אין במלון התחלנו להתכונן למסיבה. אמנם הגענו עבור תערוכת הסקס השנתית של ברלין אך הערב יש מסיבת חילופי זוגות רומית של נשים יפות וגדולות (BBW) בקיטקאט. את הקבוע לא ראיתי כבר כמעט שב

…………..התמכרתי לליטופים שנעשו נועזים יותר ויותר עד שכף ידה נחתה מעדנות היישר על התפיחה שמתחת לרוכסן שלי. ידה התיישבה לה שם בנוחיות כשקצות אצבעותיה מתופפות בקלילות על הביצים  המתוחות……….. סיפור

2645 קראו את הסיפור לתחילת הסיפור "טיק"  בא איתי האדונית נכנסת לחדר שלה בסערה .תעזור לי לפשוט את השמלה .אני נעמד מאחוריה פותח את הכפתורים . נושק לצווארה היום הרבה מותר לי. לא עכשיו "טיק" יו

מאת אלפרדו חיי היו טובים, אני מוצא את עצמי בגיל 37 עם אישה יפה, שני ילדים, משכורת נאה, דופלקס, שרכשנו לאחרונה. לא שאין משכנתא וגם החסכונות לא מי יודע מה, אבל יש עם מה לגמור את החודש בכבוד. א

תמיד הייתי זאת שנותנת להזדמנויות לחלוף, בעיקר כשזה מגיע לגברים, כל פגם שלי הכניס אותי לחוסר ביטחון מוחלט. במשך תקופה ממושכת נמנעתי מלצאת עם גברים, להכיר אותם, כאלה שהתחילו איתי הייתי מעיפה עם

כמעט אף בחורה לא תודה בזה. זה הגיוני, אין מה ללחוץ ולהביך. אבל כל בחורה עושה את זה. חושבת אולי שהיא היחידה. לא בנות, אתן ממש לא היחידות. הרגע הזה שבו את נכנסת למקלחת, מתנתקת מהכל ומכולם ומכל

“עכברוני, תזיזי את התחת שלך, עשרים שניות את בעמדת הרטבים, לפני שהרוטב בשמל יישרף” אני שומעת מהעמדה שלי את אדם צורח על הילה, המלצרית החדשה שהתחילה לפני יומיים. אני מנידה בראשי, מבינה בדיוק מה

הפארק בימי הקורונה שקט. מעט מאוד אנשים מטיילים, אם בכלל. די עצוב לראות את המקום ככה חשוך, רגוע, שקט, מבודד ויחד עם זאת כל כך נעים לנו. טיילנו חבוקים לאורך השדרה, נעצרים כל כמה רגעים להתחבק חז

אני נכנס לביתך ושם פעמיי אל חדר השינה שלך, את ישנה כמו תינוקת מכורבלת בשמיכה. אני מדליק שלושה נרות ומניח אותם על השידה שליד המיטה. אני מתפשט לחלוטין וזוחל אל תוך המיטה ומתחת לשמיכה, מתקרב אלי

לתחילת הסיפור, לחלק ב', לחלק ג' התעוררתי ביקיצה טבעית. השעה הייתה 7:30. הדוגמן ששכב לצידי צריך להיות בכיתה בתשע. התבוננתי בו. הוא היה עם גבו אליי. השמיכה נחה חצי עליי וחצי על הכתף השמאלי

מאת זיגי   ​יום הגיוס הגיע. אימא ביקשה שאשמור על עצמי. ארבעת הגברים סביבי, כל אחד בדרכו, העבירו את אותו המסר. תהיה הכי טוב, תהיה גאה במי שאתה ואל תיתן לאף אחד לטפס עליך. את המפקדים תכניע

פרק 6   את הימים הבאים אני והבנות העברנו בשיחות על איך יתנהלו המגורים המשותפים, זה שנצטרך דירה עם ארבעה חדרים היה ברור מראש אבל היו צריכים להיקבע חוקים לניהול הבית למשל או לשמירה על הפרטיות

“אני יודעת מה עשית…" סמיילי מחייך. את הודעת הווטסאפ קיבל בהפתעה רשימה בפינת המטבחון והכין לעצמו אספרסו ממכונה שחורה של נסטלה. לא כמו שמכין בבית, ממכונת האספרסו האיטלקית שלו, אבל לא רע. בלי

נישקתי וליקקתי את הבהונות, מצצתי וליקקתי בוהן אחרי בוהן. שלושת הזוגות האחרים אפפו אותי מכל עבר, הבנות לא חסו על שום חלק בגופי ואפפו אותי מסביב, מלטפות ומועכות אותי ברגליהן בתביעה לפינוק. זה ה

זה היה ביום חמישי, בחודש ספטמבר. בדיוק 3 חודשים אחרי יום הולדתי ה- 21. לידור, החבר הכי טוב שלי בישר לי בשורה שממש לא רציתי לשמוע. הייתי עצובה, עצובה כמו שרק אלוהים יודע. באותו הרגע החלטתי –