כל הסיפורים

זהו המשך לסיפור המסיבה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה החדר הענקי שנכנסנו אליו היה המטבח. “הבאתם אותי לשטוף כלים?” שאלתי את יבגני והוא צחק. בחור ענקי וגבוה עם כובע שף היה עסוק בבחישה, ובחור

הבית העתיק עמד בדיוק בפיתול הכביש במעלה ההר. שני צריחים עגולים עיטרו את הבית משני הצדדים. מתחת לפנס נתלה שלט בצבעים דוהים “פנסיון מצודת הצבאים – חדרים מרווחים”. שעת ערב מוקדמת ביום דצמבר סגרי

נסעתי “לעשות שבת” אצל בת דודה רחוקה ובעלה אי שם בדרום הר חברון. ארזתי לי מעט בגדים, מברשת שיניים וכלי גילוח בתיק הגב שלי, לבשתי את חליפת הרכיבה, חגרתי את האקדח שלי למותני, עליתי על האופנוע וי

זהו המשך לסיפור מפנטזת – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם ובין המציאות הוא מקרי בהחלט. האם אני מופרעת? אם כן אז זה שווה את זה! החלפתי את המצעים ה

השופטת והענק פרק ב באולם המשפט של השופטת המחוזית היתה דרמה באותו היום. העבריין הבכיר, ראש משפחת הפשע הורשע בהזמנת רצח של אחד מיריביו. הוא קילל בזעם את השופטת והוצא מבית המשפט לאחר שצעק לעברה

אני לא בדיוק יודע לשים את האצבע על הנקודה הספציפית בזמן שבו הפכתי להיות הצעצוע האישי שלה שדואג לכל מחסורה הפיזי, כלכלי, נפשי והמנטאלי אבל זאת הייתה רכבת הרים מטורפת מלאת אדרנלין ואנרגיות. קור

9506 קראו את הסיפור סיפור מאת מאת דני דניאלי לתחילת הסיפור, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6   אנה מבינה שאני מאוהב בדניאלה. היא תמיד ידעה אותי יותר משידעתי אני את עצמי. את אפי היא ממשיכ

מאת פ ם לתחילת הסיפור, חלק 2 קמתי בבוקר למחרת, יום רביעי הגדול. מחר אני יוצא הביתה, אבל היום, היום קמתי עם זקפה גדולה, פחדתי שאני לא אצליח להחזיק מעמד עד שאמל תגיע. ואמל לא אכזבה, היא הגיעה

*למען הסר ספק, כל הדמויות והאירועים בסיפור הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. לתחילת הסיפור ויקה סוף השבוע נגמר, ביום ראשון חזרנו בערך לעבודה, אני בכל מקרה, אריאל ויאיר עבדו מהבית והסטודיו

סוף סוף קצת זמן לבד. אחרי שלושה ימים עמוסים באנשים ובמשימות, הכנס הסתיים ונשאר לי יום שלם להינות מהעיר האירופאית היפיפייה הזו. כשקראתי קצת על ווינה לפני הנסיעה, גיליתי שאחד המוזיאונים מחזיק ב

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.  האימון היומי שלי התקדם על פי התוכנית, הייתי בשלב הריצה על המסלול המשוכלל בחדר הכושר, חולצת הבט

(טלפון מצלצל) ״הלו רוני מה מצב?״ ״רוני? הלו?״ ״אני לא שומע אותך, הלו…״ (קול של זוג מתנשקים מלווה בצחקוקים) ״בואי לכאן טלי, חיכיתי לזה כל כך הרבה״. ״נחמד לשמוע, למה בידיוק חיכית? לזה…? או לזה

בעת הלחימה במבצע צוק איתן יצא לי לבלות חודש נופש על חשבון מדינת ישראל. כן…מילואים. גדוד המילואים שלי היה מאוד פעיל בשנים האחרונות, והיה די ברור שבצו 8 יגייסו גם אותנו. לא גוייסנו לעזה, אלא ר

הם פה, זה באמת הולך לקרות! אני מתרגשת ביותר, זאת פעם ראשונה שלי עם שני גברברים לוהטים. יונתן ודולב. אנחנו מכירים לא מהיום אז אני יחסית נינוחה איתם. אני עומדת להגשים את הפנטזיה הבוערת שלי, זא

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים

סיפור מאת סופר סתם היחיד שידע עליו מעט פרטים היה לוי, כל האחרים לא ידעו עליו דבר. זה לא מנע מהם להיכנע לו ולהתמסר לגחמות שלו ללא כל מאבק. היה משהו מרגיע ומנחם בכך שכל אחד נוכח לדעת שהבא אחרי

כותב הסיפור  : איש אהבה * כל הדמויות בסיפור והאירועים הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. טלי ואריק נשואים כבר מעל 10 שנים, חיים בדירה במרכז הארץ עם שני ילדים, עבודות טובות ועל פניו חייהם נרא

חלק ראשון חלק שני חלק שלישי הטלפון של גרג צלצל כדי להודיע לו על הודעה נכנסת, והוא הציץ בו. זו הייתה הודעה מסלינה ששאלה באיזו שעה הוא רוצה שהיא תבוא לעזור לו עם לימודי הכימיה. הוא נאנק. הוא ב

מאת ניר כהן – עולמו של קוקהולד מירב שכבה במיטה, עיניה מביטות בתקרה וראשה מנסה לעכל את מה שביקש ממנה אמיר, בן זוגה, שישב בקצה המיטה, שפתיו צמודות לכפות רגליה ועיניו שולחות אליה מבט מתחנן כשל

תאומים היינו מבטן ומלידה, היינו יחדיו בכל המסגרות, ישנו באותו החדר, שוחחנו שיחות אישיות עד לאמצע הלילה, שמחות, עצב, תקווה. שותפים אמיתיים לחיים, את השיגועים שביצענו לעיתים קרובות כינו כאסון ה

אחת עשרה בלילה, הדירה שלך ברמת גן.  דפיקה בדלת.  – “מי שם?”  – “אופיר, תפתחי”  – “קצת מאוחר לא?..”  – “אני קשה וחרמן ואני רוצה לזיין אותך, תפתחי”  את פותחת את הדלת ורואה אותי עומד בפתח בג’

זה היה בסוף הקיץ. ירושלים רותחת כמו הסקה ואחרי קיץ עמוס במיוחד בטיולים סוף סוף היה לי קצת זמן לנוח בשקט בבית, בלי אף דאגה בעולם. רק שאחרי כמה ימים של לרבוץ מזיע על הספה ואפילו לישון עד מאוחר

אני הכי אוהבת את השעה 00:00 בלילה, אני אישה בת 25, גרה לבד וחרמנית כמו חיה רעה. אני מגדלת כלב חמוד, לברדור מעורב עם האסקי בשם אוסקר, הוא גדול עם פרווה גדולה ולשון מזהב. אף גבר לא הצליח לעמוד

השעה 18:32. זו בדרך כלל השעה שבה היא חוזרת הביתה. הוא הולך אל החלון, פותח אותו ונשען עליו, מסתכל למטה אל הכביש. מכוניות חולפות, אנשים חולפים, דקות חולפות, עד שהנה נכנסת לחניה המכונית האדומה ה

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו ג

סיפור מאת אלי "זוכר אותי, מזהה את התמונה ?" כתבה לי בפרטי אישה לפני כשנה. התבוננתי בתמונה של האישה השמנמונת  בעלת זרועות בריאות ושדיים גדולים. החיוך שלה עם הסנטר הכפול וטור השיניים החשוף העלו

מאת דוב צפוני האוויר של רמת הנגב, גם בשעות הערב המאוחרות, נשאר יבש וצורב. הנחתי את ראשי על הכרית הקשה בחדר הקטן במדרשת שדה בוקר, מנסה להתעלם מהחום שעדיין הקרין מהקירות. הייתי עייפה, אבל לא ה

לקח לו ארבעה חודשים לזיין אותי. לקח לי ארבע שנים להביא את עצמי ולהכיר במה אני באמת צריך. להבין שאני צריך להיות עבד מין. לפני ארבע שנים התגרשתי אחרי שלוש שנים נפלאות ועוד חמש נוראיות. כולם או

מאת ינאי באירופה מתייחסים לעירום אחרת. בנות בחזה חשוף על חוף זאת שיגרה, במים יתרחצו גברים והביצים שלהם ישחו חופשי, זה לא מוזר. אני דתי, אז רק השתחררתי ממודיעין. שמעתי על זה שמועות לפני הטיסה

הכרתי את נורית בסופר השכונתי. היא עמדה לפני בקופה מוציאה את המוצרים מהעגלה. היא נראתה מצויין. מבוגרת, אני מעריך סביב ה-50, שמנמנה ונשית, שדיים גדולים, שיער חלק ארוך וצבוע, אגן רחב. ישר רצה לי

את נורית פגשתי בעבודה, שלוש שנים עבדנו ביחד אבל לא היה שום דבר מיוחד בינינו. היינו יושבים, שותים איזה קפה, מעשנים סיגריה אבל לא יותר מזה. אחרי שלוש שנים היא החליטה לעזוב וללכת ללמוד, עדין היי

בשבטים כלשהם באוקייאניה גברים מברכים לשלום על ידי אחיזת הזיין של השני. במקום אחר, צפונה וקפוא מקבלים פנייך בבית קרח חמים ומציעים לך את האישה. דרומה לקו המשווה שולפים לשון, לא מה שאתה חושב אף

זהו המשך לסיפור הבוסית – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. זה שרף כל כך, המשכתי להיות על ארבע בזמן שהוא טפטף שעווה חמה על

למה אתה נוגע לי בתחת בלי רשות, אתה לא רואה שאני שוטפת כלים? את יודעת שיש לי חולשה לדברים יפים. אתה יודע שאני עסוקה. ועוד עשר דקות צריך לאסוף את הילדים. בסדר ילד מסכן, אבל אתה תעשה רק מה שאני

סיפור מאת The Toy.   אך פעם לא הייתי חובב גדול של ימי שישי בבוקר, כשכולם נחים, מטיילים, עושים סידורים או סתם מתאוששים מהבילוי של חמישי בערב, אני צריך לעבוד. ככה זה כשמנהלים את מחלקת הביטחו

"אתה לעולם לא תזכיר את זה". " לא אזכיר' אני מבטיח", עניתי. "אני מתכוונת לזה, שנינו נהיה כל כך בצרות, אם תעז לדבר על זה". "אני יודע את זה". "אני רוצה להאמין לך", היא חזרה ואמרה. עמדנו בתו

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו ג

**הסיפור הינו פרי דמיוני וכמובן שלא התרחש במציאות   הכל החל מבעלי, הייתי אישה יפה מידיי לדעתו, והוא מצידו היה אובססיבי לגבי. לכל מקום שהייתי צריכה ללכת, הייתי צריכה את אישורו מראש. והאישור

כל חלקי היצירה : חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7 מאיר התיישב במשרדו, חוזר לעבודה. ראשו היה רחוק משם, אי שם בדירה הקטנה והצנועה. אי שם ליד אשה שהוא הרגיש שקשה לו להיפרד ממנה

עומדת מול המראה, מסתכלת ומרוצה מעצמי. מזל טוב לך, מחייכת אלי, יום הולדת 34 שמח לך. השיער שלי בלונדי, זהוב טבעי מבית אימא, חלק ומסתלסל לו בקצוות, עינייירוקות, פתוחות לרווחה, כמו רוצות לראות הכ

“לעזאזל, אני שונאת את הכפר!” כך חשבתי בעודי נוהגת בפרארי שלי בשבילים הצרים בין שדות התירס. תמיד הייתי בחורה עירונית, מכורה לאספלט, לבניינים גדולים, לזיהום אוויר, לרעש ולמסיבות. משהו במרחבים ה

בזמן האחרון, שמתי לב שאשתי חוזרת הביתה מצוברחת בכל ערב. היא סיפרה לי שפיטרו את הבוסית הקודמת שלה ועכשיו יש לה בוסית חדשה, רעה וקשוחה, שממררת לכל הבנות במשרד את החיים.  לפני כמה ימים היא נכנסה

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. זהו המשך לסיפור פה בלעדייך – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה. אני פוסע לאט במסדורונות הבניין, מתקרב אל האשנב שלי שנמצא ב

שבע וחצי בערב, אנה החליטה שהיום היא יוצאת לרוץ, נמאס לה מההשמנה המואצת שנהייתה לה. שמונה וחצי בערב, תחנה מרכזית פתח תקווה, היא כבר מתנשמת ומתנשפת בקצב מהיר, הם תמיד אמרו שהתחנה המרכזית בפתח ת

אם המינזר אחזה כעת רק בעורפי בידה הימנית את ידה השמאלית הסירה כבר מזמן מן הזין שלי. "תמצוץ רפאל, תמצוץ, כדאי לך, להגמון יש זין נהדר   5. היציאה מן הכלוב השקוף בוקר, אני יושב ומביט דרך חלון

מאת Cey Jayjay אף פעם לא חשבתי כי אכתוב סיפור על חיי המין שלי, לא בגלל שהם יבשים ופשוטים, דווקא סוערים ומלאי התנסויות חדשות. רק שאף פעם לא חשתי ריגוש יוצא דופן, כאילו איזו הגשמת חלום. היו בנ

היא ידעה היטב שהנזיר עומד להתפוצץ שהוא רוצה בה עד כלות. והיא אהבה את זה. איה אהבה את הידיעה שכל גבר ראוי לשמו, רוצה בה, משתוקק אליה, מוכן לעשות הכל כדי לזכות ולגעת בזוג השדיים האלוהי שזכתה בו

מאת זוג חרמנים אני מריים בת 40 אישה דתיה (סרוגה) ונשואה באושר כבר 18 שנה בעלי יצחק די שרמנטי ו..מצוייד כמובן שהוא היה הראשון והיחיד שלי עד ש.. לפני כשנה הילדים היו מספיק גדולים בכדי שאצא לעב