כל הסיפורים

מוטוזיני התעוררתי כשהמיניבוס התחיל להיטלטל. פתחתי את העיניים, ראיתי את המצדה מעלי, את החושך, ובלי להתבלבל עצמתי אותן שוב: אני לא בן אדם של בוקר, בטח עוד לפני שהשמש זרחה. עוד סיבה שבגללה לא נה

לילה ארוך רונה מתעוררת לפתע כאשר קפיצי המיטה נעים מתחתיה. לפני שהיא מתעשתת נצמד אליה גבר מאחור, קובר אותה מתחתיו. "שגיא?" היא שואלת בנמנום, אך אימה קרה שוטפת את קורי השינה ממוחה כאשר היא נזכר

נהמת ההאמר נוגסת בדממת הרי שומרון הניצבים סביב ההתנחלות כמו אחים גדולים, פוקחים עין על הבתים ותושבי המקום. בתוך הרכב יושבים ארבעה חיילי מילואים, עמוסים ציוד הגנתי כבד ומשתק, עייפים ומשועממים.

רק משחק אני גומר את המוסף ומעיף עוד מבט אל הבריכה. "אבא!" צועק הבריון הקטן. "צללתי חצי בריכה!" "יופי!" אני עונה ומעיף מבט מסביב. הבריכה מתרוקנת לאיטה בצהרים העצל של יום שישי, אך את הבריכה וה

יש באזז טוב באוויר. המוזיקה מהסלון ממלאת את כל הבית, הבנות חמות, הבנים סבבה, עידן השקיע באלכוהול איכותי וכל המסיבה הזאת באה לגדי טוב, כמו סקס טוב שמתחיל מהתחרמנות ומזמוזים ממושכים וברור לך שה

הזאב   "שלום אמי היקרה, מתל–אביב חזרתי. בג'קוזי נחה את, שמחה את על שבאתי?" "הו עמית, בני יקיר לי, יקר מרבבה חשבתי כי תבוא מחר, הפתעתי רבה."   "אמרי נא אמא אהובה, מדוע ריק הבית? היכן המשרתים כ

"אף אחד לא מדבר איתי. אף אחד. כולם נעלמו!” היא עומדת מול החלון בגבה אלי, מביטה בעיר האדישה לסבלה, שלושים קומות מתחת. היא בוכה. בצדק. "אל תדאגי.” אני משקר. “יהיה בסדר.” אני מתבונן בה מאחור. גב

הפלאפון מצלצל, על המסך כתוב 'רוניתי'. "הי מאמי.” אני אומר. "נו, יצאו כבר?” היא שואלת. "איזה יצאו ואיזה נעלי בית. לא תאמיני מה הולך כאן. כמה לימוזינות יש כאן, יא אללה.” "ואללה? חשבתי שרק ה

"אתה תצטרך לשים כיפה.” אומר זבולון בפעם האלף. “שחורה, יו? איך מיין, זה בני ברק. שלא תבוא לי עם סרוגה.” "אני יודע. כבר יש לי. וגם ז'קט שחור יש לי. וחולצה לבנה.” עונה רפי בסבלנות. “אני יכול לה

את הפעם הראשונה שערן ראה את דודה ענת הוא לא שכח וגם באותו הרגע, למרות שהוא לא היה יותר מאשר בן שש וחצי, הוא ידע שגם לא ישכח. הטיסה לאיטליה, הוילה הענקית, הכלבים המנוקדים, הכל יִטשטש עם השנים

המשרד של שרון היה חדר אכסון לפני ששרון התחיל את ההתמחות שלו וככזה הוא חדר קטן, נטול חלונות ואוויר. יש בו שעון מעל הדלת וקצת תמונות שהדביק שרון כדי להפוך אותו למדכא פחות. יצורי פנטזיה מתמונות

הכל התחיל ממבט. מבט אחד מילד קטן הרס לי את החיים ובנה לי אותם מחדש. מבט של ילד שהרגע גמרתי לזיין את אמא שלו בתחת. מול העיניים של אבא שלו. הבעל הוא איש עסקים מצליח יחסית. עסק לחומרי איטום או מ

חלק זה של הקניון שומם בשעות הבוקר המאוחרות. דוכני המזון מהווים זירת קרב גסטרונומית תרבותית בין רשתות ענק מארצות הברית לבין דוכנים מקומיים של יזמים קטנים המנסים למכור שווארמה וסנדוויצ'ים טוניז

"הזונה שלך באמת מרשימה מאוד", אמר אחד מהם בעודי עומדת באמצע החדר, מכוסת עיניים. "היא הולכת לחטוף ובגדול הכלבה" אמר אחר. פתחתי את הפה ושאלתי בחשש "מה הולך לקרו-" ומיד חטפתי סטירה שהפילה אותי ע

אני יושבת רועדת מחוץ לחדר המנהל, לבד. כולם כבר הלכו. המנקה מסתובב, הכל ריק. למה דווקא עכשיו המנהל רוצה לראות אותי? הדלת נפתחת והוא יוצא לעברי. "תיכנסי שיר" הוא אומר ואני מתיישבת מולו. "שיר, ה

״מתי לאחרונה היית באופרה?״ התנוססה השאלה ממנו ועניתי שבעצם אף פעם לא הייתי. ההודעה הבאה הכילה 3 תאריכים ובקשה פשוטה: ״תבחרי״. כך התחיל הסיפור של היום. נפגשנו לקפה של בוקר בסמוך לבית האופרה.

עוד שבוע נשרף ואני מגיע לחמישי עם הלשון בחוץ. חתכתי מוקדם מהמשרד, השעה ארבע וחצי ואני מגיע לדירה שלי, חדר וחצי בפלורנטין, זה מה שהצלחתי למצוא בזמן שהיה לי. עבר שבוע מאז הפרידה הקשה מסיוון. ש

פאק לא! פספסתי את האוטובוס! מי יודע מתי יגיע הבא… ואז ראיתי אותו צועד בדרך לחנייה, מכר מהעבר. רציתי אותו לפני שנים, אך הוא היה תפוס, אני הייתי תפוסה והתזמון היה גרוע. "אתה לומד פה?" "יום השת

"אני בת 22, ממלצרת בתל אביב. זהו". "אוקי, ספרי לי קצת יותר על החיים שלך", הוא אמר. הוא פסיכולוג בן איזה 45. מבוגר כזה, קצת מוזנח. מעניין אם הוא חרמן על המטופלות שלו. בא לי שהוא יתחרמן עלי. א

סוף סוף היה שקט בבית, הילדים רדומים במיטותיהם והבית נקי ומצוצח. גם אני כבר הייתי בפיג'מה אחרי מקלחת ומאחר ובעלי הודיע שיוצא עם חברים ויגיע מאוחר לקחתי לי בן אנד ג'ריז מהמקפיא והתיישבתי לי לצפ

אני בחור פשוט בסה’כ, לומד, עובד, מזיין פה ושם. סטנדרטי לחלוטין. ואז הכרתי אותה, המוזה של בוטיצ’לי. חמוקיים שעושים חשק לתפוס חזק ולא לעזוב, שדיים מפנקים שלא נתנו מנוח לדמיון שלי, כבר ממש יכולת

זהירות – פנטזיית מין בכפיה, יחסי מרות ותוכן מיני ללא הסכמה! אני עובדת בחברת הייטק. כבר מעל 3 שנים אני מנהלת את כל תחום הפגישות, המשרדים, הטלפונים, המדיה והבק אופיס. אה וגם את הסקס. אני מתה

זהירות – פנטזיית מין בכפיה ותוכן מיני ללא הסכמה! הוא מנשק אותי בצוואר, נצמד אליי עד שאני נופלת על המיטה והוא מעליי. אני צוחקת, תופסת אותו בשיער הארוך והרך הזה שלו, הוא נוגס לי בכתף, מנשק אות

זהירות – פנטזיית מין בכפיה ותוכן מיני ללא הסכמה! "תחזיקי פה חזק, אל תזיזי את הידיים." הקול שלו ממשיך להיות חד משמעי, קשה. אין כל תועלת בלחזור שוב ושוב להגיד 'לא' או 'די'. אז היא מאגרפת את יד

ישנה? מסתכלת על 4 האותיות על מסך הטלפון, מכירה את המספר בעל פה, לא פעם שלחתי אליו את אותה ההודעה. מעניין כמה אנשים בעולם קוראים עכשיו הודעה זהה במאות שפות שונות, אלפים? מיליונים? המסר ברור ופ

הוא מקפיץ לי את הלב עוד הרבה לפני שידעתי מה זה אומר בדיוק. כל הזמן שיחקנו בין המותר לאסור. כשהוא לידי הגוף שלי בוער ממש מבפנים ואני מרגישה את הזרמים רצים לי בעורקים. חזרנו להיות בקשר אחרי זמן

״בואי למים״, אתה דוחק בי בעיניים חצי עצומות, כאילו לא אכפת לך בכלל אם אבוא או לא. אני קמה מהמגבת בגוף מעקצץ והולכת לידך לקו המים, כמה שניות אחר כך הם כבר בולעים אותנו לתוכם ומערסלים בעדינות.

"בחמישי בערב את שלי", כך הוא לחש לי בתום האופרה. בחישוב מהיר, הסכמתי. מהיכרותנו רבת השנים, ידעתי שרק טוב יכול לצאת מזה. ביקשתי לא לדעת שום פרט מלבד מיקום ושעת המפגש. וכך היה.  מידי יום קיבל

מאת לקקן ביישן לתחילת הסיפור עומר ישב במשרדו וניהל את ישיבת הזום השבועית שלו, בזמן שאלין ישבה מתחת לשולחן ומצצה לו. היא הקפידה להביט בו כל הזמן, כפי שהורה לה, גם כאשר מבטו הופנה למסך המחשב.

מאת השף סיגל שכבה על המיטה ונגעה בזכרונות שהיו לה מהערב הקודם. היא עדיין הרגישה את הכאב הנעים והעמום מהספאנקים שקיבלה בחזה ובתחת. כבר בזמן אמת היא ידעה שזה ישאיר סימן והיא לא יכלה לחכות לראו

עדי נסעה באיטיות מריצה בזכרונה את השתלשלות הדברים בחודשים האחרונים, המחשבה גירתה אותה ואצבעה גיששה בין רגליה כדי לגלות את הלחלוחית הנעימה. _________________ הכל התחיל לפני יותר משנה, הכלב ה

מאת השף לתחילת הסיפור סיגל הייתה צריכה לנשום. היא הייתה רטובה לגמרי ומוכנה לעשות כל מה שצריך בשביל להגשים עכשיו את הפנטזיה שהיא קראה הרגע. יותר ממה שהתוכן דיבר אליה, עצם העובדה שזה נכתב בשב

מאת לקקן ביישן לתחילת הסיפור, לחלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8, חלק 9, חלק 10, חלק 11, חלק 12 אלעד התקשר לספיר, ואז שלח לה כמה הודעות… ואז ליאן נזכרה לומר לו שספיר לומדת בבי

מאת אסתי סיפור זה לא מעודד לבגוד, אולי רק בסיטואציות נדירות…… (נכתב בהשראת סיפור אמיתי) ליל שבת ניסן תשפ"ז 2:10 לפנות בוקר. התעוררתי עם שלפוחית עצבנית, ישנתי בחדרי כשבעלי יושן בחדר השני, ל

סיפור מאת בני לתחילת הסיפור, חלק ב, חלק ג, חלק ד המתח על השולחן כבר לא היה חשמל דק, הוא הפך לאש חיה ששרפה את כל מה שנותר מהאיפוק שלנו. המארחת, שהייתה הגשר בינינו, התחילה לנוע בקצב פראי, היא

מאת more sex היא הובילה אותי ערומה אל חדר המקלחת איברי עמד כמו אבן בחוטיני הורדרד בחדר המקלחת היא אמרה לי להיכנס להתקלח במים קרים כדי להירגע וכדי שתוכל להכין אותי למסיבה המים הקרים אכן טיפלו

נכתב על ידי שובר שגרה לתחילת הסיפור, חלק 2, חלק 3  מתוערר לבוקר חדש, אחרי תקופה לא קצרה של הסתרה אתמול בלילה הסוד התגלה מול דנה אשתי ובאופן מאוד משמח היא קיבלה את זה בחום. קם מהמיטה שלנו מק

מאת לקקן ביישן פרק 1, פרק 2 הרכב של עומר עצר כמאה מטרים לפני בית הספר של אלין. הוא המתין לה בכניסה לרחוב צדדי. אלין הופיעה מעבר לפינה, עם הילקוט על כתפה ופנתה לרכב בצעדים קטנים ומהירים. היא

מאת השף לתחילת הסיפור, חלק ב עכשיו היה התור של עומר לנשום. הזין שלו עמד והוא מצא את עצמו מתרגש כמו לפני דייט בתיכון. אחרי שהוא הרגיע את עצמו הוא שלח לה הודעה. ״שלישי הקרוב?״. דיי מהר הגיעה

מאת: אדום אדום "אל תבכו לי שהווסט שלכם לא מתאים לכם, כי אני לא אעזור לקוקסינל שלא יודע לדאוג לציוד של עצמו", צרחה זהבה בקול עמוק כשהיא עומדת במרכז הח' כשמסביבה 24 טירונים שאתמול הגיעו לבא"ח ג