חברות

בשבטים כלשהם באוקייאניה גברים מברכים לשלום על ידי אחיזת הזיין של השני. במקום אחר, צפונה וקפוא מקבלים פנייך בבית קרח חמים ומציעים לך את האישה. דרומה לקו המשווה שולפים לשון, לא מה שאתה חושב אף לא אחד רוצה ללקק לך. במרכז הכדור מושיטים יד מחליפים זיעה וחיידקים וכל זה כדי לומר שלום. לחי אל לחי בתרבויות המזרח, ושפתיים יישקו במערב. וכל זאת למה? כדי לברכך. אז לא אחזתי בזיין, לא הצמדתי לחי אל לחי, אפילו לשון לא הוצאתי. את האישה לעולם לא אבקש. ידי בקושי מגיע רחוק. הכל פיזי’ הכל חיצוני. אם תושיט לחי אלטפנה ברוך. את האישה אכבד, לעולם. אם תשלוף לשון כפית סוכר אניח. את הזיין תוציא, אענגך עד כלות. אבל, אבל אם את שפתייך תפשק אפתח לבי למילותיך. אקשיב, אגיב אם תרצה, בשביל זה, אני פה.