רוק סטאר

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.  שכבתי על הגב, בתחתונים בלבד, והסתכלתי על ריקי שהתפשטה מולי, מורידה בגד אחרי בגד, מקפלת ומניחה במסודר. עמד לי, זין זקוף ומתוח שבנה אוהל כזה בתחתוני הבוקסר שלי, לי עמד ולה היה זמן. עוד רגע ריקי תוריד את החזיה ועוד חלום יתגשם לי, אני מכיר את ריקי עוד מהתיכון, כבר אז בא לי עליה, כמו כל הבנים בתיכון, אבל היא לא שמה עלינו, היה לה חבר חייל. בשמינית הייתי עוקב אחריה, היה לה מסלול ריצה קבוע, עוברת מתחת לבית שלי בחולצת טריקו צמודה שהדגישה את שדיה המלאים ומכנסים קצרים שהבליטו את רגליה הארוכות, חוזרת אחרי שלושת רבעי שעה, מזיעה, החולצה דבוקה, הפטמות בולטות ואני הייתי מקבל זקפה. אחר כך הלכתי לצבא, הייתי חולם עליה בלילות השמירה הארוכים ושוב מקבל זקפה, ארבע שנים, אולי קצת יותר, שלא ראיתי או שמעתי ממנה עד שראיתי אותה שוב בחדר הכושר ושוב היא לא ספרה אותי ממטר, מתעלמת, כאילו לא מכירה, כך לפחות זה נראה לי. בעצם כן, מאז שהתפרסמתי כזמר מצליח נראה לי שהיא כן שמה עליי, אהבה להתעלל בי, יתכן והבחינה בזקפה שצומחת לי בכל פעם שהיא עוברת לידי ולכן הייתה עומדת מולי כשרצתי על הליכון, נמתחת כאילו במקרה ומבליטה את החזה הזקוף, הפטמות שלה עומדות בולטות מבעד לחולצת הבטן הצמודה, ואני כמעט ונפלתי, מההליכון, מסמיק כמו ילד קטן וכמעט גומר, בעצם פעם אחת אפילו גמרתי ממש, לא שפריץ כזה, כמו שגומרים באשה אבל זרזיף שהספיק בשביל לעשות כתם מביך על חזית מכנסיי. ריקי הורידה את החזיה, שדיה מלאים, מגרים, עומדים זקופים גם בלי התמיכה והאוהל שלי צמח עוד קצת, הסתובבתי על הצד, משעין את הראש על היד והסתכלתי עליה, עומדת בחוטיני בלבד ועוד רגע ירד גם הוא. רק לחשוב שכל מה שהייתי צריך זה לבקש, לא יותר, אבל לי לא היה את האומץ, עד היום, כשהיא נעמדה לידי בקפטריה, ביוזמתה, כוס מיץ טבעי בידה, שותה לגימה ארוכה ושואלת במין תמימות כזאת “תגיד אתה זוכר אותי?, ריקי, מהתיכון?”. “אהה” שיחקתי אותה אדיש אבל מתחת לשולחן התפתחה לה עוד זקפה אדירה “כן, זוכר”. “תגיד אפשר לשאול אותך שאלה?” התיישבה מולי. “בבקשה” התרווחתי בכסא, אונס את עצמי שלא לשלב ידים על החזה כמו שנוח לי, משתדל ששפת הגוף שלי תשדר פתיחות. “זה נכון שזורקים לך חזיות עם מספרי פלאפון בהופעות?” חייכתי, חיוך גאה כזה, “כן, לא רק חזיות, גם תחתונים”. “וזה נכון” המשיכה, מניחה ידים על השולחן, מתקרבת עלי ולוחשת “שאתה בוחר אחת ושוכב איתה”. “כן, גם זה נכון” חייכתי שוב ונשענתי גם אני על השולחן, מולה, הפנים שלי כל כך קרובות לפנים שלה, האף ממש נוגע, עוד סנטימטר ואני מנשק אותה על השפתים, “למה?” לחשתי חזרה בקול הכי מפתה שיכולתי. הרגשתי את היד שלה מטיילת על הרגל שלי, עולה לעבר המפשעה שלי וממששת, עיניה נפתחו לרווחה כשהיא הרגישה את זקפת האדירים שלי, רגע בדקה ואחר כך הניחה עליה משהו “רוק סטאר, תכניס אותי להגרלה הבאה?” אחזתי בזה, שלא ייפול, שולף מעט מתחת לשולחן והסתכלתי בזהירות, שלא יראו. בין רגליי הייתה מונחת חזית תחרה לבנה, סקסית, ועליה רשום מספר הפלאפון שלה בשפתון אדום. הסתכלתי עליה, לא מאמין, קודם היא מענה אותי בחדר כושר, מתגרה בי, ופתאום היא מתיישבת מולי ומציעה לי את עצמה. “ההופעה הבאה רק עוד שבוע” אמרתי לה בקול רציני כזה “אבל” עצרתי לרגע “החלטתי לעשות בשבילך הגרלה מיוחדת, רגע אני מכניס את היד לערימת החזיות” הודעתי כאילו היה זה שידור ישיר של הגרלת הלוטו, “תני לי לבחור” השתהיתי “זהו, 050” והתחלתי להקריא לה את מספר הפלאפון שרשום על החזיה, “מעניין של מי הפלאפון הזה ?” “מעניין,” חייכה “אולי תחייג” הוצאתי את הפלאפון שלי וצלצלתי, השיר בהמתנה מוכר, שיר שלי, אחר כך הפלאפון שלה התחיל לצלצל, גם הרינגטון היה שיר שלי, הסמיקה ונראתה בעיני עוד יותר יפה “מעריצה שלך” צחקה. “שלום, מי זה?” ענתה לשיחה והתרגשות נשמעה בקולה. “שלום, אני שמח לבשר לך שעלית בהגרלה של לילה עם” לא סיימתי, הפלאפונים היו קרובים מדי והתחיל הד שהפך לצפצוף מחריש באוזן וסגרנו. “אצלך או אצלי?” שאלתי. “אצלך, כבר הרבה לילות אני חולמת איך אני נכנסת למיטה שלך” אז הלכנו לדירה השכורה שלי. ריקי עמדה בפישוק קל, עם הגב אלי, התכופפה קדימה, רגלים ישרות כמו שהמורה היה דורש בשעורי ההתעמלות, שדיה הגדולים תלויים מתנדנדים, והורידה את החוטיני שלה, מנענעת את פלחי ישבנה בתנועות מגרות, חושפת את שפתי הכוס הכהות, נפוחות משהו, והחריץ המנצנץ בינן. הורידה את החוטיני והסתובבה, חושפת את הכוס המגולח שלה, מגלה קעקוע של דובדבן אדום שקודם התחבא תחת משולש הבד הקטן של תחתוניה וניגשה אלי. “בוא נחליף” זרקה לעברי את החוטיני שהורידה ואחזה בתחתוני הבוקסר שלי, אחזה ומשכה, הרמתי את הישבן ועזרתי לה להוריד, לחשוף את התורן הזקוף שלי, עומד ורוטט מתשוקה. ריקי דחפה אותי על הגב ועלתה על המיטה, שכבתי פרקדן והיא התכופפה ונישקה לי את קצה הזין, את העטרה המתוחה, יורדת ומוצצת לי אותו, את הזין העומד, שדיה תלויים מול עיני והיא מוצצת בהנאה, היא נהנית ואני עוד יותר, שוכב ומביט בה, שולח ידים, לרגע אני מפריע לה והיא לי ואחר כך מסתדרים ואני משחק בשדיה הגדולים, מועך בעדינות את הפטמות בין אצבעותיי ומרגיש כמה הן קשות. עוד מציצה או שתיים, טובות כאלה, וריקי התיישבה לי על הבטן. “תשכב בשקט רוק סטאר” לחשה והתרוממה על הברכים, “תן לי לפנק אותך” המשיכה ואחזה בזין שלי. רטט עבר בגופי למגע היד שכל כך רציתי שתגע בי, אוחזת בו ומכוונת אותו אל בין רגליה, יורדת מעט ושוב מכוונת, יורדת עוד קצת עד שהעטרה נגעה בחריץ שבין רגליה, משפשפת את העטרה בחריץ הרטוב שבין שפתיה הרגישות, גונחת גניחת תאווה ראשונה ושוב יורדת, מכניסה את הקצה, נוגעת יותר עמוק, מגרה ומתגרה. ניסיתי להרים את ישבני ולחדור אבל היא התרוממה יחד איתי “תרגע רוק סטאר” לחשה דוחפת אותי בידה חזרה, “אמרתי שתתן לי לפנק אותך” ריקי ירדה עוד קצת, מחדירה את הזרג הנוקשה עמוק אל בין שפתי הכוס שלה, גונחת שוב ויורדת עוד קצת, שוב גונחת, גניחת הנאה ארוכה, ושוב יורדת, הפעם בבת אחת! נלחצת אל אגני ומשתפדת על השרביט שבתוכה, יושבת עלי ומכניסה את כל הזין הכי עמוק לנרתיקה. ריקי ישבה עלי, ההבעה על פניה אמרה הכל, הזין שלי בתוכה עשה לה רק טוב, “כן” גנחה והתחילה לרכב עלי, נשענת בידיה על החזה שלי וישבנה עולה ויורד, מחליקה על השיפוד הנוקשה הנעוץ לה בכוס, “כן זה טוב” המשיכה ודהרה יותר מהר, גונחת ומגבירה את הקצב. ריקי זיינה אותי! אין תאור יותר טוב למה שהיא עשתה לי, לא שאני מתלונן, נהניתי, מאד נהניתי כשהיא דהרה עלי במהירות, גונחת בקול וקוטפת את האורגזמה הראשונה שלה, “כן, אני באה, אני גומרת, זה טוב, אמאל’ה, זה ט-ו-ב” הודיעה בקול אבל לא הפסיקה, דוהרת במהירות ושוב מודיעה, “הנה עוד אחד, אמא’לה! אני ג-ו-מ-ר-ת” נפלה לצידי, בורחת, נושמת במהירות “בוא!” נשכבה על הגב ופשקה את רגליה לרווחה, “בוא תכניס לי, תתקע לי, בוא תמלא אותי” נשכבתי בין רגליה המפושקות, מועך אותה בגופי והחזרתי את הזין לכוס הרטוב שלה, מחליק אותו בקלות למקום ממנו רק לפני רגע יצא. “תטחן אותי” ריקי גנחה בתאווה, “תטחן אותי רוק סטאר” המשיכה כאילו מילים גסות עושות לה את זה, “תראה לי מאיפה משתין הדג” ואני זיינתי אותה, ישבני עולה ויורד במהירות, טוחן אותה דק דק בדיוק כמו שהיא ביקשה. “אפשר בפנים?” בקושי הצלחתי לשאול, מתנשף. “כן, חסר לך שלא!” ו…לא היינו צריכים יותר לפני שגניחות ה”בוא” שלה התערבבו עם ה”אני בא” שלי, ביחד איתה הגעתי לשיא וגמרתי, יורה את זרמתי החמה למעמקי נרתיקה, נופל עליה ומתגלגל, שוכב לידה, על הגב “וואו, ריקי” נשמתי עמוק “את זיון טוב” התנשפתי “אמרו לך שאת זיון טוב?” חייכתי לעברה וראיתי אותה מסמיקה. שכבנו על הגב, זה ליד זה, היד שלי מונחת על הכוס שלה, עצמתי עיניים ונזכרתי… לא נולדתי זמר, בטח שלא רוק סטאר, לא שרתי במקהלת בית ספר ולא נבחנתי לכוכב נולד. את התיכון גמרתי במגמה הומנית וגם זה עם ציונים לא משהו, הדבר היחיד שהייתי טוב בו זה לספר בדיחות, לשגע את המורים ולנגן בגיטרה בקומזיצים של החוג לסיירות. בצבא הייתי בנח”ל, לוחם קרבי לא בלהקה:) , הייתי הצלף והבדרן של הפלוגה, שלוש שנים של אימונים וקו, הרבה בדיחות וצחוקים ואפילו לא יריה אמיתית אחת. כשהשתחררתי וחזרתי מהטיול הגדול בדרום אמריקה חיפשתי עבודה, לא היה ביקוש לצלפים, וזה המקצוע היחיד שהיה לי, אז החלטתי ללכת ללמוד משחק, רציתי להיות סטנדאפיסט, דווקא התחיל טוב, אפילו נתנו לי פעם להופיע בהתנדבות באיזה מועדון נידח בעיירת פיתוח רחוקה. השינוי התחיל בסמסטר השני כשדפנה, המורה שלנו לפתוח קול, החליטה שאני מוכשר, שיש לי קול מיוחד ונדיר, שילוב של אייל גולן ואריק אינשטיין, וסטנד-אפ זה פשוט בזבוז כשרון מבחינתי. “יש הרכב שמחפש זמר” שלחה אותי לארבעה חברה שעשו הרבה רעש, הופעה ראשונה שלנו הייתה כשלון צורב אבל דפנה, המורה לפיתוח קול, טענה שזה בגלל הסאונד. בהופעה השניה כבר שמעו אותי יותר טוב, היו אפילו כמה מחיאות כפיים אבל בכללי שוב זה היה כשלון והפעם דפנה הסבירה שזה בגלל הבאסיסט שזייף. גם ההופעה השלישית לא הייתה משהו, בלשון המעטה, ורציתי לפרוש “סטנדאפיסט, זה מה שאני אוהב להיות” אמרתי לדפנה. המורה ניסתה לשכנע אותי לתת עוד צ’אנס, הבטיחה שזה רק ישתפר, שאין סיכוי שלא יגלו אותנו אבל אני הייתי בשלי, סטנדאפיסט! “עוד ניסיון אחד או שנים” ביקשה “בשבילי, תגיד מה אתה רוצה בשביל ניסיון אחד או שנים” איתגרה אותי. “לזיין אותך” יצא לי, כאילו מעצמו, לא שהיא לא שווה זיון, אמנם רווקה זקנה אבל כוסית, מילפית (M.I.L.F ) אמיתית, רק שאני לא יודע מאיפה תפסתי את האומץ הזה, בכל אופן היא עדיין המורה שלי ומילה אחת שלה ואני עף כמו טיל מבית הספר. חשבתי שתתן לי סטירה מצלצלת אבל להפתעתי לא, “שובב” צחקה, צחוק משוחרר כזה, “עשינו עסק” אמרה והסתכלה בי במבט בוחן, מתרכזת בעיקר בבליטה שצמחה בין רגליי, “שלוש הופעות, תעשו מה שאני אומרת ואני אתן לך” גנבה עוד הופעה “ויותר מזה, אני מוכנה להגדיל” חייכה “אם תצליח אני מבטיחה לך לילה שלם, כל מה שתרצה, החלום הכי רטוב שלך, ה-כ-ל, אבל גם לי יש תנאי” עצרה לרגע, חושבת, “בעצם שנים”. “מה?” הסמקתי, לא מאמין שזה קורה לי. “פעם, כשתהייה מפורסם, אני אקרא לך כשיבוא לי ואז תחזיר לי, תהייה שלי ללילה שלם והפעם איך שאני ארצה”. “מ-קו-בל” עניתי, מושך את המילה כמו שהמ”כ שלי היה מושך, לזיון לא אומרים לא, “והשני?” “אם תמשיך” עצרה “בעצם כשתמשיך כזמר, אני אהיה הסוכנת שלך!” הייתי צעיר, לא הבנתי בדיוק מה המשמעות והסכמתי גם לזה, אני הסכמתי והיא עשתה את עסקת חייה, היום היא נוסעת ב-BMW חדשה. בהופעה הראשונה דפנה סידרה לנו להיות להקת חימום של להקה ידועה, בהתנדבות, החלפנו להקה שהסולן שלה אושפז פתאומיות בבית חולים אברבאנל בגלל “תאונה”, עמדנו ושרנו, עושים רעש, דפנה עמדה בצד הבמה עם הסולן של הלהקה ודיברה אחר כך עם עוד מישהו, לא מוכר. כשירדנו מחאו לנו כפיים, “יש לי שתי הודעות” הודיעה דפנה כשישבנו שוב בחדר ההלבשה “אחת טובה ואחת רעה, הטובה זה שהזמינו אותנו שוב, בעוד שבוע, הפעם בשכר, והשניה שבשבוע הזה אני הולכת לקרוע לכם ת’תחת, שיר חדש ואין סוף חזרות” למחרת היא באה עם שיר חדש, יותר נכון עיבוד חדש לשיר ידוע, בלדה של אהבה אבל עם קצת יותר רוק ונגיעות של מזרחי אני עם גיטרה אקוסטית והלהקה ברקע, בשקט, שונה מהרעש בכל השירים האחרים. דפנה ידעה את מי להפעיל, הכירו אותה, הקליטה את השיר החדש, לחצה בכפתורים הנכונים ופתאום השמיעו אותנו ברדיו. החל מהבוקר של ההופעה השניה שלנו כלהקת החימום השיר שהקלטנו נכנס לפלייליסט של גלגל”צ והושמע ללא הרף! דפנה צהלה מאושר, “אתם רואים” חיוך של גאווה נמרח על פניה, “אמרתי לכם!” ההופעה השניה הייתה הצלחה יותר גדולה. להפתעתי, כששרתי את השיר החדש, הצטרפו אליי מהקהל. שוב ראיתי את דפנה מסתודדת עם האיש ההוא, הלא מוכר מההופעה הקודמת. הפעם ביקשו הדרן, מחאו לנו כפיים ושרקו, כמו לגדולים. “יש לי שתי הודעות” הודיעה דפנה כשירדנו, “אחת טובה ואחת רעה, הטובה זה שהזמינו אותנו להופיע בעוד שבועיים, אמיתי לא להקת חימום, והשניה שבשבועיים האלה אני הולכת לקרוע לכם ת’תחת” שזה לא משהו חדש, “חייבים עוד שיר חדש אחד לפחות ואין סוף חזרות” השיר שלנו הפך ללהיט היסטרי, נכנסנו היישר למקום השלישי במצעד הפזמונים ודפנה התכוונה לכל מילה שאמרה, “ההופעה חייבת להיות מתוקתקת” הסבירה וקרעה לנו את התחת באין סוף חזרות, צילום קליפ לשיר הראשון והקלטה של שני שירים חדשים, אחד רוק כבד והשני עוד שיר אהבה רומנטי ורגוע, ארבעה ראיונות עם עתוני בידור וראיון טלוויזיוני ראשון בתוכנית אירוח יוקרתית, “הם יופיעו ביום חמישי בערב במועדון ה…” הכריז המארח כשסיימתי את השיר, “ואל תשכחו איפה ראיתם אותם בפעם הראשונה!” השלים לקול מצהלות הקהל באולפן. ההופעה השלישית הייתה הצלחה, אומנם האולם לא היה גדול אבל כל הכרטיסים נמכרו שזה לא פשוט ללהקה מתחילה. “זהו, הלילה זאת ההופעה שלישית ואחריה אני מזיין אותך” לחשתי לדפנה לפני שעלינו לבמה. “לך תצליח, שבור רגל, ואני פותחת גם ת’תחת” צחקה “לך תרביץ הופעה!” אחרי השיר שלי, הלהיט מהרדיו, זרקו אליי את החזיה הראשונה בחיי. הקהל עמד קרוב ומשהו לבן הושלך לרגלי, ברגע הראשון נבהלתי אחר כך, כשראיתי מה זה, התאוששתי, החזיה משכה את תשומת ליבי, הפריעה לי להתרכז בשירה, אז הרמתי אותה, בלי להפסיק לשיר, ודחסתי אותה לכיס המכנסיים. בהפסקה הראיתי אותה לדפנה שצחקה “רוק סטאר, זה מה שאתה, תתחיל להתרגל” בחלק השני של ההופעה נזרקו עוד שתי חזיות, הפעם כבר לא התרגשתי והשארתי אותן שם, על הבמה. “תחזרו! עוד הדרן! בגללו!” צווחה דפנה כשירדנו והצביע עליי, “ואתה, רוק סטאר, לך ותרים את החזיות שזרקו לך, תנופף בהם בתודה ורק אז תרד, אל תשכח! מהן אתה עושה את הלחם והחמאה שלך! מהן אתה עושה את הכסף! ולהן אתה תעשה כבוד!” נתנה לי את השיעור הכי בסיסי ביחסי ציבור של זמרי רוק! אומרים שאין חכם כבעל ניסיון ומסתבר שלדפנה יש הרבה ניסיון, מול כל הצעירות ששכבתי עד אז דפנה הייתה חידוש מרענן, אשה בשלה בלי עכבות שנתנה לי עוד שעור פרטי הפעם לא בכלכלה, הפעם בסקס, יותר נכון איך עושים סקס מהנה. נסענו אליה, כבר במונית היא לקחה את ידי אל מתחת לחצאית הארוכה שלבשה, הכניסה אותה בין רגליה וגילתה לי שאין כלום מתחתיה, הובילה את האצבע שלי אל החריץ הרטוב “תכניס” לחשה לי באוזן ונשכה את התנוך, “דפוק אותי באצבע שלך” המשיכה והחליקה בידה על הבליטה שצמחה במכנסיי. ברגע שנכנסנו לדירה שלה היא התחילה להתפשט במהירות ואני אחריה, ממהרים כאילו מישהו רודף אחרינו, צוחקים ותולשים מעלינו את הבגדים כאילו יש ביננו איזו תחרות מי מתפשט הכי מהר. “אני צריך להתרחץ” הודעתי כשעמדנו עירומים. “בוא” משכה אותי אחריה “אחר כך, קודם בוא” הובילה אותי לחדר השינה “תעמוד פה” התישבה על המיטה ומשכה אותי, הזין שלי עומד מתוח בדיוק מול הפרצוף שלה “תן לי” ליקקה אותו “אל תתנגד” הכניסה אותו כולו לפיה ומצצה, משפשפת אותו בשפתיה, חורצת אותו בעדינות בשיניה, מלקקת. דפנה נתנה לי בקבוק שמן סיכה, נשכבה על הבטן, פשקה את רגליה ואת פלחי ישבנה “בוא תמרח לי, הרבה” מרחתי, ביד נדיבה, נוגע לה בפי הטבעת, מעסה אותו, ומרגיש את הרטט שעבר בגופה “עכשיו בוא תתקע אותי” פישקה חזק יותר את פלחי ישבנה, מגלה את פי הטבעת המשומן “כמו שהבטחתי לך, בתחת” המשיכה. נשכבתי עליה, מכוון את הזין הנוקשה בידי אל הפתח המכווץ, דוחף, מרגיש שזה מתחיל להכנס ותוקע, תקיעה חזקה, מחדיר את כל האבר הגדול עמוק לתוך ישבנה. “א-י-י” דפנה לא הצליחה לעצור אנחת כאב, נכון שאין הנחתום מעיד על עיסתו אבל יש לי כלי כלי, כל גופה נמתח, נושכת שפתיים, שכבתי עליה בכל כובד משקלי, לוחץ עוד באגני, אולי הזין יכנס קצת יותר, ולאט לאט היא נרגעה, הרגשתי את זה בנשימתה והתחלתי לזיין, לאט, תנועות קצרות, לוחץ ומסובב, כותש. הרגשתי איך היא נרגעת, גופה המתוח נרגע, גניחות ההנאה שלי הדליקו אותה עוד יותר, “כן” היא הצטרפה אלי “תמשיך” נתנה לי את ההכשר להתחיל לטחון אותה יותר מהר ויותר חזק. השתוללתי לה בישבן, חגגתי בפי הטבעת שלה, תוקע אותה בתנועות נמרצות, שנינו גונחים מהנאה, מתאווה, רוצים עוד, רוצים שלא יגמר, עשיתי כל טריק שאני מכיר כדי למשוך עוד רגע, לתת לה לגמור לפני אבל ללא הצלחה, גמרתי בסערה בתחת שלה, משפריץ וממלא אותו בנוזל הלבן והחם שלי. דפנה הייתה בשיא ואני כבר גמרתי, הזיין הנוקשה שלי הפך רך ומדולדל, היא הייתה מיוחמת וכלום לא יכול לעצור אותה, הניחה כרית תחת אגנה והתחילה להשתפשף בה, “לא טוב” הודיעה והשכיבה אותי על הבטן, נשכבה עלי והתחילה לשפשף את ערוותה בישבני המוצק. שכבתי בשקט ונתתי לה לאונן עלי, המעט שיכולתי באותו רגע, דפנה לא הייתה צריכה הרבה, כמה שפשופים “כ-כ-כ-ן-ן-ן-ן” ארוך והיא גמרה, נמתחת ונצמדת חזק לישבני, שדיה נמעכו חזק על גבי עד שהרגשתי את הפטמות הנוקשות שלה, עוד מתיחה והיא גמרה, שוכבת עלי רפויה, “וואו, היה טוב” התנשפה בקול “גמרתי” גילתה לי מה שכבר ידעתי “הרבה זמן לא גמרתי ככה!”. “בוא רוק סטאר שלי” משכה אותי מהמיטה אחרי שנרגעה “בוא תן לי לפנק אותך” הובילה אותי לחדר האמבטיה “אל תתאמץ אני ארחץ אותך” כיוונה את המים ודחפה אותי למקלחון “בסדר? לא חם מדי?” שאלה והתחילה לרחוץ אותי. אני לא יודע אם זאת הייתה רחצה או מזמוז רטוב אבל אין חלק בגופי שהיא לא נגעה, ליטפה, סיבנה, שטפה ואפילו נישקה, עם טיפול כזה לא פלא שהמדלדל שבין רגלי התעורר והזדקף מחדש, גדול וקשה, ביחוד אחרי כמה שפשופים שקיבל מדפנה. “עכשיו אתה” אמרה ונצמדה אליי, מדריכה אותי איך לרחוץ אותה, עושה לי מסע להכרת גוף האשה, מובילה אותי לפינות הנסתרות, הפרטיות, “כן תרחץ לי שם, בפנים, גנחה כשהעברתי את האצבע בין שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, “כן, עוד פעם, יותר לאט, יותר בפנים” עצמה עיניים, נשענת עליי, ידי עוטפות אותה ומלטפות, יד אחת בין רגליה והשניה מסבנת ולשה את שדיה. “עכשיו בוא תזיין אותי כמו גבר” הפסיקה את המזמוז הרטוב, מובילה אותי לחדר השינה “בוא תשכב עלי” נשכבה על גבה על המיטה ופישקה את רגליה, מקפלת ומצמידה אותם לגופה, אוחזת בידיה ומותחת. הכוס שלה היה פתוח בפני, הוורוד שבין שפתיו קרא לי ובאתי, נשכב עליה ותוקע, מחדיר את איבר זכרותי הגדול אל בין שפתי הכוס המיוחמות שלה ותוקע חזק, נועץ בכוח את כל הזין למעמקי נרתיקה המצפה, רטוב ומשומן בעסיס תאוותה, שוכב עליה, מוחץ את שדיה ומתחיל לזיין. זיינתי אותה זיון אמיתי מכל הלב, תקעתי אותה בדיוק כמו שהיא רצתה, מהר וחזק, ישבני עולה, נח רגע ויורד, ננעץ בחוזקה, ובכל ירידה הזיין נכנס עוד קצת, חודר עמוק יותר לתוכה וסוחט ממנה גניחת הנאה. הרמתי שוב, הזין כמעט בחוץ, העטרה נחה בין שפתי הכוס, מתעכב, מרגיש שהיא מנסה להתרומם ומתרחק בהתאם “תזיין אותי מניאק” צעקה ואני תקעתי אותה, חזק, הכי חזק, סוחט ממנה גניחת הנאה ארוכה וחזקה ושוב מוציא, מחכה שתבקש, לא אכפת לי איך העיקר שתבקש “תכניס לי מניאק!” צעקה ו…שוב חטפה. אחר כך נשענתי על ידי, שכיבות שמיכה, כמו בשעור מד”ס רק שהזיין מחליק בתוכה, כמו בוכנה, אני יורד והזין נכנס, אני עולה והזין יוצא. היה לי כושר ופמפמתי אותה, סוחט ממנה עוד ועוד גניחות תאווה חרמניות “כן, תמשיך, אמאל’ה גמרתי” צעקה “עוד, תן לי עוד, כן ככה” המשיכה לצעוק בתאווה “תגיד לי משהו גס, אני אוהבת גסויות” “עכשיו את המזרון שלי” נפלט לי, מרגיש איך היא מתחרמנת. “כן” חזרה אחרי “אני המזרון שלך, תמשיך” גנחה. “מזרון עם חור” המשכתי כשראיתי שזה עובד. “כן אני השרמוטה שלך, תמשיך, אני גומרת” מסתבר שמה שמחרמן אותה מחרמן גם אותי, הרגשתי שזה בא והגברתי את הקצב, טוחן במהירות “אני בא!” צעקתי והיא עונה לי “כן, תן לי” “אני בא מזרון שלי” המשכתי והיא בקשה עוד. בסוף לא יכולתי יותר וגמרתי, משפריץ בתוכה, גומר ומרגיש איך גם היא משפריצה. שכבנו זה לצד זה על המיטה, מתנשפים, צוחקים, “רוק סטאר, אם לא היית זמר הייתה יכול להיות ג’יגולו” אמרה וצחקה. “ואם את לא היית מורה לפתוח קול היית יכולה להיות זונה” עניתי בשליפה. “שלא תגיד את זה יותר” נשכבה עליי, חונקת אותי בשתי ידיה, “שלא תקרא לי ככה כי אני אזיין אותך, בתחת, כמו שזיינת אותי, מבטיחה!” לא הבנתי למה אבל לא התווכחתי, ישבנו על המיטה שלה, נשענים על הקיר ורואים בטלוויזיה איזה שידור חוזר של תוכנית ישנה על מייק בראנט, דפנה שפשפה לי בעדינות, מנסה להחיות אותו מחדש. “רוק סטאר, אני רוצה שתבטיח לי שלא תגע בסמים, מסתובבים הרבה בביזנס שלנו אבל דיר באלק!” הבטחתי, אפילו סיגריות מגעילות אותי. “ועוד משהו, בחורות יציפו אותך, תהיה כוכב והן יפתחו בפניך את הרגלים” המשיכה “תבטיח לי שלא תשכב עם מישהי פחות מ-18” “18? למה?” “כן 18, מה שבטוח בטוח, ותמיד בהסכמה! רק בהסכמה! אני מבטיחה לך עוד הופעה או שתים ולא יחסר לך, כוסיות ירוצו אחריך” הבטחתי לה גם את זה, עד היום היא צדקה במה שהיא אמרה. לא האמנתי שזה יקרה אבל בלי להרגיש נעמד לי שוב, זרג זקור מוכן לפעולה, “ליתר בטחון” דפנה לחשה לי וירדה למציצה קצרה “זהו, עכשיו הוא מוכן” נעמדה על ברכיה מעלי וכיוונה את הזין המתוח אל בין רגליה, שפשפה בחריץ הרטוב, כיוונה לפתח הנכון והתישבה. דפנה רכבה עלי, שדיה קופצות כשהיא עולה ויורדת על השפוד השמן שתקוע בה, דוהרת וגונחת שוב, עוצמת עיניים “זיינו אותך כבר ככה?” שאלה אותי בלי להפסיק לדהור. “כן” “וככה” הסתובבה סביב הזין שתקוע בתוכה, מפנה את גבה אלי, נשענת לאחור על ידיה ולא מפסיקה לדהור. “ככה לא” אמרתי והרגשתי שאני משפשף לה בנקודות הנכונות, גניחות ההנאה שלה גברו, דוהרת במהירות, משתפשפת חזק, גומרת ומתחילה מחדש. שכבתי ועצמתי עיניים, מרגיש איך דפנה שוב מתחממת ומצטרף אליה, מרים אותה באגני לגובה, תוקע את הזיין הכי עמוק שאפשר, מרגיש אותה גומרת ומשפריץ, חזק, מרוקן לתוכה את כל מה שנשאר בבקבוקים שלי ונופל. “זהו, לדעתי לא יעמוד לי שבוע” לחשתי לה באוזן, שוכב מאחוריה בכפיות וידי חופנת את שדה. בצהרים, כשהתעוררתי, זיינתי אותה שוב, בתנוחה המיסיונרית, זיון פשוט ומהנה, לשנינו. “צריך לעשות את זה עוד פעם” אמרתי לה לפני שהלכתי וראיתי את החיוך הגדול על שפתיה. “מתאים לך המזרון הזה” צחקה, “מבוגרות עושות לך את זה, אהה חוזליטו” המשיכה “אל תשכח שאתה חייב לי, פעם הבאה אני אגיד מתי איפה ואיך!”   חלק ב בשירם הידוע שרים מרק קנופלר והדייר סטרייטס “Money for nothing and chicks for free”, עם החלק הראשון אני לא מסכים, אנחנו עובדים קשה בשביל הכסף, אבל עם החלק השני אני מאד מסכים, אכן יש בחורות שנופלות לרגלינו, מכל העדות, מכל הגילאים ומכל הצבעים, מין חופשי ו-ה-ר-ב-ה. מבחינתי הכל התחיל כבדיחה! אחרי ההופעה הבאה חיכתה לי בקצה הבמה כתבת השטח היפיפיה של תוכנית בידור טלוויזיונית ידועה, כוסית אמיתית עם קבלות, דוחפת את המיקרופון שלה ומתחילה לשאול שאלות… הייתי בהיי מההופעה, הקהל לא נתן לנו לרדת, מבקש עוד הדרן ועוד הדרן, כמות החזיות שנזרקו גדלה, ואני תליתי אותן על צוואר הגיטרה שלי. עוד כמה שאלות והכתבת לא יכלה להמשיך להתעלם מהחזיות התלויות לראווה. “תגיד רוק סטאר” ככה דפנה ביקשה ממנה שתקרא לי כתנאי לראיון, מתעלמות לחלוטין משמי האמיתי, “מה אתה עושה עם החזיות האלה?” סימנה לצלם להתמקד בחזיות התלויות על הגיטרה שלי. הסטנדאפיסט שבי לא יכל שלא לענות “אני מכניס אותן לקופסה” אמרתי בפרצוף הכי רציני שיכולתי “אחר כך אני עושה מין הגרלה, מערבב ושולף חזיה אחת, מצלצל למספר שרשום עליה ומזמין את המאושרת לבלות איתי את הלילה” המשכתי, לא מאמין שהיא תקנה את הבדיחה אבל המשכתי “בתנאי כמובן שהיא בת 18 או לפחות חיילת, יש לה תעודה מזהה והכי חשוב רוצה! אין אונס, רק בהסכמה!” הוספתי, זוכר מה שהבטחתי לדפנה, “לא מספיק לי גיל 16” הדגשתי “גם אם אולי החוק מרשה, את יודעת, טווח בטחון, שלא תהיה אי הבנה עם אבא שלה”. הכתבת הסתכלה עלי במבט בוחן ואני נשארתי עם פרצוף רציני, “למה? לא בשביל זה הן זורקות?” ניסיתי לשחק אותה קול, “רוצה לראות? יש לך פלאפון?” סיבכתי את עצמי עוד קצת, חציתי את נקודת האל-חזור. כמובן שהיא הסכימה, מצאנו איזה קופסת קרטון בצד, הכנסתי את כל החזיות לתוכה וערבבתי “רוצה לבחור?” הושטתי לעברה את קופסת הקרטון. הכתבת הסמיקה קצת והכניסה יד לתוך הקופסה, עצמה עיניים וערבבה עוד קצת בידה ושלפה חזיית תחרה ורודה, על צד אחד סימן ברור לנשיקה, שפתיים מוטבעות בשפתון אדום בוהק ועל השני מספר הפלאפון שלה, רשום באותו שפתון. “תקריאי” לקחתי את הפלאפון של הכתבת. הכתבת הקריאה ואני חייגתי, שיר בהמתנה שלי, איך לא? נתתי לכתבת לשמוע. “שלום” התחלתי והצגתי את עצמי כשהיא ענתה, את צעקת ההפתעה שלה שמעו גם בלי הפלאפון, מסתבר שהיא הייתה עדיין באולם. הכתבת צילמה אותה מגיעה בריצה ומתנפלת עליי, מנשקת אותי בהתלהבות. הצליח לי, כוסית שווה, שאפה, באותה מידה הייתה יכולה להיות איזה שמנה מגעילה. “יש לך תעודה מזהה?” שאלתי אחרי שנרגעה קצת ובלי היסוס היא שלפה תעודת חוגר, מציגה אותה בגאווה. הכתבת התחילה לראיין אותה והיא בקושי ענתה לה, מתרגשת, מחייכת למצלמה, “אני לא מאמינה” בקושי נשמה מהתרגשות “כן בטח שאני בלי חזיה, מה רואים?” התנשפה “כשהוא שר, כל כך התרגשתי שהורדתי אותה, ספונטנית, רשמתי את המספר בשפתון, נישקתי וזרקתי, זרקתי ולא האמנתי” הסבירה לכתבת “כן, בטח שאני מסכימה” ענתה במהירות כשזאת שאלה אם היא באמת מסכימה לשכב איתי, “אני מתה, כשהוא צלצל אליי” עצרה שוב, מסמיקה, “גמרתי” לחשה לה באוזן אבל לא עזר לה, המצלמה לא פספסה. ראיתי שהעניינים מתחממים ומשכתי אותה אחרי אל חדר ההלבשה וחשבתי שהכתבת עזבה, היה לה כבר חומר לכתבה שלמה. היה מין רגע מבוכה כזה, “תמר, קוראים לי תמר” הציגה את עצמה, אוחזת בידי ולא עוזבת “בוא עכשיו” לחשה לי באוזן “אני לא יכולה לחכות”. את תמר זיינתי באותו לילה פעמיים, פעם ראשונה בער לשנינו והרבצנו חפוז בשרותים, אחר כך נסענו בג’יפון שלה לדירה השכורה שלי ושם עשינו את זה שוב, הפעם הרבה יותר רגועים. חדר ההלבשה שלנו היה עמוס, הלהקה, דפנה והרבה מברכים, משכתי את תמר אחרי לכיוון השרותים, נכנסים במהירות שלא יראו, לא הייתי צריך להגיד לה מה לעשות, תמר הורידה במהירות את התחתונים ונעמדה עם הברכיים על הקרש של האסלה, ישבנה מופנה אליי, נשענת בידיה על הניאגרה “אני מתה” לחשה בקול הכי מפתה שיכלה, “בוא תכניס לי”. נעמדתי מאחוריה, פתחתי את מכנסיי ונתתי להם ליפול לרצפה, דחפתי את התחתונים עד הברכים בערך, שולף את הזיין שלי שעמד זקוף ומוכן כבר הרבה זמן, הרמתי את החצאית שלבשה, חושף את אחוריה והצמדתי את העטרה המתוחה אל בין שפתי הכוס הכהות, נפוחות מתשוקה, “כן, תכניס לי” המשיכה ללחוש באותו קול מפתה “תתקע לי אותו”. תקעתי! נעצתי את כל הזיין המתוח בתנועה מהירה וחזקה, חודר לתוכה וסוחט ממנה גניחת הנאה ראשונה, אוחז במותניה ומתחיל לטחון, מהר וחזק. לא הייתי צריך הרבה בשביל שהיא תגמור, מנסה שלא לצעוק אבל לא בדיוק מצליחה “אני באה, אל תברח לי, אני רוצה אותך בפנים, תן לי” התלהבה וגמרה ואני אחריה, משפריץ בתוכה, גומר בהנאה, משחרר את כל הלחץ הזה במעמקי נרתיקה. “בוא, אני אקח אותך טרמפ” הציעה כשסיימנו, מתגנבים מהשרותים בניסיון לחמוק בלי שאף אחד יראה, לא הלך, הכתבת חיכתה לנו שם, מארב מתוכנן, מצלמת, “ערב טוב גם לך” זאת הייתה התגובה היחידה שקיבלה ממני. דפנה חייכה אליי, “הסתדרת אהה רוק סטאר שובב שלי, לך, לך תחגוג, מגיע לך” אמרה כשהודעתי לה שאני לא צריך הסעה, “בחוץ מחכה פפרצ’י, תן לו לצלם ותחייך אליו!” הזהרתי את תמר, חשבתי שלא תרצה שיצלמו אותה אבל היא רק משכה אותי “תחבק אותי, בבקשה, רק לצילום” התחננה, נתלית עליי. חבקתי אותה, מה אכפת לי, תמונה בעיתון עם בחורה יפה לא הזיקה לאף אחד. היה שם יותר מצלם פפרצ’י אחד, אני רק נתתי להם לצלם, כמו שדפנה ציוותה, תמר בכלל התמסרה. הלכו אחרינו וצילמו עד שנכנסנו לג’יפון שלה ונסענו. “אני נכנס להתרחץ” הודעתי כשנכנסנו לדירה “אם את רוצה יש קולה במקרר” הקולה לא בדיוק עניינה אותה, בלי לעשות עניין התפשטה ונכנסה אחרי למקלחת. עמדנו תחת המים, קודם נוגעים, אחר כך מתמזמזים ומשם כבר הדרך לחיבוק הדוק הייתה קצרה, הרמתי אותה בקלות והצמדתי אותה לקיר, לוחץ אותה בגופי והיא עטפה אותי ברגליה, הזיין שלי ששוב עמד זקוף החליק לתוכה כאילו מעצמו, “כ-ן-ן” ארוך שלה והתחלתי לזיין אותה, עמדתי בפישוק, מצמיד אותה לקיר, המים זורמים עלינו ואני דופק אותה בתנועות אגן מהירות וחזקות. שנינו היינו חרמנים, גונחים בתאווה, הגברתי את הקצב, יותר מהר ויותר חזק, הרגשתי שזה בא, שאני הולך לגמור, ניסיתי למשוך עוד קצת, לתת גם לה, וגמרתי, יורה את שפעת זרמתי הרותחת בתוכה, גמרתי והיא אחריי, לוחצת חזק ברגליה על ישבני שלא אצא מתוכה. את הלילה היא גמרה במיטה שלי. נרדמנו, עיפים, תמר התעוררה מוקדם, הייתה צריכה ללכת לצבא אבל לפני זה היא דאגה להעמיד לי אותו עוד פעם, שפשפה אותו בידה עד שהיה זקוף ומתוח ורק אז נשכבה על הגב ופישקה את רגליים “בוא” התפנקה “אני רוצה עוד פעם”. שכבתי בין רגליה וזיינתי אותה, דופק אותה ומוצץ לה שד, דופק חזק באגן ויונק בכוח, יודע שאני מכאיב לה אבל היא רק ביקשה עוד וגמרה, ושוב גנחה וגמרה ורק אז גם אני גמרתי, לא הרבה, הייתי סחוט. עד ההופעה הבאה היו עוד שבועיים לחוצים, דפנה לא הרפתה, עוד חזרות ועוד חזרות, מתקנת ומשפרת, עוד שיר חדש ועוד קליפ לטלוויזיה. השיר שלנו עלה למקום הראשון במצעד, הרינגטון והטרוטון הפכו בכלל ללהיט, מספר הורדות כפול ומשולש מכל שיר אחר, הכתבה שהכינה אותה כתבת שטח עשתה לנו הרבה ה ידעה להפוך למסע קידום מכירות עבורנו. ההופעה הבאה גם היא הייתה מפוצצת, הקהל שר איתנו, מכיר את המילים ולא נותן לנו לרדת, מבקש עוד הדרן ועוד הדרן. גם כמות החזיות שנזרקו אליי קפצה, אולי בגלל הראיון החושפני ששודר עם תמר בערב לפני ושבו היא ספרה על הערב הנפלא שהיה לה איתי, חזיות מכל הסוגים, מכל הגדלים ומכל הצבעים, חלקן הביאו חזיה מוכנה מהבית וחלקן הורידו תוך כדי ההופעה, רשמו מספר פלאפון, בעיקר בשפתון, רצו לבמה וזרקו אליי. אספתי אותן, נפנפתי להן בתודה, אבל תכננתי להתעלם ולא לבחור. הייתה זו דווקא דפנה שבאה אליי “רוק סטאר מטומטם שלי, מי שלא משקיע, שוקע!” לימדה אותי שעור נוסף ביחסי צבור וכלכלה “אם זה מה שהן רוצות, זה מה שאתה צריך לתת להן, וחוץ מזה, מה רע לך? כל גבר אחר היה מת להתחלף אתך, קדימה הפועל, תבחר!” הושיטה לי את הקופסה עם ערמת החזיות בתוכה ופתאום משכה חזרה, “בעצם קח” הושיטה לי מפתח של חדר במלון “סע לשם, חכה והיא תגיע אליך, הפעם אני אבחר בשבילך”. דפקו בדלת, פתחתי, עומד עטוף בחלוק רחצה גדול אחרי מקלחת טובה, מזל שדפנה התקשרה כמה דקות קודם להזהיר אותי. “רוק סטאר, הפעם היא לא בדיוק הכוסית מהפעם הקודמת, הפעם היא” עצרה לרגע “איך אני אגיד לך את זה” עצרה שוב, מצחקקת, “עם שדיים שופעים וקצת יותר מלאה, אבל אל תשכח מה אומרים, אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו!, לפעמים היופי הפנימי הוא שקובע! ודיר באלק, מוח של ציפור, שלא תעז להגיד לה לא!!”. שדיים שופעים, נכון, היו לה. קצת מלאה, זה כבר בלשון המעטה. “רוית, קוראים לי רוית” הציגה את עצמה וחיוך מלא אושר מרוח על פניה. בחנתי אותה, נמוכה, עגולה, פנים שמנמנות ויפות, מאד יפות, שדים גדולים, במותניים יש הרבה מה לתפוס, התחת עוד יותר גדול, דחוסה במין חליפת מכנסיים כזאת שרק מבליטה עוד יותר את אחוריה, “תודה שבחרת בי” מלמלה, מתרגשת “באמת תודה” כמעט התעלפה “לא האמנתי”. “אפשר לראות תעודה” ביקשתי, אולי משם אני אצליח להחלץ באלגנטיות אבל רוית הפתיעה אותי, שלפה ולא סתם, תעודת קצין, בעצם קצינה, סרן! “כנסי” פתחתי את הדלת “בבקשה” והיא נכנסה. הוצאתי בקבוק בירה מהמיני בר, הצעתי גם לה והיא סרבה. התיישבתי על המיטה נשען על הקיר, רגל על רגל והיא עמדה מולי, נבוכה, חיוורת, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, אבל עדיין החיוך המאושר שלה מרוח על פניה. “להתפשט?” גמגמה, מסמיקה. “כן, לאט, אני רוצה לראות” לגמתי עוד לגימה ארוכה מהבירה, מרגיש שהזין נעמד לי. רוית התפשטה, כשנשארה רק בתחתונים וחזיה עצרתי אותה “די, תסתובבי” הסתובבה לאט, מסמיקה עוד יותר, החזיה קטנה מדי, בקושי מחזיקה את שדיה השופעים, החוטיני שלבשה מתאים אולי לכוסית-על, לא לה. הסתובבה סיבוב ועוד אחד, הסתכלתי עליה במבט נוקב והרגשתי שלמרות קפלי השומן שסביבה הזיין שלי הולך ומתקשה, איבר מפואר, עומד זקוף לתפארת, העטרה מציצה מבעד לחלוק שנפתח מעט “תמשיכי, תורידי את החזיה” רוית הורידה במהירות את החזיה, כאילו לחצה לה והיא שמחה להפטר ממנה, שדיה השופעים נשפכים, גדולים ולבנים, עיגולים כהים וגדולים עיטרו את ראשם, בולטים כל כך על רקע הלבן של שדיה, ובמרכז כל עטרה כזאת הזדקפה לה הפטמה, גדולה וזקופה. “תקפצי” לא עמדתי בפיתוי, יצר הרע שבי ניצח. הסמיקה עוד יותר אבל קפצה, קפיצה אחת. “עוד!” המשיכה לקפוץ ושדיה קופצים אתה, עולים ויורדים, רוטטים. “די, עכשיו התחתונים” הורידה, עמדה מכווצת, מכסה בשתי ידיה את ערוותה, מתביישת. “בואי, שבי לידי” הזמנתי אותה והיא הפכה חיוורת, מתרגשת, הושטתי לה את בקבוק הבירה שבידי והיא שתתה את כולו ביד אחת, בשניה עדיין כסתה את ערוותה, נרגעה והתיישבה, צמודה אליי, נשענת כמוני על הקיר. שלחתי יד אל בין רגליה, מזיז בעדינות את כפות הידים שלה שהסתירו את ערוותה, חושף ומגלה את פלומת השיער המסופרת בקפידה, תוקע אצבע, דוחף את האמה לחריץ הרטוב החוצה בין שפתי הכוס הבשרניות שלה, כהות במיוחד, בדיוק כמו העטרות בשדיים ומתחיל לשחק בה, לגעת בתוכה, מחדיר עמוק יותר את האצבע ומשחק בדגדגן הנפוח שלה, סוחט ממנה גניחת הנאה ראשונה. “תשכבי!” רוית נשכבה על הגב ואני המשכתי לטפל בה, שוכב לידה על הצד ומזיין אותה עם האצבע, גניחות ההנאה שלה התגברו, חזקות, שוכבת על הגב בעיניים עצומות, לוחצת ברגליה כאילו מפחדת שאוציא את ידי, שאברח וגונחת בהנאה. “תחזיקי לי בזין” לחשתי לה והיא שוב הסמיקה, כמו ילדה קטנה, והושיטה יד, עוטפת אותו, מגלה מה מחכה לה ופותחת עיניים גדולות, מסתכלת עלי בהערכה, “תודה” מלמלה “אני לא מאמינה, תודה” והתחילה ללטף אותו, לשפשף בעדינות, כאילו היה אוצר. “את בתולה?” שאלתי בהיסוס, לא נעים, בגילה, אבל מי יודע? “לא” אמרה במין תמהיל של גאווה ועלבון, “כבר פתחו אותי” ושוב הסמיקה “לא הרבה, אתה יודע אני לא בדיוק מלכת הכתה” והשתתקה. “את רוצה אותי? ” לחשתי שוב באוזנה, מקפיץ עם האצבע את הדגדגן שלה “יש לך קונדום?” “יש, בתיק” “תלבישי לי” הוצאתי את ידי מתוכה, הורדתי את החלוק ונשכבתי על הגב. רוית היססה רגע וקמה, הביאה חבילת קונדומים חדשה “קניתי בדרך” הסבירה ושוב הסמיקה, מתנצלת, “לא תמיד אני מסתובבת עם קונדומים בתיק” פתחה והוציאה אחד ורכנה לעברי, שדיה הגדולים תלויים תחתה, מתנדנדים, נישקה את קצה הזין המתוח אחר כך הכניסה לפיה ומצצה בתאווה “אני לוקחת גלולות” אמרה פתאום כשהקונדום מוכן בידה ושוב מצצה “מוכרחים?” המשיכה והיה בקולה מין תחינה כזאת. “לא, מצידי אפשר בלי, תשכבי על הגב” רוית נשכבה במהירות, לפני שאתחרט, מפשקת חזק את הרגליים, מחייכת מאושר וחושפת בפני את אוצרותיה, מפקירה עצמה בידי. עליתי עליה, רגליי בין רגליה המפושקות, גופי מועך את גופה הרך, החזה שלי נלחץ אל שדיה הגדולים, משטיח אותם, הרמתי את ישבני וכיוונתי את זקפתי אל החריץ המצפה, נוגע ומגרה, משפשף ומתגרה, מרגיש עד כמה היא רטובה ומשחק בה… ואז דחפתי, חזק, תוקע את כל הזין עמוק לתוכה ושוכב עליה, נהנה. אני לא יודע אם לזה התכוונה דפנה ביופי פנימי אבל הכוס של רוית רצה אותי, חיבק באהבה את הזין שפלש לתוכו כמו שאף אחד לא חיבק מעולם, פועם ומתכווץ סביבו. שכבתי עליה, רכה כל כך, כמו מיטת מים, והתחלתי לפמפם, מגביר את הקצב. “גמרתי” הפתיעה אותי. “לא שמעתי” “בשקט, פחדתי, ברגע שנכנסת, אמאל’ה, הנה עוד אחד בא” “אני רוצה לשמוע!” שמעתי, ועוד איך שמעתי, “הנה, עכשיו, זה בא, אני גומרת, אמאל’ה אני גומרת, כן” מודיעה בקול, מתנשפת וגומרת שוב. נהניתי, פשוט נהניתי, זיינתי אותה במין כיף כזה, מישהי שיודעת להעריך את זה, אמיתית כל כך, התכופפתי ומצצתי את הפטמה שלה, חזק, אוחז בה בין שיניי ומושך, מותח ועוזב, ושוב אוחז, הפעם את הפטמה הגדולה השניה, משתעשע בהן, ידי חפנו את פלחי ישבנה הגדולים, מצמיד אותה חזק אליי וטחנתי אותה, מהר, הכי מהר. “תתכונני” הודעתי בקול, מרגיש שזה בא לי, “תתכונני אני משפריץ” צעקתי, שומע אותה עונה ולא מבין מה, “הנה, אני ב-א-א-א-א” יריתי בתוכה את מטעני הרותח, גומר ונופל עליה, מועך אותה, הזין שגמר והתכווץ כבר מזמן ברח מתוכה אבל אני נשארתי, שוכב עליה ומתפנק, לא יורד. “גם אני גמרתי” לחשה לי אחרי שנרגעה קצת “איתך ביחד, שמעת?” “כן” שיקרתי, אומנם שמעתי אותה צועקת אבל לא הבנתי מה, “תגידי, בטח אמרו לך כבר לפני אבל” עצרתי לרגע, מהסס, לא רוצה להעליב אותה. “מה?, מה אמרו לי?” “שאת זיון טוב” השלמתי במהירות “שלא חשוב הקנקן, חשוב מה שיש בו” רוית חיבקה אותי חזק, כמעט מחצה אותי “לא, אף אחד לא אמר לי, תודה, באמת, על הכל, באמת תודה, אף אחד לא היה אלי טוב כמוך, אתה הכי בעולם” והרגשתי שהיא בוכה. התגלגלתי ממנה, שוכב לצידה, חושב. “את יודעת משהו? אני צריך להתנצל” “מה? מה פתאום! אתה מלך, אני, אני” התחילה לגמגם “אני מודה לך, אף פעם לא” “כשראיתי אותך” קטעתי אותה “בא לי לשלוח אותך לכל הרוחות” “אתה לא הראשון” הפעם היא קטעה אותי, צוחקת. “לא, זה לא נכון, זה לא מגיע לך, אני רוצה לפצות אותך, תגידי מה את רוצה?” רוית אפילו לא חשבה, ענתה מיד, “שתנענע אותי” לחשה ושוב הסמיקה, אדומה כולה, ואני לא התכוננתי לתשובה כזאת, “אני רוצה לספר ש…” הסמיקה עוד יותר ולא השלימה. “לנענע אותך?” “כן, אתה יודע, אני עומדת על ארבע ואתה בא לי מאחור” פתאום היא נשמעה כל כך בטוחה בעצמה ולי נעמד מחדש, “בתחת!” המשיכה והזין שלי הזדקר מעצמו, כאילו מכריז “כן, אני רוצה, בבקשה, בוא נתקע אותה”. “אם זה מה שאת רוצה, זה מה שתקבלי” קבעתי “תעמדי” רוית נעמדה על ארבע, על המיטה, כשרגליה מפושקות ואני נעמדתי מאחוריה, אחזתי בפלחי ישבנה ופתחתי אותם, חושף את פי הטבעת שלה, מכווץ כולו “את בטוחה שאת רוצה בתחת? עשית כבר פעם?” “לא, אבל אני רוצה” לא היה צל של ספק בקולה. אז תקעתי אותה, חזק, נועץ את השרביט הנוקשה בחור המכווץ, דוחף וחודר למעמקי ישבנה. רוית גנחה, גניחה של כאב, “כן תמשיך” לחשה “תנענע אותי חזק” זיינתי אותה חזק, בדיוק כמו שהיא רצתה, ישבני נע קדימה ואחורה והזיין נכנס ויוצא בתוכה, משפשף את פי הטבעת המתוח שלה “ככה? ככה את רוצה?” שאלתי, שאלה רטורית, וטחנתי אותה, פלחי ישבניה הגדולים רטטו ושדיה הגדולים התנדנדו מצד לצד כאילו קיבלו חיים משל עצמם. רוית גנחה מהנאה, מבקשת עוד, רציתי, ניסיתי, אבל מהר מאד הרגשתי שזה בא. סדרת “בואי” מהירים שלי הודיעו לה שתכף אני גומר, “כן עכשיו… ב-ו-א-א-א” היא צעקה פתאום ואני גמרתי בתוכה, מציף את ישבנה בשפעת זרמתי החמימה. כמתנת פרידה נתתי לה את תחתוני הבוקסר שלי עם הקדשה “לרוית” כתבתי “תודה על החוויה” וחתמתי, כבר הרבה זמן לא ראיתי מישהי כל כך מאושרת… רוית הלכה ואני נשארתי, התרחצתי ונרדמתי. צלצול טלפון לא מוכר העיר אותי, ברגע הראשון לא זכרתי איפה אני, לקח לי זמן להבין שאני בחדר במלון, נזכר במהירות ברוית ובלילה שהיה. “רוק סטאר” שמעתי את קולה של כתבת השטח היפיפיה, “אכלת אותה! מותק” צחקה בקול “צילמנו את רוית יוצאת מהמלון, אתה זוכר הבטטה שזיינת, הדובה הגדולה שדפקת, צילמנו אפילו את התחתונים שנתת לה” המשיכה לצחוק בקול “במיוחד את ההקדשה, הלך עליך” לא הפסיקה לצחוק, צחוק רע כזה, “היום בחמש ורבע נקרין את זה וכל המדינה תמות מצחוק, כדאי לך לראות, חמש ורבע, אל תשכח ועכשיו” עברה לטון רשמי “הייתי רוצה לשמוע אם יש לך תגובה?” יש לה מזל שהיא לא הייתה לידי, הייתי רוצח אותה, האמת שלא ידעתי מה לענות, מה אומרים? אני צריך את דפנה, חשבתי במהירות, מה היא הייתה אומרת במקומי? “נו רוק סטאר, יש תגובה?” שאלה שוב בקול מזלזל. “תרשמי” אמרתי, למרות שהיה ברור לי שזה מוקלט, “אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו” ציטטתי את דפנה, “לפעמים היופי הפנימי הוא שקובע!” “יופי פנימי בתחת שלי” הכתבת פרצה בצחוק מתגלגל, “בכל אופן תודה” וסגרה. צלצלתי לדפנה, רותח מזעם, צועק כמו משוגע ומודיע לה שיותר אני לא רוצה לשמוע על שום הגרלה. “קול של זמיר ושכל של ציפור” הפסיקה אותי, “שני מטומטמים, אתה והיא, הכתבת הכוסית שלך” המשיכה בכעס, “הם לא יודעים אבל אני דאגתי שידליפו להם איפה אתה ובעיקר מי עלתה לחדר שלך” צחקה, “הכל מתוכנן, זה טוב לביזנס שלנו” הסבירה, “מגדיל את קהל היעד, בטח היא ביקשה תגובה, הכתבת הכוסית שלך, מה אמרת לה?” “מה שאמרת לי, שלא תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו ושלפעמים היופי הפנימי הוא שקובע, אבל” “מצויין” הפסיקה אותי “כנראה שלא הכל ריק בראש שלך ועכשיו תשמע טוב טוב חוזליטו” וכשדפנה קוראת לי חוזליטו לא כדאי לי להפריע לה, “תרשום את הפלאפון של הכתבת הכוסית” הקריאה לי את המספר והסבירה לי בפרטי פרטים, כמו לילד מפגר, מה לעשות. דפנה שוב צדקה! התוכנית שלה עבדה בדיוק כמו שהיא רצתה. קודם צלצלתי וביקשתי ממנה שלא תשדר את הכתבה, “נטלי” ככה קוראים לה, לכתבת, “אל תשדרו, בבקשה, לא בשבילי, בשבילה, מה היא אשמה?” אבל זה רק הצחיק אותה, “אל תחמיץ, בחמש ורבע, כתבה ראשונה” השוויצה. “ומה את חושבת יקרה?” התחלתי לפרוס את הרשת שדפנה הכינה. “אף אחת לא תבוא יותר להופעה שלך, אולי אמא שלך וגם זה רק אם תתן לה הזמנה” צחקה בקול, “והכי חשוב” גיחכה “אתה מחוק, תשכח מחזיות”. “שבע עשרה חזיות, זה מה שזרקו לי בהופעה האחרונה” אמרתי לה בשחצנות, להרגיז אותה, “ובהופעה הבאה יזרקו יותר, אני מוכן להתערב אתך” הנחתי את הפתיון בפניה, חוזר מילה במילה על מה שדפנה אמרה לי. הפתיון עבד “רוק סטאר, אין צ’אנס, אני מתערבת אתך, אם זורקים לך חזיה אחת יותר אני” עצרה רגע לחשוב “תגיד אתה, מה אתה רוצה?” “תוקע אותך בתחת!” שמעתי את הנשימה שלה נעצרת, הפתעתי אותה, כנראה חשבה בכיוון אחר, אחר כך היא התאוששה, “סגור, אין לך סיכוי רוק סטאר” צחקה “ואם לא? מה אני מקבלת?” “אני יורד לך” השלמתי “מתערבים?” התערבה! הכתבה שודרה. לא שרוית הייתה כוסית-על רזה אבל בתמונות הם דאגו שרוית תראה ממש שמנה, מצאו את הזויות שנראתה ממש מכוערת. גם נטלי, הכתבת, הוסיפה ארס משלה, מראיינת את רוית, שואלת שאלות מתחת לחגורה, מראה לצופים את ההקדשה שכתבתי לה וצוחקת עליה ועליי, לפחות המנחה ניסה קצת לשמור על הוגנות “בתגובה מסר כוכב הרוק הצעיר אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בו” ציטט אותי ונימת הלגלוג נשמעה היטב גם בקולו “עוד אמר הזמר” המשיך “לפעמים היופי הפנימי הוא שקובע!” רציתי לקבור את עצמי, ישבתי בבית, בוהה בטלויזיה ולא רואה כלום. חצי שעה אחרי שהסתיימה הכתבה דפנה צלצלה, צוהלת, “רוק סטאר, תנסה להכנס לפורום שפתחנו לך, אם תצליח” צחקה וסגרה. נכנסתי, קצת לאט עד שהצלחתי לקבל את הדף, הפורום היה מוצף, כתבו המון, מכל הארץ, אבל לא הייתה אפילו תגובה אחת רעה. דבר אחד טוב אני כן יכול להגיד על נטלי, הכתבת, היא יודעת להפסיד בכבוד. בערב ההופעה הבאה, יום שלישי פעמים כי טוב, היא הופיעה עם צוות הצילום שלה ליד המועדון הגדול בצפון, חשבה להנציח את הכשלון הצורב שלי ומצאה שורת מעריצות מחכה בתור שעתיים לפני שפתחו את הדלתות, דוחפות, רוצות לתפוס מקום קרוב לבמה. עברה לאורך התור ושאלה, מקליטה את התגובות, מצלמת את החזיות שהבנות ה