פנטזיה

זהו המשך לסיפור הבוסית – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. זה שרף כל כך, המשכתי להיות על ארבע בזמן שהוא טפטף שעווה חמה על

יש להזכיר כי הסיפור שאתם עומדים לקרוא הוא במאת האחוזים פרי דמיוני. הדמויות והמקרים האמורים בו מעולם לא קרו וכל קשר ביניהם לבין המציאות מקרי בהחלט. יתר על כך,יש להבין שכל זה לשם הדמיון בלבד וא

עשיתי לעצמי מסאז' לזין. אני נוהג לעשות את זה מדי פעם. לתחזק את הבריאות שלו. זה לא אוננות. הרבה פעמים זה לא מסתיים בגמירה. זה מסאז' תרפויטי. התנועה העיקרית היא לחיצות אצבע פנימה בנקודות לאורך

מאת: פליק בטוסיק לתחילת הסיפור, חלק 2 הסיפור הבא אינו מכיל סקס, אבל כן מכיל עירום ותיאורים של עונשים פיזיים. אם זה לא לטעמכם – נא לדלג. כמו כן, מדובר בפנטזיה בלבד – אל תרביצו לאף אחד ותהיו

שלושה ימים יכולים להיות נצח. ריח הקפה השחור בקליניקה של אליס כבר מזמן התחלף בריח העמום של המזגן הפועל, אבל המתח שרבץ בחדר מרגע שהדלת נפתחה היה סמיך מספיק כדי לחתוך אותו בסכין. יהודה ואילנה נכ

יעל היא בחורה צעירה, בת 24 בסך הכל. היא בת יחידה להוריה, אב ממוצא תוניסאי, רואה חשבון מצליח ומוכר, ואם ממוצא אוקראיני שעובדת כרופאה בכירה במחלקה אורטופדית בתל השומר. בעברה היתה יעל קצינה קרבי

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. עוד ערב שישי שאני תקועה בבית. אני מרגישה כזו חנונית, כמעט כל שישי בערב החברות מהשכבה יוצאות לבלות ואני סתם נשארת בבית.

זהו המשך לסיפור כן, הקוקיה. חלק ג – מלווה מלכה (סעודתא דדוד מלכא) ומומלץ לקרוא אותו תחילה – ליאור… – שלום מלכה'לה. – מה שלומך? – טוב, ושלומכם? – דוד לא נמצא עכשיו, הוא צריך לחזור מהכולל. – א

חחחחחחחח אני שומעת בהקלטה… לא תאמיני, אני בדרך צפונה. לא מאמינה למשמע אוזניי, מרימה טלפון ורוצה לשמוע את זה במדויק ממקור ראשון. לא להאמין – שנינו נוסעים בדיוק לאותו המקום, בדיוק באותם הימים.

[הוראות שימוש  החומר הזה הוא חומר טוב. הוא טוב לקריאה לבד. הוא טוב לקריאה בזוג. צריך לקרוא לאט. לא לרוץ קדימה… טוב להקריא אותו בקול לבן הזוג. ולראות אותו מגיב ומה קורה לו כשהוא מקשיב. א

מאת הדוב הצפוני   חלק ראשון – התגשמות החלום  המחשבה על מפל דבורה, על המים הצוננים, על הרוח נושבת קרירה ועל הנוף הפראי והמרהיב של הגולן, הציפו בי געגוע עז. שנים חלמתי על הרגע הזה. הרגע בו א

מאת הרמטכל תומר תמיד היה גבר של צללים. בעבודה, הוא היה המתכנת השקט, זה שלא מדברים עליו במסדרון, שלא משתתף בצחוקים במטבחון. בבית, הוא הסתגר עם המחשב, האוזניות, והפנטזיות שלו. והפנטזיות? הן תמי