(עדיין לא) חוזרת בתשובה

22655 קראו את הסיפור למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט! ישבתי על החוף וְבָּהִיתִי בספינת חיל הים שמשייטת לה לאיטה לאורך החוף. ינואר, אמנם חורף אבל ניצלתי את יום השמש החמימה כדי לרדת לתפוס גלים, התחזית חזתה גלים אופטימליים לתפיסה, אני תופס בדרך הישנה, לא עם גלשן, אבל בפועל הים היה חלק פלטה, אפילו לקרוא לזה אַדְוָוה הייתה הגזמה. אמש חזרתי מהמילואים, שלושה חודשים לא הייתי בבית, רק באוגוסט השתחררתי, רציתי לחסוך עוד קצת כסף לטיול הגדול ולכן בשביעי באוקטובר (2023), כשמתקפת הרצח של החמאס התחילה, עדיין הייתי בארץ וגויסתי, גויסתי ועוד באותו יום כבר טיהרתי ממחבלים באחד הקיבוצים בעוטף, אחר כך נכנסנו לרצועת עזה ומאז אני שם, במילואים, נלחם. אמא קיבלה אותי בצהלולים ובארוחה האהובה עלי, פסטה שהיא מכינה בעצמה עם כדורי בשר קטנים ואוריריים ברוטב עגבניות טעים, כדורים קטנים אבל הרבה, ואחרי מקלחת טובה הלכתי לישון, שלושה חודשים לא ישנתי עם מיטה וסדין נקי. בבוקר ירדתי לים, לתפוס גלים ולהרגע, לתפוס גלים לא הצלחתי אז ישבתי על החוף, האזנתי למוזיקה באוזניות, הדיסק 'Kids' של 'נגה ארז' צועק לי באוזן, ובָּהִיתִי באותה ספינת חיל הים שיורדת דרומה ואז מסתובבת ועולה חזרה וחוזרת חלילה. כנראה שהייתי שקוע במחשבות, הרבה עבר עלי מאותו יום נורא באוקטובר, איבדתי חברים ששלוש שנים אכלנו מאותו מסטינג, נוספים נפצעו לידי, ועכשיו, ברגע שקט הראשון האמיתי שהיה לי מאז, מישהי לצידי כחכחה חזק בגרון ונגעה לי בעדינות בכתף, מנסה למשוך את תשומת ליבי. הוצאתי את האוזניות והפניתי את ראשי ושם עמדה ורד, עומדת באותו בגד ים מינימלי שלה שרק מבליט את יתרונותיה, ו"אפשר לשבת לידך?" היא חייכה לעברי. "מדינה חופשית" חייכתי חזרה וסימנתי על החול לצידי והיא פרסה את המגבת שלה והתישבה, קרוב אבל שומרת נגיעה. "מה אתה שומע?" היא שאלה. "נגה ארז, 'Kids'" עניתי. "הייתָ מרוכז, לא שמעתָ אותי, " היא חייכה, "מוזיקה היא השפה שבה הנפש משוחחת עם עצמה" היא הפתיעה אותי. "שלךְ?" שאלתי וחייכתי. "של יהושע קנז, הסופר" "וואלה, צודק". ורד צעירה ממני בשנה אבל היא בת כיתה שלי, אני חושב שלמדנו יחד מכתה ג' או ד' כשהקפיצו אותה כיתה, ורד היא חלומו הרטוב של כול גבר, גם יפה וגם חכמה! יפה: בוא נגיד שהיא די דומה לדקוטה ג'ונסון, אנסטסיה מ'חמישים גוונים של אפור', אבל עם שיפור קל, חזה הרבה יותר גדול ועדיין זקוף, ואני אוהב אצל אישה חזה גדול, וחכמה: בוא נגיד שעם ממוצע הבגרות שלה וציון הפסיכומטרי כול פקולטה תקבל אותה בשמחה ויותר מזה, היא למדה בפקולטה למתמטיקה תוך כדי התיכון וסיימה בהצטינות יתרה, רק שאליה וקוץ בה, ורד היא לסבית בְּכָל רְמַ"ח אֵיבָרָיה וּשְׁסָ"ה גִּידָיה, לסבית מוצהרת מחוץ לארון וכול בן שניסה את מזלו חזר עִם הזנב מקופל בֵּין הרגליים! רגע ארוך שתקנו, לא החזרתי את האוזניות לאוזן רק המשכתי לבהות באופק ובספינת חיל הים. "יד האלוהים שפגשתי אותךָ" היא שברה את השתיקה הארוכה. "שער יד האלוהים זה השער של מרדונה, וזאת יד האלוהים היחידה  שאני מכיר" גיחכתי. "ארגנטינה נגד אנגליה, מונדיאל 1986, רבע הגמר," היא הפתיעה אותי, "אני טובה בטריוויה," ציחקקה למראה ההפתעה על פניי, "אבל איך תסביר לי את העובדה שרק בשבוע שעבר דיברתי עליך עם ציפי-פרימו והנה אנחנו נפגשים?". "מקריות," עניתי, "אחרי כול הזוועות שראיתי בשלושה חודשים האחרונים, אלוהים, במקרה הטוב, יצא לחופשה, במקרה היותר גרוע בכלל לא קיים, וחוץ מזה מה כבר ציפי-פרימו סיפרה לךְ עלי?". לציפי פרימו קוראים בכלל ציפורה והמשפחה שלה לא פרימו! היא הגיעה אלינו מחולון בכתה ט', ומכיוון שהיתה כבר ציפורה אחת בכיתה, ובגלל ששתיהן דרשו שנקרא להם ציפי, כדי להבדיל מישהו התחיל לקרוא לה ציפי-פרימו, אתם יודעים, בגלל השיר ההוא של להקת 'גזוז' "מספרים על ציפי פרימו מחולון, לון, לון…" וזה נקלט עד שאפילו היא הייתה מציגה את עצמה ככה. ציפי-פרימו הייתה חברה שלי מסוף יא' עד סוף יב', ציפי-פרימו הייתה גם הראשונה שלי, זאת ש'פתחה אותי', אבל אני לא הייתי הראשון שלה, היא הייתה כבר מנוסה והזדיינו בלי סוף, בחדר שלה ובחדר שלי, במושב האחורי של האוטו של אמא שלה ובאותו מושב אבל באוטו של אבא שלי, בשק שינה על שפת הכנרת ועל שמיכה בחוף הים, ועשינו הכול, ירדתי לה והיא מצצה לי, מיסיונרית ודוגי, רוכבת עלי בתנוחת הבוקרת ועומדת בפישוק ונשענת עם הגב על הקיר או מתכופפת ונשענת עם החזה על השולחן, ואפילו פעם, ביום הולדת שלי, היא נתנה לי בתחת אבל זה כאב לה ולא חזרנו על זה. נפרדנו לקראת הצבא כי הסכמנו ששנינו צריכים לנסות עוד, בטח אני שידע רק אותה, אבל נשארנו יזיזים, היא אמרה שאני הזיון הכי טוב שהיה לה והיא לא מוכנה לוותר ולי זה היה נוח, יזיזה זה הסידור הכי מוצלח עם בנות, והסכמתי. "רק טובות!" ורד ענתה במהירות, "רק טובות היא אמרה עליךָ, אתה יודע שאנחנו חברות?" היא הסמיקה קלות. "יודע" ציחקקתי, הלשונות הרעות ידעו לספר שהן יותר מחברות, שהן מנשנשות אחת את השניה, לא כשהיינו חברים כמובן! אבל אחרי שציפי-פרימו רמזה לי כשנפרדנו שכשהיא אומרת שהיא רוצה לנסות זה לא כולל רק גברים האמנתי לזה. "כבר כמה זמן היא מנסה לשכנע אותי שאני לא אהיה לסבית שלמה אם אני לא אנסה לפחות פעם אחת לטעום גבר," ורד המשיכה, "כול הזמן דחיתי אותה אבל בשבוע שעבר הסכמתי". "בהצלחה" הבטתי בה וחייכתי, יותר נכון לא האמנתי, יותר מפעם אחת שמעתי אותה אומרת שבחיים גבר לא ידחוף את הנקניקיה שלו לטבון שלה. "דור," ואם עוד לא אמרתי אז זה השם שלי, "כשהסכמתי היא המליצה לי עליךָ, היא אמרה שאתה הזיון הכי טוב שהיה לה אֶוְוְר (ever), בארץ ומחוצה לה," היא ציחקקה, "ואם לעשות את זה פעם אחת אז שאני אעשה את זה רק עם הַדֶה-בְּסְט (The-Best), שזה אתה". "את מתכוונת שְ" חייכתי אליה. "כן, שתעשה אותי" היא הסמיקה. "חשבתי שְ" לא התאפקתי. "דור, בבקשה, גם ככה זה מביך אותי, אתה מסכים?". "מסכים, לזיון אני אף פעם לא אומר לא," ציחקקתי, "מתי?" חייכתי אליה "כי במוצ"ש אני חוזר למילואים, לעזה, ואת יודעת איך זה, החיים הם כמו רולטה, אנחנו לא תמיד יכולים לבחור מה יקרה". "טפו-טפו, חמסה-חמסה שום-בצל!" היא פלטה במהירות, "אל תגיד את זה! אפילו לא בצחוק!" היא גערה בי בכעס אמיתי, "ואם אתה פנוי אז מבחינתי אפשר אפילו עכשיו" היא חזרה לנושא. "פנוי," חייכתי אליה, "איפה? פה?" הוספתי כשאני מצחקק. "אצלי, ההורים שלי בצפון, עוזרים לאחותי עם התאומים והעסק, בעלה במילואים". "אז בואי" קמתי ולבשתי חזרה את החולצה. "באה" וגם היא קמה, ניערה את המגבת שישבה עליה וקשרה אותה לעצמה סביב המותניים. בהתחלה שתקנו, אחר כך הזכרתי את רון, בן הכיתה שלנו שנפל ב-7.10, והתברר שהיא הייתה בלוויה שלו ושהיא מבקרת בכול פעם שיש לה זמן את אורי וניר, בני כיתה שנפצעו ושוכבים בשיקום. "דור," ורד שברה עוד רגע ארוך של שתיקה, "ציפי-פרימו אמרה לי שיש משחק מקדים שאתה תמיד עושה לה ושאני לא אוותר עליו וְ". "היא אמרה לךְ גם מה?" קטעתי אותה. "אהה, כן," היא הסמיקה, "שאתה יורד לה קודם". "ואת מסכימה?". "אהה, כן, היום אני מסכימה לכול מה שציפי-פרימו המליצה לי" והיא הייתה נחרצת. "אז גם אני מסכים". "להתפשט?" היא שאלה כשנכנסנו אליה הביתה. "אפשר קודם קפה, אספרסו, זה טוב לאון הגברי" ציחקקתי אבל באמת היה לי עוד איזה פיקפוק בלב שעוד רגע היא תפרוץ בצחוק ותגיד לי 'נראה לךָ??' ורציתי להיות בטוח שהיא אכן רצינית. לרגע היא הביטה בי ו"שב!" היא הצביעה על שולחן האוכל והלכה למטבח. כשהיא חזרה ישבנו ושתינו, עם האספרסו היא הגישה גם חיתוכיות ריבה שאמא שלה הכינה. "את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" שאלתי. "בטוחה, למה?" "כי את יודעת, אם מתחילים זה ללכת עד הסוף! בבחינת לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" ציחקקתי. "דור, אני יודעת, אני אלך עד הסוף, מבטיחה". ורד אמרה את זה בבטחון שלא השאיר לי ספק אז "בואי," גמרתי את שארית הקפה בלגימה, "תראי לי ת'חדר שלךְ". "אני יכול להפשיט אותךְ?" חייכתי אליה כשנכנסנו לחדר שלה. כמו אצל רובנו מיטת הנוער הוחלפה במיטה זוגית שלא ממש התאימה לתכנון המקורי של החדר, רק שאצלה הפוסטר הגדול שתלוי בדרך כלל על הקיר היה של אלן דג'נרס. "אם תרשה לי אחר כך להפשיט אותךָ" היא צחקה. "אני ארשה" ושלחתי יד והתחלתי להפשיט אותה. לא היה הרבה מה להוריד לה, שחררתי את המגבת שסביב מותניה והיא נפלה לרצפה, אחר כך את השרוכים בחלק העליון של בגד הים וגם הוא נפל לרצפה ורגע עמדתי והבטתי בה ו"וואו, אימא'לה כמה שאת יפה" נפלט לי למראה החזה המושלם שלה, עוד משיכה בשני השרוכים שבצידי האגן וגם החלק התחתון צנחה לרצפה וכאילו באינסטינקט היא כיסתה את ערוותה בכפות ידיה. "את לא צריכה להתבייש, ככה לא תוכלי להפשיט אותי" חייכתי אליה ובעדינות הסטתי את כפות ידיה לצדדים. ורד הסמיקה אבל שיתפה פעולה ועכשיו גם יכולתי לראות את הכּוּס שלה, שפתיים בשרניות וכהות שפס וורוד ונוצץ חוצץ ביניהם ומעליו מברשת שיער קטנה ומעוצבת, והזין שלי, שממילא כבר עמד, נמתח עוד יותר מהמחשבה שתכף אני הולך ללקק לה אותו, "עכשיו תורךְ" חייכתי אליה והפקרתי את עצמי בידיה. הרמתי ידיים ונתתי לה להוריד לי את חולצת סוף מסלול המהוהה שלי, היו לה ידיים חמות והן החליקו על הגוף שלי ושוב הודיתי לעצמי שלבשתי את בגד הים מכנסיים ולא את הספידו כי ממנו כבר מזמן העומד היה בורח לי. היא פתחה את השרוך בחגורת המכנסיים וירדה על ברכיה לפני, מושכת אותם. לרגע היא נתקעה, הזין המתוח לא אפשר לה למשוך וראיתי שהיא מסמיקה אז באתי לקראתה ושחררתי אותו ו"וואו!" היא גנחה בהפתעה כשראתה מה מחכֶה לה, אתה בטוח שהוא יצליח להכנס?" היא שאלה במין תמימות כשהיא מורידה את המכנסיים ואני מוציא רגל אחר רגל. "בשביל זה בדיוק יש את המשחק המקדים" חייכתי אליה, "תשכבי על הגב!" הצבעתי על המיטה. ורד נשכבה על הגב ושוב הסמיקה, תפסתי את בהונות כף רגליה ופישקתי את הרגליים, הידיים שלה שוב, אינסטינקטיבית, כיסו את הכּוּס שלה. נשכבתי כשראשי גבוה בין רגליה, "תורידי!" לחשתי לה, לחישה תקיפה כזאת, והיא הורידה, הניחה את כפות ידיה משני צידי הרגליים ותפסה בסדין, כאילו מפחדת שיחזרו, "מוכנה?" לחשתי, מריח את הריח המגרה כול כך של אשה מגורה. "כן" היא לחשה ולדעתי עצמה חזק את עיניה. קודם העברתי את קצה הלשון לאורך החריץ הוורוד, מתחיל מלמטה ועולה, מרגיש שהיא רטובה שם, אוסף טיפות וטועם, לא רק הריח, גם הטעם היה של אשה מגורה. עוד ליקוק עם קצה הלשון והרגשתי את הרעד העובר בגופה ומייד אחריו הגיעה גניחת ההנאה, מעט מסוגרת, כאילו מתביישת, אז עשיתי את זה שוב, הפעם חודר עם קצה הלשון עמוק יותר בין השפתיים ועוד רעד עבר בגופה ואיתו עוד גניחת הנאה, הפעם חזקה יותר, כבר לא מבויישת, גניחה של מי שנהנית מזה, ואז הצמדתי את שפתיי לשפתי הכוס, קודם חלש, נשיקה מרפרפת כזאת ואז נשיקה אמיתית, נשיקה צרפתית עם לדחוף את הלשון, וזה עבד. "כן!" היא גנחה בקול, "כן!" חזרה והניחה את כפות ידיה על ראשי, מצמידה אותו, "כן, זה טוב" התנשפה אז עשיתי מה שציפי-פרימו אמרה לי פעם שזה הטריק הסודי שלי, דחפתי יותר את הלשון, מזיין אותה איתה, ושלחתי את כפות ידי אל השדיים שלה והתחלתי למזמז לה אותם. ברגע הראשון היא נבהלה, הרגשתי את זה, אבל מייד הגיעה ה"כן!" התאוותני הבא והרגשתי איך היא הופכת רטובה עוד יותר שם בכּוּס שלה. הגמירה שלה לא אחרה להגיע, בהתחלה נראה לי שהיא מנסה לעצור אבל בסוף זה קרה, גמירה חזקה, מטלטלת, כזאת שאי אפשר להסתיר, הרגשתי את זה ברטיבות שהתגברה, בטעם, בפטמות שהתקשו והפכו אבן-צור, ובסוף באותו "אימא'לה, אני גומרת!" של הנאה מהולה בהפתעה. "מוכנה?" הפסקתי ושאלתי. "בוא! יותר מוכנה מזה אני לא אהיה" היא גנחה בקול צרוד וארוטי. עליתי עליה והיא סגרה רגליים. "תפתחי" לחשתי לה כשאני מוחץ אותה למיטה בגופי, והיא פתחה, בהיסוס, "מפחדת?" שאלתי, שוכב ורגליי בין רגליה כשאני נשען על המרפקים ומביט בה מלמעלה. "קצת". "אפשר לנשק אותךְ?". "כן" והיא עצמה עיניים. נישקתי, נשיקה מרגיעה כזאת על השפתיים, בזמן שעל מרפק אחד נשענתי ועם היד השניה כיוונתי את הזין המתוח אל המקום הנכון בין רגליה, ורד התמסרה אבל הרגשתי שהיא מתוחה. לחצתי מעט עם ראש הזין אל בין השפתיים, מרגיש שהיא רטובה שם אבל עדיין לא חודר, רק שאוכל לשחרר את היד המחזיקה בו ושהוא לא יברח,  חזרתי ונשענתי על שני המרפקים ושוב נישקתי אותה, הפעם נשיקה קצת יותר תאוותנית ויחד איתה התחלתי ללחוץ, לדחוף ולחדור לתוכה, לאט. והרגשתי את הרעד העובר בגופה ואיך היא נמתחת יותר. "כואב?" לחשתי. "לא," היא לחשה חזרה, "תמשיך" המשכתי, חודר לאט, ורד הייתה רטובה שם, משומנת, והחלקתי לתוכה בקלות יחסית, שכבתי עליה, מרתק אותה בגופי למיטה ובתנועה אחת חזקה ומהירה תקעתי את כול מה שנשאר לתוכה, שוכב עליה וכול הזין נעוץ עמוק בכּוּס שלה ולא זזתי. רגע שכבתי עליה ככה, מרגיש את הכיווצים המתחזקים בנרתיק העוטף את הזין שלי, "הנקניקיה שלי בּטָבּוּן שלךְ" לא התאפקתי. "מניאק!" היא חייכה, "וזה לא נקניקיה זה נקניק" ציחקקה, "עכשיו תזיין אותי" אז התחלתי לזיין אותה, לפמפם אותה בתנועות איטיות וארוכות. זיינתי אותה, לאט-לאט מגביר את הקצב, היא לא אמרה כלום, גם לא גנחה, אבל האורגזמה שלה לא אחרה להגיע, אני לא יודע אם היא בכוונה הסתירה אותה אבל היא לא ממש הצליחה, זיהיתי את הגמירה משפת הגוף שלה, מהכיווץ החזק בנרתיק, מהפטמות שהפכו עוד יותר נוקשות ודקרו אותי בחזה, מהכוס שהפך לביצה טובענית, ובסוף גם מה"כן!" התאוותני שהתפלק לה. "גמרתְ" ציינתי, לא שאלתי. "כן" היא הודתה והסמיקה. "אני עוד לא" ולאט-לאט הגברתי עוד יותר את הקצב, כותש לה את הכוס עם העלי הגדול שלי והפעם היא כבר לא הסתירה, הפעם היא גנחה בקול, מעודדת אותי להמשיך, ושוב הרגשתי איך היא מטפסת במשעול האורגזמה השניה שלה, או אולי בעצם השלישית אם נספור גם את זאת שירדתי לה, התחילה שוב בסדרה של "כן"ים מלאי הנאה ותשוקה, ואז הגיעו ה"הנה"ים  המבשרים את בוא האורגזמה ושוב "כן! כן!! כן!!!" כשהכיווץ החזק בנרתיק כאילו ניסה לחלוב אותי ואז כול גופה נמתח ו"כן!!! גמרתי!!" בקול צרוד וארוטי רק שהפעם גם אני הצטרפתי, יורה מטח אחר מטח של זרג גברי חמים וריחני עמוק לכוס שלה ו"פאק! פאק!!" התגלגלתי מעליה כשתפסתי שגמרתי בתוכה. "דור, זה בסדר," היא חייכה והרגיעה אותי, מחייכת, "יש לי פוסטינור, ציפי-פרימו הכינה אותי" היא ציחקקה, "ודור, חסר לך שהייתה בורח, רציתי להרגיש את הכול!". רגע ארוך שכבנו זה לצד זו, אני על הגב, בוהה במנורה שעל התקרה, והיא על הצד, מביטה בי, ושנינו שותקים. "ציפי-פרימו אמרה לי שפעם אחת לא מספיק לה ותמיד אתם עושים את זה פעמיים" ורד שברה את השתיקה. "נכון" הסתובבתי גם אני על הצד, מביט בה ומחייך. "היא אמרה שגם לי כדאי, אתה יודע, פעם שניה" היא הסמיקה קלות. "ואת רוצה?". "אהה, כן" היא ענתה, קצת במבוכה. "והיא אמרה לך גם מה היא עושה בשביל זה?" המשכתי לחקור. "כן," והפעם היא כבר הסמיקה יותר. "ואת מסכימה?". "אהה, כן". "אז בואי" נשכבתי חזרה על הגב במרכז המיטה ופישקתי מעט את הרגליים. ורד מצצה לי! כן, זה מה שציפי-פרימו עושה כדי להעמיד לי אותו מחדש וזה גם מה שורד עשתה, עמדה על ארבע בין רגליי ומצצה לי ואני שכבתי והבטתי בה, מתחרמן וחשוב יותר, מרגיש איך מרגע לרגע הוא נמתח ומתעבה, מתקשה. "היא גם המליצה לךְ איךְ?" שאלתי כשהרגשתי שאני תכף מוכן לסיבוב השני. "היא אמרה שכאתה נותן לה לבחור איך בוחרת לרכב" היא הוציאה לרגע את הזין מהפה, ענתה וחזרה למצוץ ולתת לו את ה"עיצוב" הסופי. "ואת רוצה לרכב?" שאלתי עם חיוך על פניי. "כן" וזה היה כן החלטי כזה. "אז בואי, תִּשְׁתַּפְּדִי" סימנתי על הזין העומד זקור ומתוח בין רגליי. ורד נעמדה על ברכיה כשגופי בין רגליה, בזהירות כיוונה בידה את הזין למקום הנכון והתחילה לרדת, לאט, ראיתי על פניה שהיא מעט חוששת, אבל היא הייתה רטובה ומשומנת היטב וככול שהיא ירדה יותר, ויותר מהזין נבלע בתוכה, ראיתי גם את החשש על פניה הולך ונעלם עד שהיא התישבה לי על האגן וכול הזין נעוץ בין רגליה ולרגע עצרה. "וואו" היא התנשפה, "לא כאב" הודיעה כאילו כשהיא כול כך משומנת זה לא מובן מעליו, לרגע היא ישבה ככה, הבעת הנאה על פניה והרגשתי את הכִּיוְוצ'וּצִ'ים בנרתיק מתחילים, ו"אני יכולה להתחיל?" היא שאלה במין תמימות מדליקה. "בְּכָ^בוֹד" חייכתי אליה והיא התחילה לדהור. אני אוהב את התנוחה הזאת, מישהי אחרת עושה את העבודה ואני נהנה, ורד עלתה וירדה בקצב כשחיוך רחב על שפתיה, חיוך של הנאה, שדיה הגדולים קופצים, עולים יחד איתה ויורדים חזרה בקול מחיאה. השדיים שלה, פאר היצירה, פשוט הזמינו את זה ולא התאפקתי, שלחתי ידיים והתחלתי למזמז לה אותם, לעסות בעדינות ולמולל בזהירות את הפטמות הנוקשות וזה עבד, הרגשתי איך היא מתיחמת, איך היא דוהרת לגמירה הבאה, איך גניחות ההנאה שלה מתגברות ואיך הכיווצים בנרתיק מתחזקים. "כן, שם, שם!" היא הפתיעה אותי, "כן, דור, תמצוץ לי אותם" היא גחנה לעברי, נשענת על כפות ידיה והגישה לי את הפטמה אל הפה, "כן, ככה, כן" היא המשיכה באותו קול צרוד וארוטי כשהתחלתי למצוץ לה את הפטמה הגדולה, "כן! כן! ככה!" הדריכה אותי כשעברתי לתופף בעדינות עם שִׁנַּי על הפטמה הנוקשה, "כן, הנה, גומרת!" היא הפסיקה לדהור והתיישבה בכול כובד משקלה עלי, כאילו מנסה להכניס אותו עוד קצת, "וואו, וואו, גמרתי" והיה לה חיוך מאושר על הפנים, "אפשר עוד?" היא שאלה במין קול בישני ומתפנק. "אפשר," חייכתי אליה, "זוכרת? לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, עד שאני לא גומר לא מפסיקים ואני עוד לא גמרתי". היא חזרה לדהור, לאט, דהירה מתפנקת כזאת, "אתה רוצה לשנות, אתה יודע, תנוחה?" היא שוב הפתיעה אותי. "את רוצה?" החזרתי אליה את הכדור. "אהה, כן". "בדוגי?". "זה משפיל, לא?" היא הסמיקה. "זה משפיל רק אם מכריחים, אם נהנים זה לא משפיל, ציפי-פרימו מתה על זה" עניתי. "כן, גם היא אמרה לי שהיא אוהבת את זה, אז בסדר" והיא קמה ממני ונעמדה על ארבע. עמדתי על ברכיי מאחוריה, נצמדתי אליה ובתנועה אחת נעצתי את כול הזקפה המתוחה, המצופה באותו נוזל תאווה נשי ושמנוני שלה, עמוק לכּוס הרטוב והחם, אחזתי במותניה והתחלתי לפמפם אותה, לזיין מהר וחזק, להרקיד את שדיה הגדולים התלויים תחתיה ולסחוט ממנה גניחות הנאה קולניות. עוד פעמיים היא גמרה לפני שגם אני גמרתי, ממלא לה שוב את הכּוּס במיליוני הזרעונים שלי, נשארתי ככה, בתוכה, עד שהטיפה האחרונה יצאה והזין המדולדל והחליק ויצא ורק אז נשכבתי על הגב לצידה. קודם היא נשכבה על הבטן, מתנשפת, ואז הסתובבה על הצד והביטה בי, מחייכת. רגע ארוך שתקנו, שנינו, הייתה מין דממה כזאת כאילו כול העולם מסביב עצר, ואז היא קטעה את הדממה שבחדר, "היא צדקה". "מי?" וגם אני הסתובבתי על הצד לעברה. "ציפי-פרימו, שאני חייבת לנסות". "ואיך היה?" חייכתי אליה. "היה וואו" היא חייכה חזרה. "אז את חוזרת בתשובה?". "דור, זה לא אישי אבל לא!" היא הפכה רצינית, "בבקשה, אל תעלב, זאת הייתה חוויה אבל אני עדיין מעדיפה נשים". "ההפסד כולו שלךְ" ניסיתי לא להשמע נעלב למרות שבתוכי הרגשתי סוג של עלבון. קמתי והתחלתי להתלבש, ורד שכבה והביטה בי. כשהייתי מוכן ללכת היא קמה ונעמדה מולי, התרוממה על קצות האצבעות ונישקה אותי על השפתיים, נשיקה קלה, תמימה, נשיקה של תודה, "אני מקווה שאתה לא כועס עלי". "כועס? למה? ורד, את זיון משובח ועל זיון כזה אי אפשר לכעוס" חייכתי אליה. "ודור," וראיתי שהיא קצת במבוכה, "אם אני ארצה לנסות שוב, תסכים?" והיא הסמיקה. "ורד," חייכתי אליה, "כמו שאמרתי לךְ, את זיון משובח ואני בשמחה אעשה אותך שוב ואם יבוא לך אז הפלאפון שלי מופיע בספר המחזור שלנו" ציחקקתי. "יש לי אותו באנשי קשר" היא הסמיקה. אותו ערב אכלתי עם ההורים, אחר כך תיכננתי ללכת לישון, לאסוף כוח, רק שאז הגיע הפלאפון מציפי-פרימו. "מניאק! אתה לא מודיע לי שהגעתָ?" היא התחילה את השיחה בלי 'שלום', 'מה נשמע?' או אפילו 'הלו' קטן, "אני צריכה לשמוע את זה מורד?" והייתה נימת נזיפה בקולה. "שלום גם לךְ," ניסיתי להשמע הכי רגוע שיש, "ומה עוד היא אמרה?". "שזיינת אותה". "זה בגללךְ". "בגללי? בזכותי! למה, לא זיון טוב?" "משובח, אני אסיר תודה שהפנית אותה אלי" עניתי בנימה מעט צינית. "תשמע, קיבלת אצלה את הציון המושלם, 10 מ-10" היא צחקה. "כן, אבל לא הצלחתי להחזיר אותה בתשובה, היא הודיעה שעדיין היא מעדיפה בנות". "חכה, לא ביום אחד נבנתה רומא, לפי איך שהיא דיברה לדעתי יהיה גם שידור חוזר ומי יודע, אולי בפעם השניה זה יצליח יותר, ואם לא בשניה אולי בשלישית?" צחקה, "אבל דור, אני מיוחמת!" והיא הדגישה במיוחד את המיוחמת, "התאורים שלה עשו לי חשק, היא השאירה לךָ כוח?". "בשבילך? תמיד יש לי כוח," צחקתי, "אצלךְ או אצלי?" "אצלי, אמא שמעה שאתה הגעת והיא מכינה את הַרוֹגָלָךְ שאתה אוהב" וידעתי על מה היא מדברת, אמא שלה אוהבת אותי וגם אחרי שנפרדנו היא הייתה מכינה לי רוֹגָלָךְ שאני אקח לצבא, ציפי-פרימו אמרה לי פעם שאמא שלה עדיין מקווה שנחזור. אמא שלה הייתה גם זאת שפתחה לי את הדלת, מחייכת ו"איזה כיף לראות אותךָ" והחיוך לה התרחב, אחר כך היא הודיע שציפק'ה, ככה היא קוראת לה, מתקלחת ושאני אבוא איתה למטבח היא תכין לי קפה ואכן צלחת גדולה עם רוֹגָלָךְ חמים חיכו בצלחת ועוד קופסה ש"הכנתי לךָ, לחבר'ה," אמרה כמו אז, כשהייתי בסדיר, "אל תשכח לקחת אותה לפני שתלךְ". ציפי-פרימו נכנסה ומייד קפצה עלי, נתלתה לי על הצוואר וחיבקה אותי ברגליה, ונישקה אותי על השפתיים. זה שאמא שלה יודעת מה אנחנו עושים בחדר שלה כשהיא נועלת את הדלת אני יודע, היא סיפרה לי, מסתבר שהן דיברו על זה ויותר מזה שלאמא שלה אין עם זה שום בעיה, אבל הפעם ציפי-פרימו הִתְעַלְּתָה על עצמה, "בוא!" היא אחזה בידי אחרי שנעמדה  חזרה על רגליה, "אימו'ש," היא חייכה אליה, "אנחנו בחדר שלי, דור הולך לזיין אותי" והרגשתי איך אני מסמיק רק שפתאום שמתי לב שאני היחיד שהסמיק. "את לא נורמלית," לחשתי לה כשהלכנו לחדר שלה, "למה אמרת לה?". "למה? אתה לא רוצה לזיין אותי?" היא שאלה עם חיוך אבל בקול נעלב. "רוצה, מת, אבל את יודעת, זאת אמא שלךְ". "קודם כול היא מִמְּיָלָא יודעת אז לא חידשתי לה שום דבר, ודבר שני, אם עוד לא סיפרתי לךָ, ההורים שלי סווינגרים אז זיונים זה לא משהו שזר לה," היא ציחקקה ונעלה מאחורינו את הדלת, "אז יאללה, תתפשט! אני מיוחמת!" והיא התחילה להתפשט בעצמה. התחלתי להתפשט. עניין אותי למה שנה היינו חברים והיא לא סיפרה לי על ההורים שלה ולמה עכשיו? אבל לא שאלתי, ציפי-פרימו באמת הייתה מיוחמת, היא התפשטה במהירות ונשכבה על הגב במרכז המיטה שלה, פותחת רגליים, "בוא גבר," היא חייכה למראה הזקפה המתוחה שלי, "הפעם אני מוותרת לךָ, אני מוכנה אז בוא תשחיל לי אותו" ולהזמנה כזאת לא מסרבים אז עליתי עליה, כיוונתי במהירות עם היד והשחלתי אותה. ציפי-פרימו אכן הייתה מיוחמת, מוכנה לחדירה אפילו בלי המשחק המקדים. רגע שכבתי עליה ככה, כשכול הזין תקוע עמוק בין רגליה, ואז ה"כן!" שטוף הזימה, "כן, עכשיו זיין אותי" נתן את האות והתחלתי לפמפם אותה, התחלתי לאט, מתפנן, תנועות ארוכות ואיטיות, משתפשף בהנאה בין קירות נרתיקה המשומנים שמחבקים את הפולש שחדר לתוכם. "כן, התגעגעתי," ציפי-פרימו קצת הפתיעה אותי, תמיד זה התגעגעתי אליו, לזין, והאם עכשיו היא התגעגעה גם אלי? "כן, ככה, תמשיךְ" היא המשיכה באותו קול מיוחם ואני הגברתי את הקצב, אותן תנועות ארוכות אבל יותר מהירות ויותר חזקות, יוצא לאט ותוקע מהר וחזק וכול נעיצה כזאת סוחטת ממנה גניחה תאוותנית. "תנשק אותי" היא ביקשה בקול מתפנק ואני נישקתי, עוד הפתעה, כחברים התנשקנו הרבה אבל מאז שהפכנו ליזיזים היא לא הסכימה, היא אמרה שזה אישי מדי, משהו שהיא לקחה מהסרט 'אישה יפה', והנה עכשיו היא מנשקת ולא סתם, מבקשת. התנשקנו, נשיקה צרפתית תאוותנית ורטובה, ציפי-פרימו לא רק זיון טוב, היא גם נַשְׁקָנִית מעולה, הלשונות שלנו התחלפו זו עם זו, פעם שלי בפה שלה ורגע אחרי שלה בשלי ו…הגמירה שלה לא אחרה להגיע. "כן" היא הפסיקה לנשק ועטפה אותי ברגליה, נצמדת חזק, "כן, הנה, גומרת, הנה! גומרת! הנה!!" והרגשתי את הכיווץ החזק בנרתיק שהפך באחת לרטוב וחם עוד יותר ו"גמרתי!" היא התנשפה, מחייכת באושר, "כן, גמרתי, עוד! תמשיך! עוד" ואני כמובן שהמשכתי. עוד פעם אחת היא גמרה ושוב ביקשה שאמשיך, "ורד אמרה שאמרת לה שלא עוצרים שור בדישו" "לא חוסמים" תיקנתי אותה והגברתי את הקצב, התחת שלי עולה ויורד במהירות והזין שלי משתפשף בין שפתי הכוס העוטפות אותו ומחליק בין קירות נרתיקה המשומנים ומשם הדרך לשיא הייתה קצרה, שיא משותף, גמרנו ביחד! ציפי-פרימו קוראת אותי כמו ספר פתוח, היא הרגישה שאני מתקרב אל השיא שלי ו"רגע!" היא לחשה, "רגע, רגע!" המשיכה והרגשתי איך היא שוב מתקרבת לשיא משלה, "כן, עכשיו, תן לי!" ושוב היא חיבקה אותי חזק ברגליה ונצמדה לגופי, "כן, תן לי, הנה, עכשיו, דור תן לי!" ואז הגיע ה"כן!!" כשהיא הרגישה את המטח הראשון נורה בתוכה, "כן, הנה, גם אני," היא התנשפה והרגשתי את הכיווץ החזק בנרתיק שלה, כאילו מנסה לסחוט לי אותו, "כן, הנה! גמרתי, הנה! גמרתי!" היא התנשפה בכבדות, "כן, תשקה לי אותו" עודדה אותי כשעוד מטח נורה בתוכה, "כן, ככה, כן, ככה אני אוהבת" וחיוך של הנאה ואושר נמתח על שפתיה. "דור," היא הסתובבה על הצד לעברי אחרי רגע ארוך ששכבנו זה לצד זו על הגב, מחייכים ומתנשפים, "רק שתדע, ורד לא הפסיקה להלל ולשבח את מה שעשית לה". "אולי, אבל מה זה עוזר? היא לא חזרה בתשובה" הסתובבתי גם אני לעברה וחזרתי על מה שאמרתי לה קודם בפלאפון. "לא אבל אתה יודע, היא סיפרה לי שכשהיא שאלה אם תסכים לעשות אותה שוב ענית שכן, וממה שהבנתי ממנה לא ירחק היום שהיא תבקש ו…דור, אני מכירה הרבה צמחוניות שטועמות נקניקיה מדי פעם ועדיין נשארות צמחוניות," היא צחקה, "בדיוק כמוני, סטרייטית שמדי פעם מנשנשת בכיף איזה פוסי עסיסי". שוב שכבנו בשקט, עדיין מביטים אחד בשני, "כבר שכחתי כמה אני אוהבת שאתה שוכב עלי ככה בתוכי ומנשק אותי". "זה אתְ שְ" התחלתי, "שתוק, טמבל, במקום זה תגיד גם אני" היא קטעה אותי. "גם אני". "ו…תגיד, אבל באמת, מי זיון יותר טוב, ורד או אני?". "קל, את" חייכתי. "שקרן," היא צחקה, "אבל אהבתי את התשובה, אתה יודע שפעם אחת לא מספיקה לי". "ואת יודעת מה את צריכה לעשות" נשכבתי על הגב, פישקתי את הרגליים, עושה לה מקום, והפקרתי את עצמי בידיה. קודם היא מצצה לי עד שעמד לי, אחר כך, כששאלתי אותה איך היא רוצה, היא בחרה בעמידה כשהיא מתכופפת אל המיטה ונשענת בכפות ידיה וככה עשיתי אותה, מזיין ומשתעשע בציצים שלה, נותן לה עוד שתי גמירות מפנקות לפני שגם אני גמרתי, לצערי לא ביחד אבל עדיין זיון לפנתאון, אני אוהב את התנוחה הזאת והיא יודעת. "דור, תשמור על עצמךָ," ציפי-פרימו נעמדה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי על השפתיים כשעמדנו ליד הדלת, "ודור, אני אוהבת אותךָ" היא הסמיקה קשות. "גם אני" נפלט לי אוטומטית. "רק שתדע, לא עשיתי את זה עם אף אחד, למרות שהרבה מילואימניקים ניסו להכנס לתחתונים שלי, ואני לא מתכוונת לעשות עד שתחזור, אני מחכה רק לךָ, אל תאכזב אותי". למחרת כבר הייתי בדרך לעזה.