עדיין לא: הקולגה השקט שלימד אותי לחכות

יש משהו בהתנהגות של יוני – בשפת הגוף המגושמת, בדיבור המונוטוני, בהבעות הפנים העקומות שלו – שמשדר מיניות עצורה. הבחורות שהוא חולם עליהן, אלה שנעות על הקו שבין חשפנית בפוטנציה לסטודנטית שמתנסה בכל מה שאפשר, בחיים לא היו רואות בו גבר שהולכים איתו למיטה. ואני כבר הייתי שבעה מסקס עם גברים שלא טורחים להשקיע. מדי פעם אני והחברה הכי טובה שלי, רובי, היינו יורדות אחת לשנייה ומתחרות מי תגרום לשנייה לצעוק חזק יותר באורגזמה. המנצחת הייתה חוגרת דילדו ענק ומזיינת את המפסידה עד שהייתה צורחת מכאב ועונג בבת אחת. פעם אחת, אחרי שרובי כמעט קרעה לי את הכוס עם הדילדו ואני השפרצתי לכל עבר, היא גילתה לי את התיאוריה שלה – "הבתול התודעתי": גבר שזיין כל כך מעט, שיש בו רעב כל כך עמוק לכוס, שהוא יעשה הכול כדי לנשום אותו עשרים וארבע שעות ביממה. יוני ואני עבדנו יחד בהנהלת חשבונות. ידעתי שהוא תמיד מנסה להציץ לי מתחת למיני, ואף פעם לא הקדשתי לו מבט. אבל באותו יום החלטתי שהוא בתול תודעתי. פתחתי מולו קצת את הרגליים, קמתי אליו והזמנתי אותו אליי לדירה. ברגע שנכנסנו קפצתי עליו, כרכתי את הרגליים סביב המותניים שלו ולחשתי לו באוזן שייקח אותי לחדר השינה. הוא זרק אותי על המיטה, הוריד לי את החולצה ואת החזייה ונישק אותי מהצוואר ועד החזה – אבל לא נגע בפטמות. כשניסיתי לגעת בהן בעצמי, הוא הזיז לי את היד ופסק: "עדיין לא." אחרי כמה דקות הוא התחיל ללקק לי את הפטמות, ליקוק אחד בכל פעם. תפסתי לו את הראש והצמדתי אותו חזק לשד הימני – זה שהכי מחרמן אותי. "עדיין לא," הוא אמר, וירד למטה. הוא קרע לי את החצאית וליטף לי את הכוס בעדינות מעל התחתונים. ניסיתי להוריד אותם. "עדיין לא." הוא חזר לחזה, תפס לי את השד השמאלי בביטחון וליקק את הפטמה הימנית. ביקשתי שייכנס אליי. "עדיין לא." הוא ירד שוב, הפשיל לי את התחתונים והעביר אצבע לאט-לאט על השפתיים החיצוניות. התחננתי שיפסיק לענות אותי ככה. "עדיין לא," אמר, ועבר לשפתיים הפנימיות ומשם לדגדגן. ליטופים איטיים וחזקים. ניסיתי להתנועע ולדחוף את הכוס אל היד שלו, אבל בכל פעם הוא התרחק. נאנחתי ונאנקתי. ואז הוא החדיר אצבע אחת בתנועה סיבובית, הוציא, חיכה קצת, הכניס שוב – עוד ועוד ועוד, ובכל פעם נגיעה קצרצרה בקצה נקודת הג'י. צעקתי שאני כל כך קרובה. ברגע ששמע את זה הוא דחף שתי אצבעות שוב ושוב וליקק לי את הדגדגן במהירות. אחרי חמש שניות בערך הוא עצר, קם והודיע: "עדיין לא. בפעם הבאה." הוא סיפר שהוא טס לצרפת ויחזור רק בשבוע הבא. כשנפגשנו שוב הוא אמר שגם הפעם לא אגמור. הוא חזר על כל הטקס, ולקראת הסוף, כשכבר בכיתי מרוב שהייתי קרובה, הוריד את המכנסיים, נכנס בי והגמיר אותי עד שכמעט לא נשאר לי אוויר. "אני תמיד אפתיע אותך," הוא אמר. "לפעמים אשקר ולפעמים לא. תגידי לי עכשיו אם זה בסדר מבחינתך." רוצה לספר את זה לבחורה אמיתית, עכשיו? שיחה חיה עם אחת הבנות של . תשלום בכרטיס אשראי במהלך השיחה, חיוב לפי דקה, בלי רישום, דיסקרטי. חייג לשיחה חיה 03-6145977 הטלפון שלך פתוח לקווי 1901? חייג ישירות: 1901-725-322 לכל הבנות והמספרים › במקום לענות עליתי עליו והתחלתי לרכוב. כשהרגשתי שהזין שלו עומד להתפוצץ, עצרתי. "עדיין לא," אמרתי. "בפעם הבאה." 🏆 הסיפור הזה נשלח על ידי גולש או גולשת האתר ומשתתף בתחרות סיפורי הגולשים של החודש. גם לך יש סיפור אמיתי? שלחו אותו והשתתפו בתחרות ›