אקסהיביציוניזם

לחלק הראשון "כשר. כשר. כשר". דוד ישב ברכב. ברחוב מולו הוא ראה את חלונות המקווה המוארים. הוא ידע שהיא שם עכשיו. הם סיכמו שאם הוא יחכה לה בחוץ, סימן שהוא בעניין. נותרו לו עוד דקות ספורות לחשוב

הכל התחיל כששללו לאבא המפגר שלי את הרשיון יומיים לפני שהגיע אליו איזה אורח מחו"ל. הצעתי שיבטל את המלון בנצרת אבל הוא התעקש שאני אהיה הנהג שלהם וזה ממש חשוב. סירבתי לבלות איתו את הלילה והוא הס

מאת ג'ון דו אני אוחז באצבעות הקטנות שנבלעות בכף ידי, סופג את ההתרגשות שלה, שלי, של שנינו. אני מרוכז כמעט רק בה, ברגע הזה בו אני מפקיד אותה לראשונה בידי הגננת, אך עדיין מספיק להבחין בפעוטות נו

בדרכי ברכבת לכיוון צפון ואני מלא סיפוק מיני. מרגיש צורך לשתף מישהו ביום המדהים שעבר עליי, רק מחסום הבושה מונע ממני לשתף את העלמה הנאה עם הרגליים היפות שמכל המקומות ברכבת בחרה להתיישב דווקא לי

גם מקוצרת זה טוב אחרי 35 יום שלא ראיתי את העולם. עולה על מדי א׳ שחיכו לי בסבלנות ומסמס לך שעוד שעתיים אני אוסף אותך. את מחכה לי בחוץ כבר עם תרמיל ואוהל, חיבוק חזק אווו כמה התגעגעתי! לבשת שמל

הם ישבו במטבח, בשקט. הילדים כבר נרדמו. שגרה. "אתה חוגג 40 עוד חודש, מה בא לך לעשות?" היא שאלה. "תפתיעי אותי" הוא בקש "סומך עלייך". למחרת היא כבר ביקרה בפורומים שונים בפייסבוק מחפשת אטרקציה

…………..התמכרתי לליטופים שנעשו נועזים יותר ויותר עד שכף ידה נחתה מעדנות היישר על התפיחה שמתחת לרוכסן שלי. ידה התיישבה לה שם בנוחיות כשקצות אצבעותיה מתופפות בקלילות על הביצים  המתוחות……….. סיפור

הבית העתיק עמד בדיוק בפיתול הכביש במעלה ההר. שני צריחים עגולים עיטרו את הבית משני הצדדים. מתחת לפנס נתלה שלט בצבעים דוהים “פנסיון מצודת הצבאים – חדרים מרווחים”. שעת ערב מוקדמת ביום דצמבר סגרי

למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים

כותב הסיפור  : איש אהבה * כל הדמויות בסיפור והאירועים הם דמיוניים ואין להם קשר למציאות. טלי ואריק נשואים כבר מעל 10 שנים, חיים בדירה במרכז הארץ עם שני ילדים, עבודות טובות ועל פניו חייהם נרא

אחת עשרה בלילה, הדירה שלך ברמת גן.  דפיקה בדלת.  – “מי שם?”  – “אופיר, תפתחי”  – “קצת מאוחר לא?..”  – “אני קשה וחרמן ואני רוצה לזיין אותך, תפתחי”  את פותחת את הדלת ורואה אותי עומד בפתח בג’

השעה 18:32. זו בדרך כלל השעה שבה היא חוזרת הביתה. הוא הולך אל החלון, פותח אותו ונשען עליו, מסתכל למטה אל הכביש. מכוניות חולפות, אנשים חולפים, דקות חולפות, עד שהנה נכנסת לחניה המכונית האדומה ה