כל הסיפורים

מאת ניר כהן – עולמו של קוקהולד מירב שכבה במיטה, עיניה מביטות בתקרה וראשה מנסה לעכל את מה שביקש ממנה אמיר, בן זוגה, שישב בקצה המיטה, שפתיו צמודות לכפות רגליה ועיניו שולחות אליה מבט מתחנן כשל

תאומים היינו מבטן ומלידה, היינו יחדיו בכל המסגרות, ישנו באותו החדר, שוחחנו שיחות אישיות עד לאמצע הלילה, שמחות, עצב, תקווה. שותפים אמיתיים לחיים, את השיגועים שביצענו לעיתים קרובות כינו כאסון ה

אחת עשרה בלילה, הדירה שלך ברמת גן.  דפיקה בדלת.  – “מי שם?”  – “אופיר, תפתחי”  – “קצת מאוחר לא?..”  – “אני קשה וחרמן ואני רוצה לזיין אותך, תפתחי”  את פותחת את הדלת ורואה אותי עומד בפתח בג’

זה היה בסוף הקיץ. ירושלים רותחת כמו הסקה ואחרי קיץ עמוס במיוחד בטיולים סוף סוף היה לי קצת זמן לנוח בשקט בבית, בלי אף דאגה בעולם. רק שאחרי כמה ימים של לרבוץ מזיע על הספה ואפילו לישון עד מאוחר

אני הכי אוהבת את השעה 00:00 בלילה, אני אישה בת 25, גרה לבד וחרמנית כמו חיה רעה. אני מגדלת כלב חמוד, לברדור מעורב עם האסקי בשם אוסקר, הוא גדול עם פרווה גדולה ולשון מזהב. אף גבר לא הצליח לעמוד

השעה 18:32. זו בדרך כלל השעה שבה היא חוזרת הביתה. הוא הולך אל החלון, פותח אותו ונשען עליו, מסתכל למטה אל הכביש. מכוניות חולפות, אנשים חולפים, דקות חולפות, עד שהנה נכנסת לחניה המכונית האדומה ה

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו ג

סיפור מאת אלי "זוכר אותי, מזהה את התמונה ?" כתבה לי בפרטי אישה לפני כשנה. התבוננתי בתמונה של האישה השמנמונת  בעלת זרועות בריאות ושדיים גדולים. החיוך שלה עם הסנטר הכפול וטור השיניים החשוף העלו

מאת דוב צפוני האוויר של רמת הנגב, גם בשעות הערב המאוחרות, נשאר יבש וצורב. הנחתי את ראשי על הכרית הקשה בחדר הקטן במדרשת שדה בוקר, מנסה להתעלם מהחום שעדיין הקרין מהקירות. הייתי עייפה, אבל לא ה

לקח לו ארבעה חודשים לזיין אותי. לקח לי ארבע שנים להביא את עצמי ולהכיר במה אני באמת צריך. להבין שאני צריך להיות עבד מין. לפני ארבע שנים התגרשתי אחרי שלוש שנים נפלאות ועוד חמש נוראיות. כולם או

מאת ינאי באירופה מתייחסים לעירום אחרת. בנות בחזה חשוף על חוף זאת שיגרה, במים יתרחצו גברים והביצים שלהם ישחו חופשי, זה לא מוזר. אני דתי, אז רק השתחררתי ממודיעין. שמעתי על זה שמועות לפני הטיסה

הכרתי את נורית בסופר השכונתי. היא עמדה לפני בקופה מוציאה את המוצרים מהעגלה. היא נראתה מצויין. מבוגרת, אני מעריך סביב ה-50, שמנמנה ונשית, שדיים גדולים, שיער חלק ארוך וצבוע, אגן רחב. ישר רצה לי

את נורית פגשתי בעבודה, שלוש שנים עבדנו ביחד אבל לא היה שום דבר מיוחד בינינו. היינו יושבים, שותים איזה קפה, מעשנים סיגריה אבל לא יותר מזה. אחרי שלוש שנים היא החליטה לעזוב וללכת ללמוד, עדין היי

בשבטים כלשהם באוקייאניה גברים מברכים לשלום על ידי אחיזת הזיין של השני. במקום אחר, צפונה וקפוא מקבלים פנייך בבית קרח חמים ומציעים לך את האישה. דרומה לקו המשווה שולפים לשון, לא מה שאתה חושב אף

זהו המשך לסיפור הבוסית – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. זה שרף כל כך, המשכתי להיות על ארבע בזמן שהוא טפטף שעווה חמה על

למה אתה נוגע לי בתחת בלי רשות, אתה לא רואה שאני שוטפת כלים? את יודעת שיש לי חולשה לדברים יפים. אתה יודע שאני עסוקה. ועוד עשר דקות צריך לאסוף את הילדים. בסדר ילד מסכן, אבל אתה תעשה רק מה שאני

סיפור מאת The Toy.   אך פעם לא הייתי חובב גדול של ימי שישי בבוקר, כשכולם נחים, מטיילים, עושים סידורים או סתם מתאוששים מהבילוי של חמישי בערב, אני צריך לעבוד. ככה זה כשמנהלים את מחלקת הביטחו

"אתה לעולם לא תזכיר את זה". " לא אזכיר' אני מבטיח", עניתי. "אני מתכוונת לזה, שנינו נהיה כל כך בצרות, אם תעז לדבר על זה". "אני יודע את זה". "אני רוצה להאמין לך", היא חזרה ואמרה. עמדנו בתו

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו ג

**הסיפור הינו פרי דמיוני וכמובן שלא התרחש במציאות   הכל החל מבעלי, הייתי אישה יפה מידיי לדעתו, והוא מצידו היה אובססיבי לגבי. לכל מקום שהייתי צריכה ללכת, הייתי צריכה את אישורו מראש. והאישור

כל חלקי היצירה : חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7 מאיר התיישב במשרדו, חוזר לעבודה. ראשו היה רחוק משם, אי שם בדירה הקטנה והצנועה. אי שם ליד אשה שהוא הרגיש שקשה לו להיפרד ממנה

עומדת מול המראה, מסתכלת ומרוצה מעצמי. מזל טוב לך, מחייכת אלי, יום הולדת 34 שמח לך. השיער שלי בלונדי, זהוב טבעי מבית אימא, חלק ומסתלסל לו בקצוות, עינייירוקות, פתוחות לרווחה, כמו רוצות לראות הכ

“לעזאזל, אני שונאת את הכפר!” כך חשבתי בעודי נוהגת בפרארי שלי בשבילים הצרים בין שדות התירס. תמיד הייתי בחורה עירונית, מכורה לאספלט, לבניינים גדולים, לזיהום אוויר, לרעש ולמסיבות. משהו במרחבים ה

בזמן האחרון, שמתי לב שאשתי חוזרת הביתה מצוברחת בכל ערב. היא סיפרה לי שפיטרו את הבוסית הקודמת שלה ועכשיו יש לה בוסית חדשה, רעה וקשוחה, שממררת לכל הבנות במשרד את החיים.  לפני כמה ימים היא נכנסה

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. זהו המשך לסיפור פה בלעדייך – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה. אני פוסע לאט במסדורונות הבניין, מתקרב אל האשנב שלי שנמצא ב

שבע וחצי בערב, אנה החליטה שהיום היא יוצאת לרוץ, נמאס לה מההשמנה המואצת שנהייתה לה. שמונה וחצי בערב, תחנה מרכזית פתח תקווה, היא כבר מתנשמת ומתנשפת בקצב מהיר, הם תמיד אמרו שהתחנה המרכזית בפתח ת

אם המינזר אחזה כעת רק בעורפי בידה הימנית את ידה השמאלית הסירה כבר מזמן מן הזין שלי. "תמצוץ רפאל, תמצוץ, כדאי לך, להגמון יש זין נהדר   5. היציאה מן הכלוב השקוף בוקר, אני יושב ומביט דרך חלון

מאת Cey Jayjay אף פעם לא חשבתי כי אכתוב סיפור על חיי המין שלי, לא בגלל שהם יבשים ופשוטים, דווקא סוערים ומלאי התנסויות חדשות. רק שאף פעם לא חשתי ריגוש יוצא דופן, כאילו איזו הגשמת חלום. היו בנ

היא ידעה היטב שהנזיר עומד להתפוצץ שהוא רוצה בה עד כלות. והיא אהבה את זה. איה אהבה את הידיעה שכל גבר ראוי לשמו, רוצה בה, משתוקק אליה, מוכן לעשות הכל כדי לזכות ולגעת בזוג השדיים האלוהי שזכתה בו

מאת זוג חרמנים אני מריים בת 40 אישה דתיה (סרוגה) ונשואה באושר כבר 18 שנה בעלי יצחק די שרמנטי ו..מצוייד כמובן שהוא היה הראשון והיחיד שלי עד ש.. לפני כשנה הילדים היו מספיק גדולים בכדי שאצא לעב

בכל יום או יומיים היו הולכים לבית הקפה בשכונה או לבית קפה אחר. אהבו לשבת שם אחר הצהריים, מזוהים כלקוחות קבועים, פחות או יותר, ועם זאת זרים.  זו הייתה עיר זרה ותמיד תישאר במידה מסוימת, זרה. 

זהו המשך לסיפור החטא ועונשו, יוהרה – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור כולו מדימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. ביום ראשון הלכתי לסטו

זהו המשך לסיפור כן, הקוקיה. חלק י – עבודת צוות ומומלץ לקרוא אותו תחילה – ערב טוב מאסטר. – ערב טוב מלכה’לה. מה שלומכם? זה היה ביום רביעי בערב, אני עוד הייתי במשרד ומלכה’לה ודוד נסעו באותו בו

סיימתי את הסט האחרון של התרגילים, שעה וחצי של אימון בחדר הכושר, לפני כמה חודשים החלטתי לשמור על הגזרה ונרשמתי למכון הקרוב לביתי. יואב המדריך, הכין לי תכנית אימונים יומית ושבועית ואני ממש מרגי

קוראים לי דנה (שם בדוי) ואני רוצה לספר לכם איך הפכתי לשפחת המין של הבוסית שלי ענת (שם בדוי). ראשית אספר לכם קצת על עצמי. הייתי בת 21, גובה ממוצע, לא שמנה, אולי קצת רזה, שדיים בינוניים, שיער ח

אני דתי, פגשתי בפורום למבוגרים בחורה דתיה די מדהימה וזה סיפור שכתבתי לה בלייב. מיותר לציין ששנינו גמרנו. אני מגיע לדירה שלך, הדלת פתוחה, אני נכנס ורואה אותך בצד, שעונה על הקיר, לובשת ג’ינס צ

זה היה בכיתה י״ב, הייתי אז תלמידה די מקובלת בחברה. החברות הקיפו אותי תדיר, וגם הבנים לא היו רחוקים ממני יותר מידי. גם בבית, מחוץ לבית הספר, כולם חיבבו אותי. הייתי סוג של ילדה ׳כלילת המעלות׳,

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו ג

הספור הינו המשך לסיפור "סחיטה בצל הקורונה" וכדי להכיר ולהבין את הדמויות מומלץ לקרוא אותו תחילה. למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת

סיפור אפל בחרוזים: הקללה כבר חמש שנים נשואים כבר חמש שנים נשואים, ובלי ילדים מה לא ניסינו, טיפולים וברכות קברי צדיקים, הסרת עין הרע וקמעות עשינו סקס בלי סוף ואז ניסינו הפריות אבל לא ראינו ב

יש להזכיר כי הסיפור שאתם עומדים לקרוא הוא במאת האחוזים פרי דמיוני. הדמויות והמקרים האמורים בו מעולם לא קרו וכל קשר ביניהם לבין המציאות מקרי בהחלט. יתר על כך,יש להבין שכל זה לשם הדמיון בלבד וא

חזרתי מפינת הקפה, השעה הייתה 8:20 ורינת כבר ישבה ליידי. לא ברור מה קורה לי כשאני בנוכחותה. בתחילה היינו קולגות לתפארת העובדים לפי הספר, היא מרכזת הזמנות ותנועות ואני מאשר מול הגורמים הפיננסיי

התעוררתי שטוף זיעה ונזכרתי מיד בחלום, הלכתי לקחת את הילד מהגן והיא הלכה לצידי, שנינו מסתכלים אחד על השני, אני מלטף לה את הישבן והיא מחזירה לי בנשיקה, כך התעוררתי. מדובר באחת האימהות שבנה נמצא

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.  את איה פתחתי כשהיתה בת שמונה עשרה, שלושה ימים ושש שעות! ככה לפחות היא אמרה לי כשחיוך גדול על ש

באתי לנופש. זה המשפט ששיננתי לעצמי מהרגע שנכנסתי למלון המפואר על חוף ימה של הרצליה. כנס של סוכני ביטוח זה לא ממש נופש, אבל שלושה ימים של שקט נותנים גם למשפחה להתגעגע אליך וגם לך להתגעגע אליה.

שרית נולדה באחת מאותן עיירות פיתוח קשות יום אשר קיימות לרוב בדרום הארץ. חייה עברו עליה בעוני בדירה קטנה ביחד עם אימה ואחיה. חלומה הגדול של שרית היה להשאיר מאחוריה את העיירה, העוני ומשפחתה, למ

לחלק הראשון כבר אחרי חצות. השבת יצאה ממזמן. נפתלי נרדם אחרי ביקור במוקד החירום הקרוב, מסתבר שהיה צורך בכמה תפרים קטנים. כעת הרגל כבר חבושה ונקייה, והוא שוכב לו בין הסדינים הנקיים. בעלה יצא לח

לחלק 1 של הסיפור פשטתי את המכנסיים והתחתונים והנחתי על הכסא בצד המיטה. העברתי יד זריזה בפעם האחרונה לבדוק את הגילוח ואפילו רחרחתי את היד כדי לוודא שריח הבושם שהזלפתי מוקדם יותר עדייו פעיל. מ