פילגש- חלק ב

כתיבה משותפת- ג'מיני+ ריף תסריט, בימוי, עריכה- ריף קישור לפרק א   התיאום האחרון בין חנן לליאת נעשה במשרד. "ליאת, תזכרי," חנן אמר לה במסדרון, "שום מילה על מה שקרה ביננו. את באה כזרה למיטה שלנו." ליאת רק הנהנה.   בערב המפגש, המתח בבית משפחת חנן היה בשיאו. חנן הסתובב בסלון, מסדר שוב ושוב דברים בבית, לבוש בחולצה מכופתרת פתוחה בצווארון, מרגיש את האדרנלין זורם בעורקיו. "אני מזכירה לך שאתה לא מוציא את הזין שלך כל עוד ליאת נמצאת בבית, לא משנה מה. אתה רק מסתכל. לא שום דבר מעבר. בסדר?" אמרה אורית לחנן. "גם לא משפשף אותו דרך הבגדים. אני מספיק מתוחה מזה שאני הולכת לשכב עם המזכירה שלך. בסדר? תבטיח לי." "אין בעיה. סיכמנו יש לך את המילה שלי" אמר חנן. "יופי מאמי" אמרה אורית שהיתה נראית מתוחה לקראת המפגש. "את תדאג. אחרי שהיא תלך אני אתן לך מציצה מהסרטים." "סגור" אמר חנן. כשהפעמון צלצל, אורית קפצה קלות ממקומה על הספה. ליאת נכנסה פנימה, והנוכחות שלה מילאה את החלל באופן מיידי. היא הייתה לבושה בשמלה שחורה אלגנטית, עשויה בד קרפ איכותי שנצמד לגופה הארוך והדק והדגיש את גובהה המרשים. לרגליה נעלה ליאת סנדלי עקב דקיקים וגבוהים, שרצועותיהם העדינות היו בצבע כסף מנצנץ. שרשרת כסף עדינה נחה על ליבה, ובקצהָ תליון קטן שהשתלב בדיוק במרכזו של מחשוף, שהעניק הצצה לחלקו העליון של שדיה. שערה הכהה, שבמשרד תמיד היה אסוף בהדיקות, היה עכשיו פזור בגלים רכים שריככו את עצמות לחייה הגבוהות. היא ניגשה אל אורית בחיוך שליו, הושיטה יד ארוכה ולחצה את ידה של בעלת הבית. למרות שאורית גם היא נעלה עקבים, ליאת היתה גבוהה ממנה בראש שלם. "נעים מאוד, אורית. תודה על ההזמנה," היא אמרה בקול בוטח. ליאת רכנה אליה ושתיהן החליפו נשיקות על הלחי. אם הגעת עד לכאן, חשוב לי להדגיש, שכל מה שנכתב אינו דוגמה ליחסים או מקור ללימוד על סקס. הדברים נכתבו לצרכי בידור בלבד. להלן קישור שמסביר את זה בהרחבה. חנן עמד כל הזמן הזה מהצד והיה מופתע כמה ביטחון ומיניות המזכירה המושלמת שלו משדרת. היה נראה שזה הולך להיות ערב בלתי נשכח. אורית נראתה גם היא מהממת בשמלת ערב בצבע בורדו, עשויה בד שיפון נשפך שהדגיש באופן מחמיא את קימוריה הנשיים. השמלה התאפיינה בכתפיות דקיקות שחשפו את עורה הצחור והחלק, ובשסע עדין בירך שנפתח בכל פעם ששינתה תנוחה. לרגליה נעלה אורית נעלי עקב קלאסיות עשויות זמש, בגוון תואם לצבע שמלתה. עיניה היו בגוון ירוק-דבש עמוק ושיערה החום הבהיר הגיע עד לכתפיה, מסגר את פניה. אורית, למרות שכבר לא היתה בחורה צעירה, חשה באותו רגע כמו התלמידה הביישנית שהיתה באוניברסיטה. היא הביטה בליאת בשילוב של הערצה וחשש. פני המלאך היפות שלה האדימו קלות. "נעים מאוד, ליאת," מילמלה אורית, לחיים מסמיקות מעט. "חנן סיפר לי עלייך כל כך הרבה… זאת אומרת, מבחינה מקצועית." חנן הגיע מהמטבח, חיוך רחב על פניו, נושא בקבוק יין אדום משובח. "בואו נשב, חבל לעמוד," אמר. שתיהן התיישבו על ספת העור הגדולה – ליאת בצד אחד, ואורית בצד השני. חנן מזג לכולם יין בכוסות זכוכית גדולות והתיישב על הכורסה ממול. "אני חייבת לומר לך, אורית," פתחה ליאת כדי להמיס את הקרח, "המשרד הוא מקום כל כך תובעני, ולפעמים שוכחים שיש חיים אמיתיים בחוץ. חנן תמיד דיבר עלייך כעל העוגן שלו. לראות אותך כאן… את הרבה יותר יפה ממה שדמיינתי מהתמונות שעל השולחן שלו." אורית חייכה, "זה יפה מצידך לומר את זה". ליאת רכנה מעט לכיוון אורית ושמה יד על כתפה, המגע היה קל אך מעט חושני. "אבל זו האמת" היא אמרה. חנן ראה את המבט ששלחה ליאת לעברו מעבר לכתפה של אשתו – מבט של שותפה לסוד, מבט שהזכיר לו את מעשיהם על שולחן המהגוני רק לפני יומיים. השיחה בין ליאת ואורית החלה להתגלגל, וחנן ישב מהצד, לוגם מהיין ודיבר רק כשנדרש לכך. היה נראה ששתיהן מרגישות בנוח אחת בנוכחות השניה. הוא הביט בשתי הנשים היפות שמולו. מצד אחד אשתו המדהימה, הרכה והביישנית, ובצד השני, ליאת, הפילגש שלו. שתי נשים שהיו עתה כל עולמו. "את יודעת," אמרה אורית פתאום, קולה נהיה נמוך ואינטימי ככל שהיין בבקבוק הלך ופחת. "יש משהו מאוד משחרר בלהחליט שעושים פשוט את מה שמרגיש נכון. בלי לחשוב מה יגידו, בלי המסיכות של התפקידים שאנחנו משחקות. אני מרגישה שאני," ואז היא עצרה את עצמה, ואז תיקנה "ששנינו נמצאות בשלב כזה בחיים… שמותר לנו לחקור." ליאת הביטה בה בריכוז, עיניה החומות נוצצות בערפל קל של יין ותשוקה שהתחילה להתחמם מתחת לפני השטח. "אני תמיד הייתי כל כך… מרובעת," הודתה ליאת. "זה מפחיד אותי, אורית, אבל זה גם מרגש אותי. אני חושבת שמה שאנחנו עושות עכשיו מרגש אותי יותר מרוב הדברים שעשיתי בשנים האחרונות." ליאת החליקה את ידה מכתפה של אורית אל עבר עורפה, אצבעותיה מלטפות את קצוות שערה החום. היא צמצמה את המרחק האחרון ביניהן עד שאורית יכלה להרגיש את נשימתה. חנן היה על קצה הכורסה. "זה בסדר," לחשה ליאת, "שאני אנשק אותך?" אורית עצמה את עיניה לרגע, נושמת את ניחוח הבושם היוקרתי של ליאת – תערובת של מושק ועץ אלון – והנהנה. ליאת צמצמה את המרחק האחרון באיטיות. היא שלחה את ידה השנייה אל לחיה של אורית, וליטפה אותה קלות עם הבוהן, לפני שקירבה את שפתיה אל שפתיה של אורית. המגע הראשוני היה קליל ככנף פרפר, טעימה מהססת שהציתה זרם חשמלי שעבר בגופה של אורית. אורית השמיעה גניחה חנוקה, ושפתיה נפתחו מעט תחת הלחץ העדין. ליאת, שזיהתה את זה, העמיקה את הנשיקה. היא תפסה את עורפה של אורית בידה, אצבעותיה נשלחות אל תוך השיער החום הרך, מושכת אותה אליה בנחישות שגרמה לאורית להיצמד אל גופה. הנשיקה הפכה לחושנית ורטובה. אורית חשה את הרכות המפתיעה של שפתיה לעומת העוצמה שהפגינה ליאת. ידה של אורית, שעד אותו רגע אחזה בכוס היין, הונחה על מותניה של ליאת, מנסה למצוא עוגן בתוך הסערה שהיא נסחפת אליה. חנן, שישב במרחק של מטרים ספורים, הביט כמהופנט. הוא ראה את הניגוד המהפנט בין הבורדו העמוק של שמלת אשתו לשחור הלילי של ליאת, את האופן שבו כתפיות השמלה של אורית החליקו מעט ממקומן בגלל התנועה, ואת הידיים של ליאת שאחזו באורית אשתו. הוא הרגיש את איברו מתקשה במכנסיו. ליאת התנתקה מהשפתיים של אורית רק בכדי להעניק לה נשיקות קטנות ונושכות לאורך קו הלסת ועד לתנוך האוזן. "את כל כך רכה," היא לחשה בתוך עורפה של אורית, גורמת לעור הצחור של אורית להצטמרר. אורית רכנה לאחור, חזהּ עולה ויורד במהירות תחת בד השמלה, ועיניה הירוקות מטושטשות מתשוקה ומבלבול. "אני… אני לא מאמינה שאני עושה את זה," לחשה אורית. "גם אני" אמרה ליאת, "אבל אני רוצה עוד" היא שוב הצמידה את שפתיה לאלו של אורית, הפעם בנשיקה רעבה ועמוקה יותר. בסלון הרחב נשמעו רק קולות הנשימות הכבדות והחיכוך העדין של בד הקרפ השחור בבד השיפון הבורדו. איברו של חנן נלחץ בכוח לדופן מכנסיו. הוא לחץ את כפות ידיו בברכיו. אורית, שבתחילה רק הגיבה, החלה לאבד את עקבותיה. ידיה גיששו על השמלה השחורה של ליאת, מרגישות את הגוף החטוב והגבוה שמתחתיה. היא חפנה את מותניה של ליאת, מושכת אותה קרוב יותר עד ששדיהן נלחצו זה בזה מבעד לבדים הדקים. ליאת השמיעה נהמה קטנה של סיפוק והחליקה את ידה מטה, לאורך גבה של אורית, עד שנחה על קימורי ישבנה העטוף בבד. היא לחצה אותה אליה, גורמת לאורית להקשית את גבה ולהיצמד אליה עוד יותר. ואז כף ידה של ליאת טיפסה מעלה, והחליקה לתוך המחשוף של אורית. אורית נדחקה לאחור כנגד כריות הספה, מתמסרת למגע הזר והמרגש. "תראי כמה את חמה," לחשה ליאת בתוך פיה של אורית, כשידה החלה לחקור את קו הירך שלה, מטפסת לאט במעלה השסע של שמלת הבורדו. אצבעותיה של ליאת ליטפו את העור החשוף, וגרמו לאורית להשמיע נהמה קטנה של עונג. אורית שלחה את ידה אל עורפה של ליאת, מושכת בשיערה הכהה והפזור, כאילו היא מנסה לבלוע את כולה. הנשיקה העמוקה והמגע התובעני הותירו את שתיהן חסרות נשימה. הן התנתקו לאט, וחוט דקיק של תשוקה נמתח ביניהן לרגע לפני שכל אחת נשענה לאחור על כריות הספה. האוויר בסלון היה סמיך.. אורית העבירה יד על שערה המבולגן, מנסה להסדיר את קצב לבה המהיר, ואז הפנתה את מבטה אל חנן. "חנן," היא אמרה, "תגיד לי את האמת… זה לא מפריע לך? לראות אותי ככה, מתמזמזת עם בן אדם אחר?" חנן לא ענה מיד. הוא רכן קדימה, מרפקיו על ברכיו "מפריע לי? להפך. זה הדבר הכי מדהים שראיתי בחיים שלי" המילים שלו היו האישור הסופי שאורית הייתה צריכה. היא הביטה בליאת, שחייכה חיוך שקט, והושיטה לה את ידה. "אם כך," אמרה אורית, "אני חושבת שהגיע הזמן שנמשיך את זה במקום קצת יותר נוח." ליאת קמה ראשונה, מושיטה יד לאורית ועוזרת לה להתרומם מהספה. הן החלו לצעוד לעבר המסדרון יד ביד. חנן קם בעקבותיהן אך נותר מאחור, שומר על מרחק של כמה צעדים כדי לספוג את המראה. זה היה מחזה עוצר נשימה. ליאת הגבוהה, צועדת בביטחון על עקבי הסטילטו הדקיקים שלה, אגנה נע מצד לצד בחושניות תחת בד השמלה השחורה. ולצידה אורית, בשמלת בורדו, נמוכה יותר ועדינה, צועדת על נעלי הזמש שלה בצעדים קטנים. כשהגיעו לחדר השינה הרחב, הריח המתקתק של נרות הלבנדר קיבל את פניהם. ליאת נעמדה במרכז החדר, והביטה בחנן ואורית. ללא מילה, היא שלחה את ידיה אל אחורי שמלתה. צליל הרוכסן הנפתח נשמע. השמלה השחורה החליקה מכתפיה, נערמת בשקט על הפרקט, וחשפה את מה שליאת הכינה מראש למעמד הזה. היא נותרה בסט הלבשה תחתונה יוקרתי מתחרה שחורה ושקופה למחצה: חזיית מרפסת שהרימה והדגישה את שדיה המוצקים, ובירית תואמת שאחזה בגרבי ירך דקיקים עם פס שחור מאחור. גופה הארוך והחטוב נראה כפסל של תשוקה. אורית עמדה מולה, נשימתה נעתקה למראה היופי המתפרץ של ליאת. ליאת התקרבה לאורית. ידיה החליקו את כתפיות השמלה הדקיקות שלה. היא הסיטה אותן לאט, נותנת לבד הכבד לצנוח מטה ולחשוף את גבה הצחור של אורית ואת קימוריה. כששמלתה של אורית נפלה, התגלה שמתחת היא לבשה רק חוטיני אדום דק מחוט, שנעלם בין לחיי ישבנה הלבנות והעגולות. אורית עמדה שם, רק בנעלי עקב וחוטיני. "את יפהפייה, אורית," לחשה ליאת, מעבירה יד על בטנה החלקה של אורית, ממש מעל קו החוטיני האדום. "גם את" אמרה אורית. "את ממש יפה" חנן פסע לאחור בשקט, מושך אליו את הכיסא הניצב בפינת החדר. הוא התיישב ברגליים פשוקות מעט וגבו זקוף, מוכן לספוג כל פרט. ליאת הושיטה את ידה, אצבעותיה הארוכות והמטופחות נשלחו קדימה. היא חפנה את אחד משדיה של אורית מלמטה, מרגישה את כובדו ואת החום הקורן ממנו. אורית השמיעה נהמה חרישית. למרות שחצתה את גיל 46, גופה שמר על חיוניות נשית מעוררת ומפתה. שדיה היו מלאים ושופעים, עורם צחור כשיש ורך למראה, משתפלים בטבעיות מענגת עם כל נשימה מהירה שלה. הפטמות שלה, שהיו בגוון ורוד-חום עמוק, הזדקרו בנחישות תחת מבטה הבוחן של ליאת. הן היו גדולות ובולטות. חנן הביט בה בערגה. הוא הכיר כל סנטימטר בגופה, אך לראות אותה עומדת כך, חשופה ורועדת מול אישה אחרת, העניק ליופי שלה משמעות חדשה ופראית. ראשה של אורית נשמט לאחור כשידה של ליאת החלה לעסות את בשרה בתנועות מעגליות, בעוד האגודל שלה מבריש שוב ושוב את הפטמה הזקופה. "בואי," לחשה ליאת. היא אחזה בידה של אורית והובילה אותה אל עבר המיטה הרחבה. הן עלו על המיטה יחד. ליאת התמירה, עטויה בתחרה וביריות כהות, ואורית הרכה והבהירה, עטויה רק בחוטיני האדום ובנעלי העקב שנותרו לרגליה. הן החלו להתגופף במרכז המיטה, גופיהן נכרכים זה בזה בתשוקה גוברת. ליאת רכנה מעל אורית, מצמידה אותה אל המזרן, ושדיהן נלחצו זה בזה – התחרה הקשיחה של ליאת כנגד הבשר החשוף והרך של אורית. גניחות קטנות מילאו את החדר. מחול הגופות שלהן היה פראי ומעודן בעת ובעונה אחת. ליאת החליקה מטה לאורך גופה של אורית בתנועה חתולית ובוטחת, משאירה שובל של נשיקות חמות על בטנה המתוחה. בכל פעם שראשה של ליאת ירד נמוך יותר, אורית חשה את נשימתה הופכת קצרה וקטועה, וידיה נשלחו אל הסדינים, לופתות אותם בחוזקה. ליאת הגיעה אל סף בד החוטיני שבלט על רקע עורה הצחור של אורית. במקום להסיר אותו מיד, ליאת הניחה את כף ידה מעל הבד המתוח. אצבעותיה הארוכות החלו לעסות את אורית בתנועות מעגליות וקצביות, לוחצות בעדינות בדיוק היכן שהצורך היה הגדול ביותר. אורית השמיעה יבבה גרונית, אגנה התרומם מעצמו בתנועה אינסטינקטיבית לעבר המגע, מחפשת עוד מהלחץ הממוקד הזה. היא חשה כיצד הרטיבות שלה מתחילה להספיג את בד המשי האדום, והתחושה של החיכוך בין הבד לבשרה תחת ידה של ליאת גרמה לראשה להסתחרר. "ליאת… בבקשה," התחננה אורית בלחישה, עיניה עצומות בכוח וגופה רועד. ליאת הרימה את מבטה לרגע אל חנן, שצפה בהן בנשימה עצורה, ואז חזרה אל המשימה. היא שלחה את אצבעותיה אל צדי החוטיני, ותפסה את הרצועות הדקיקות. באיטיות, היא החלה להחליק את הבד מטה לאורך ירכיה של אורית. אורית הרימה מעט את ישבנה, משתפת פעולה באופן מלא, עד שהחוטיני האדום הוסר לחלוטין והושלך אל עבר הרצפה. מעל החריץ הוורדרד והלח של נרתיקה, התגלתה פלומת שיער בצורת משולש קטן וחד. עכשיו אורית שכבה שם, חשופה לחלוטין, כשדבר אינו מכסה את גופה מלבד נעלי העקב מזמש. העירום המוחלט והפגיע עם העקבים שעיצבו את שוקיה, העניקו לה מראה של אלילה שבויה. ליאת פישקה את רגליה של אורית לרווחה, חושפת את איברה הרטוב והוורוד. ליאת העבירה את קצות אצבעותיה על פלומת השיער הרכה, מרגישה את העקצוץ העדין של השערות הגזומות בקפידה מול עורה. המגע הקל הזה גרם לאורית להצטמרר ולפלוט אנחה קטנה. ליאת רכנה קרוב יותר, נשימתה החמה פוגעת בשיער הערווה המטופח, והביטה ביופי של המקום. "כל כך יפה ומסודרת, אורית," לחשה ליאת, ושלחה לשון לחה לטעום את קצהו התחתון של המשולש, גורמת לאגנה של אורית לקפוץ מעלה בזינוק של תשוקה טהורה. חנן הביט בנעשה בנשימה עצורה. עכשיו ליאת החלה לעסות את דפנות נרתיקה של אורית  באגודליה, מותחת את הבשר הרך. אורית הרגישה שהיא מאבדת כל קשר למציאות. כל עכבותיה נעלמו בתוך הגלים של התשוקה הפיזית. היא לא חשה עוד בושה, אלא רק צורך נואש במגע של ליאת. היא פישקה את רגליה עוד יותר, מזמינה את ליאת להיכנס פנימה, בעוד גניחותיה הופכות למקצב קבוע הממלא את חלל החדר המבושם. ליאת לא השתהתה עוד. היא שלחה את לשונה בתנועה חוקרת ארוכה לעומק נרתיקה של אורית. המגע הראשוני גרם לאורית להקשית את גבה בחדות, אצבעותיה ננעצו בסדיני המשי בעוד ראשה נזרק לאחור. ליאת התענגה על הטעם המלוח והייחודי של אורית. היא עברה בלשונה שוב ושוב על הדפנות הרכות, חוקרת כל כפל וכל פינה. ואז, לשונה של ליאת מצאה את מרכז העונג. מעל פתח הנרתיק, בין השפתיים הוורודות, בלט הדגדגן התפוח של אורית. הוא היה גדוש בדם ורגיש להפליא, בליטה קטנה וזקורה שדרשה את מלוא תשומת הלב. ליאת החלה להקיף את הדגדגן בלשונה בתנועות מעגליות מהירות, ולאחר מכן החלה לינוק אותו בעדינות. "אלוהים, ליאת!" זעקה אורית, קולה גבוה, כשהיא מאבדת כל שליטה על גופה. האגן שלה החל לנוע בצורה פראית מול פניה של ליאת, מחפש את הלחץ והחיכוך. היא חשה את הגלים מתחילים להיווצר בבטנה התחתונה, זרמים חשמליים שיצאו מבין רגליה והתפשטו לכל עבר. חנן צפה בכל המתרחש מכיסאו. המראה של ליאת, עטויה בתחרה שחורה, קבורה בין ירכיה הלבנות של אשתו העירומה, הגונחת ללא גבולות, היה יותר היה הדבר המחרמן ביותר שראה מימיו. הזין שלו התחנן למגע, אך חנן עמד במילתו. הגל שנוצר בבטנה של אורית הפך לצונאמי של תחושות. ליאת, שחשה את רעידות השרירים הפנימיים של אורית, הגבירה את הקצב. היא יצרה ואקום קטן בשפתיה סביב הדגדגן הזקור, יונקת אותו בעוצמה בעוד לשונה מצליפה בו במהירות. אורית הגיעה לנקודת האל-חזור. גופה נמתח כקשת, עקבי נעליה ננעצו עמוק בתוך המזרן, וזעקה ארוכה ומתפרצת בקעה מגרונה. היא חוותה סדרה של התכווצויות עזות ומענגות שגרמו לאגנה לקפץ בפראות כנגד פניה של ליאת. הטעם המלוח והחריף של האורגזמה מילא את פיה של ליאת, שטעמה אותו בסיפוק מופגן, לא מרפה עד שהרעד האחרון בגופה של אורית דעך לתוך אנחה עמוקה של אפיסת כוחות. אורית שכבה שם לרגע, עיניה מזוגגות, נשימתה כבדה. ליאת הביטה עליה מלמעלה. "וואו," אמרה אורית בין נשימה לנשימה, "זו היתה האורגזמה הכי טובה שהיתה לי בחיים." בלי לומר דבר, ליאת התיישבה על המיטה ופישקה את רגליה הארוכות, הגרביים השחורים והביריות מדגישים את קווי המתאר החטובים של ירכיה. היא תפסה את ידה של אורית והובילה אותה למטה. אורית החליקה מהמיטה אל ברכיה. כעת, כשאורית על בירכיה לרגליה של ליאת, אורית קירבה את פניה אל התחרה השחורה והדקה של ליאת, נושמת את הניחוח המעורר שלה. בידיים רועדות אך נחושות, אורית הסיטה את בד התחרה השחור, ונרתיקה של ליאת נחשף לעיניה במלוא יופיו. בניגוד למשולש המעוצב והסימטרי של אורית, אצל ליאת הכל היה חלק לגמרי. עורה היה מגולח לחלוטין ורך כקטיפה. השפתיים הפנימיות של ליאת היו כהות ובשרניות, בולטות מעט החוצה מבין השפתיים החיצוניות, כשהן בוהקות מרטיבות. ריח הגוף הטבעי של ליאת, תערובת של ניחוח גוף נשי חריף עם נגיעות של הבושם היקר, עלה באפה של אורית   אורית שלחה את לשונה קדימה, מהססת לרגע ואז הופכת לנועזת. היא החלה ללקק את ליאת בתנועות ארוכות, לומדת את הטעם החדש והמרגש של הפרטנרית שלה. ליאת השמיעה גניחה ושלחה את ידה אל תוך שיערה החום של אורית, תופסת בו בחוזקה ומכוונת את ראשה של אורית בדיוק אל המקומות שגרמו לה להצטמרר. אורית חקרה את הקפלים העמוקים, שואבת לתוכה את הניחוח והטעם, מרגישה את ליאת רועדת מעליה תחת המגע המשתוקק שלה. חנן עמד כעת ממש לצד המיטה, צופה באשתו העירומה מתמסרת כולה לעונג של האישה האחרת. אורית התמלאה בביטחון חדש ונועז.. היא חפנה את ירכיה הארוכות של ליאת בידיה, מרגישה את המגע המחוספס-עדין של גרבי הירך והתחרה, והעמיקה את פניה אל תוך נשיותה של ליאת. היא השתמשה בלשונה בנחישות, מחקה את התנועות שליאת ביצעה בה רק רגעים לפני כן, מוצצת ומלקקת בלהט את הדגדגן הזקור ללא הרף. ליאת, שתמיד שמרה על קור רוח ושליטה, החלה לאבד את זה. גבה השתגר מהמזרן והתקשת כקשת מתוחה. "כן, אורית… בדיוק שם," היא גנחה בקול, ואצבעותיה ננעלו בחוזקה בתוך שערה החום של אורית, מושכת את פניה פנימה, דורשת עוד ועוד מהמגע הסוחף והחם. רגע השיא של ליאת היה אינטנסיבי. היא השמיעה צעקה קצרה וחדה כשהתכווצויות גליות החלו להרעיד את גופה. אגנה של ליאת רטט בפראות מול פניה של אורית, וכל גופה נדרך במתח עילאי לפני שנרפה בבת אחת לתוך הכרית. הנוזלים החמים והמלוחים של ליאת מילאו את פיה של אורית, שבלעה אותם בתחושת התמסרות מוחלטת.   אם הסיפור הזה גרם לכם להרגיש משהו אנא תשאירו תגובה. אל תהיו זונות.