שלא יכנס זבוב – חלק 3

מאת פ ם לתחילת הסיפור, חלק 2 קמתי בבוקר למחרת, יום רביעי הגדול. מחר אני יוצא הביתה, אבל היום, היום קמתי עם זקפה גדולה, פחדתי שאני לא אצליח להחזיק מעמד עד שאמל תגיע. ואמל לא אכזבה, היא הגיעה כמו גדולה, עם עוד כמה נשים. הריטואל הקבוע הזה של סינון נשים ולהשאיר אותה אחרונה. פחדתי שעד שהיא תגיע אלי היום תבוא אישה אחרת שגם יודעת עברית או שאחד מהחבר'ה יעלה עלי שאני מתנדב לעמדה המסריחה הזו ותמיד נכנס עם מישהי לבוטקה וזה כמובן יהרוס לי את התוכניות. אבל בינתיים השיטה עובדת ואני לא מתלונן. כשאמל נכנסה לבוטקה, היא מיהרה להיכנס לפני ולהוריד את הרעלה, ראיתי שהיא התאפרה, לכבודי. "אמל" פניתי אליה, "למה התאפרת? יש לך יופי שלא צריך לגעת בו. למה את שוב עושה מה שלא בקשתי?" אבל לא רציתי לפתוח חזק מדי, אז התקרבתי אליה, ממש קרוב, שתרגיש אותי בתוך האזור שלה "תודה שאת מתאמצת בשבילי, אני יודע שאת רוצה לשמח אותי" לחשתי לה ראיתי שזה נגע בה, היא נמסה. אבל עצרתי, הסתכלתי לה לתוך העיניים וחיכיתי. השפתיים שלה רעדו, היו לה עיניים לחות, היא הייתה באיזה סערה של רגשות. לשם רציתי שהיא תגיע. "אמל, יש לך תשובה בשבילי?" "כן" אמל ענתה מהר, מהר מאוד. "יוסי, אני רוצה שתיגע בי בכל המקומות שאף אחד לא נגע ולא ראה, מקומות שהגוף שלי רוצה שתרגיע אותו… כי הוא בוער למגע" חייכתי אליה, חיוך עדין, כופפתי לה מעט את הראש לכיווני ונתתי לה נשיקה במצח, במקום שהשיער (כנראה) מתחיל לצמוח. "אמל, יפה שלי, קודם כל, אני רואה שהעברית שלך ממש השתפרה" היא רצתה להגיד משהו, אבל אני המשכתי, "וגם כל הכבוד על ההתקדמות, אבל את יודעת שעדיין לא אמרת לי איפה. איך אני אדע?" "אמל" המשכתי את הנאום שלי "היום אני אגע בך, קצת, כי את מבקשת יפה. מחר אני יוצא הביתה" ראיתי את המבט שלה קצת מתעצב "אבל אל תדאגי, הכנתי לנו מקום שקט, רק לי ולך" החיוך חזר להופיע על פניה. התקרבתי קצת, אני רק קצת יותר גבוה ממנה אז לא הייתי צריך להתאמץ הרבה כדי להניח את הפה שלי על שלה. השפתיים שלנו נפגשו, היא לא עשתה הרבה אבל אני התחלתי לאט לאט להשתלט לה על מרחב הפה. זה התחיל בנשיקות קטנות, הרגשתי שהיא מתחילה להזיז את השפתיים, אז עברתי לנשיכות עדינות. אז הגיעה נשיכה חזקה יותר בשפה התחתונה "איי" היא צעקה וזזה אחורה עם הראש. הסתכלתי עליה, לתוך העיניים במבט נוזף, היא הבינה את הרמז מהר וחזרה אלי. אבל עכשיו לא עשיתי כלום, חיכיתי. היא החזירה לי את מה שהיא למדה לפני רגע. נשיקות קטנות ועדינות הזין שלי עמד והתחיל לכאוב לי, הוא רצה כבר לצאת ולהתחיל לכתוש, המאמץ הגדול היה האיפוק. בזמן שהיא המשיכה לנשק והתחילה לנשוך בעדינות, דחפתי ממש טיפה את רגל ימין שלי בין רגליה, נשענתי רק על האצבעות והרמתי את הרגל כלפי מעלה, יצרתי מגע עדין שרפרף על הכוס שלה, הרמתי והורדתי, שיצור שפשוף מתמשך. היא הפסיקה פתאום לנשוך או לנשק, השפתיים שלה לא זזו, כלום. העיניים שלה התגלגלו. באותו רגע, נגעתי לה בחזה. חפנתי לה את השד הימני בכח. לישה אחת, עצמתית וממוקדת. "אהההה" אמל לא היתה איתי. תפסתי לה את היד, הנחתי אותה על המכנס, ממש על הזין שלי. היא התרגשה, הרגשתי את זה. "זהו להיום" פתאום הפסקתי והלכתי צעד אחורה. אמל עוד לא קלטה מה קרה פה, ראיתי אותה מנסה לגעת במשהו, השפתיים נשקו את האוויר, הלשון יצאה, הידיים ניסו לאחוז במשהו. היא פתחה את העיניים, היה לה מבט רעב. היא רצתה אותי. מאוד. ככה רציתי אותה. "אמל, זה לא בסדר, אנחנו פה יותר מדי זמן, שלא יחשבו שאנחנו עושים משהו פלילי. זה יכול להרוס לשנינו את החיים. תרשמי פה את המספר טלפון שלך" הגשתי לה פיסת נייר ועט שלקחתי מראש. "אני אתקשר אלייך ,יש מצב שלא תחזרי הביתה מחר, כי אנחנו נלמד הרבה דברים חדשים ביחד, זה בסדר?" אמל שעוד לא השתחררה מזה שעזבתי אותה כשהיא מגורה רק הנהנה בראש. "אמל, מה שהרגשת עכשיו, זה כלום, זה אפילו לא ההתחלה, חכי, עוד קצת, למחר, כדאי לך" חייכתי אליה וחיבקתי אותה חזק, אולי חזק מדי, כי סה"כ הייתי עם ציוד לחימה קשיח… אבל היא לחשה לי בחיבוק "אני מחכה" ושלחתי אותה לדרכה. יותר מאוכזבת אבל עם ציפיה. לא עברו יותר משתי דקות שלחתי לה תמונת סלפי של עצמי שולח לה נשיקה. ראיתי אותה מסתכלת אחורה מנסה למצוא אותי. "אתה כ"כ יפה, מחר אני כולי שלך, מחכה לזה כל כך" שלחתי לה תמונת dickpic לא ידעתי איך היא תגיב, כתבתי לה מתחת, את של שנינו. היא שלחה לי חזרה סמיילי מסמיק. "אתה משוגע". נכון, אבל את זה כבר לא עניתי לה… ההכנות לקראת המפגש היו בשיאם. אמל היתה חמה כמו אש, משתוקקת למגע, צמאה לאהבה, מישהו שירצה אותה. ואני בדיוק הייתי במקום ובזמן הנכון. לא רציתי לשכור מקום, גם כי אני תימני(וזה נכון, אנחנו חסכנים) אבל בעיקר רציתי דירה שנראית אמיתית, חיה, בשימוש, רציתי שהיא תחשוב שיש לה מקום קבוע, אצלי. הבעיה היתה שאני גר עדיין אצל ההורים וזה לא שייך להביא אותה לשם. למרות שאני עדיין שומר חלק מהדברים אפילו הרבה יחסית, המשפחה החרדית שלי לא תקבל את זה יפה, בלשון המעטה.. הרמתי טלפון לחבר, שכבר יצא לנו לעשות שת"פים (שיתופי פעולה) בעבר, "אני צריך את הדירה שלך מחר, מהצהריים עד שבת. בשבת היא שלך". "סגור אח, תהנה" קצר ענייני. ככה אני אוהב. לפחות בקטע הזה. בלילה שלחתי לאמל הודעה "אמל, אני מצטער" והמתנתי, מהר מאוד הטלפון שלי צפצף "לא יוסי, בבקשה. אני מרגישה כיווצים בכל הגוף, הלב שלי קפץ שראיתי הודעה ממך. בבקשה. רק אל תבטל את מחר. אני כל כך מחכה לזה." חייכתי לעצמי. "אמל, אני מצטער על משהו אחר אני מצטער שלקח לנו כל כך הרבה זמן, עד שניפגש, מחר. אני מצטער שזה אולי יכאב לך קצת, אני מצטער שאת לא פה איתי. עכשיו" אמל שלחה לי חזרה, אימוג'י של פרצוף עם דמעות של התרגשות והמון לבבות. "העיקר שמחר אני איתך." "את יודעת שהזין שלי כל הזמן קשה. גם הוא מחכה לך." "כן, אני יודעת, תמיד רואה קשה במכנס ורוצה להרגיש אותו" "את תרגישי. אל תדאגי. אמל, אפשר לשאול אותך משהו" "בטח" "תגידי, את רטובה שם, למטה?" היה שקט של כמה שניות, חיכיתי. צריך שהיא תכיר את התודעה הזו, תודעה של מיניות. שזה יהיה לה בראש כל הזמן. אז אני בונה לה את זה, לאט לאט. "כן" "יופי, מחר אנחנו נלמד ביחד למה. לילה טוב" הוספתי סמיילי מנשק ויצאתי מהוואטסאפ. ראיתי שהיא שלחה עוד שתיים-שלוש הודעות, בכוונה לא נכנסתי לקרוא. הבוקסר שלי היה רטוב מפליטות של זרע לא רצוניות. חייכתי "מחר, מחר אתה תשפריץ" דברתי לזין שלי…