כן, הקוקיה. חלק ג – מלווה מלכה (סעודתא דדוד מלכא)

זהו המשך לסיפור כן, הקוקיה. חלק ב – דוד ומומלץ לקרוא אותו תחילה 23:00. צלצול בדלת. פתחתי ברגליים יחפות, שיער רטוב, וחליפת טרנינג חדשה ולא רכוסה שזרקתי על עצמי אחרי המקלחת. מולי עמדו מלכה’לה ודוד במיטב בגדי השבת, מתוחים, נפחדים מעט, נרגשים מאוד. – שבוע טוב! אמרתי כשאני מחווה תנועה רחבה של “תכנסו, תכנסו”. – שבוע טוב, שבוע טוב, ענו בהיסוס ונכנסו פנימה, סוקרים את החדר הגדול שטרם סיימתי לרהט כראוי, הקירות החשופים והארגזים לאורך קיר הנוף שדרכו נשקף מן הקומה השביעית לילה זרוע באורות העיר. סגרתי אחריי את הדלת, נעלתי בתנועה אחת ובאותה תנופה התחלתי להפעיל אותם בטון ידידותי אבל כהוראות שאינן משתמעות לשתי פנים. – קודם כל תסירו את כל התכשיטים, השעונים, תנתקו את הסלולריים, שימו הכל בתיק ואת התיק ליד הדלת. את זה תעשו תמיד כשאתם באים להפגש איתי ביחידות, לפני שאתם נכנסים פנימה. גם אם אתם נמצאים במקום לפני, תעשו את זה לפני שבאתי. הם התחילו מיד, כשמלכה’לה מתקשה קצת בעגילי היהלום ודוד לוקח מידה את הענק והטבעות כדי שתוכל להסתדר. תוך כדי זה הלכתי אל הכורסה הגדולה, היחידה בחדר והתישבתי שרוע באופן מרושל ואלכסוני, רגל אחת תלויה על המסעד ורגל ימין נוגעת ברצפה, מסובבת את הכורסה קלות על צירה לכאן ולכאן. כשסיימו ודוד הניח את תיק היד של מלכה’לה ליד הדלת סימנתי להם להתקרב ולעמוד מטר-וחצי/שניים ממני, במרכז החדר, ביני ובין הספה הגדולה. מלכה’לה עמדה מימין ודוד משמאל, מצטופפים קצת כמחפשים בטחון. בנעלי העקב הלא-גבוה שלה ועם המטפחת המגולגלת סביב שערותיה היא היתה מעט גבוהה ממנו. – תוריד לה את המטפחת – אמרתי לדוד. הוא לא עשה זאת מעולם, אני משער, בוודאי לא בנוכחות מישהו אחר. הוא התחיל להסתבך עם הסיכות וסימנתי למלכה’לה שהיא יכולה לעזור לו. שערה היה ארוך וישר וגלש בצבע דבש כהה מעבר לכתפיה. בשערותיה הגלויות ועור פניה הרענן נראתה צעירה אף יותר. היא טלטלה קצת את הראש ליישר את השיער ודוד נשאר עומד ובידו המטפחת הגדולה וסיכות הראש. – ככה יותר טוב – חייכתי אליה וסימנתי לה להתקרב ולכרוע לידי. הושטתי יד וליטפתי אותה בגב היד על הלחי כשאני מביט ישר אל תוך עיניה החומות ולא משמיט את תשומת הלב מדוד, בשולי שדה הראיה. הוא עמד קפוא כשהיא תפסה את היד שלי, משכה אותה אל פיה ונישקה אותה ממושכות על גב היד. זה היה המגע הראשון שלי איתה כי הרי עד כה, במשרד, במעלית ובבית הקפה אפילו לא עמדנו בקירבה משמעותית. – שים את הדברים על השידה שם – אמרתי לדוד – תוריד את החליפה הזו והעניבה וגם תניח שם. תוריד את הנעליים והגרביים ובוא הנה. הוא ציית במהירות סבירה ובא בהיסוס, קולט במבטי שגם הוא צריך לכרוע ליד מלכה’לה. – אני שמח שבאתם, חמודים – אמרתי בקול רגוע ויציב – שמרתם נגיעה כמו שאמרתי לכם? הם הינהנו. – עכשיו אתם תמשיכו לעשות מה שאני אומר לכם מיד ובלי שאלות והערות. ברוב המקרים אני אדע איך אתם מרגישים עם ההוראות האלה ואקח את זה בחשבון, כך שאם זה קשה ולא שיניתי את ההוראה לא צריך להגיד לי,  אני רואה שזה קשה ולמרות זאת רוצה שככה זה יהיה. אני רואה שאתם מסכימים. – כן, אמרה מלכה’לה ושניהם הנהנו במרץ. – טוב. קומו! – אמרתי והם צייתו – תפשיט אותה. שניהם קפאו לשניה או שתיים למשמע המילים. מלכה’לה הסתובבה כך שדוד יוכל לפתוח את רוכסן השמלה האלגנטית שלבשה ובניעור כתפיים שהשלימה במשיכת השרוולים למטה השמלה גלשה לארץ. היא פסעה ממנה החוצה לבושה בבגד תחתון מוזר שגם ממנו השתחררה מהר ונשארה עומדת בתחתונים עדינים בגוון סגול כהה ובחזיה תואמת. יש לה גוף נהדר, לטעמי. מותניים צרים ובטן שטוחה אבל לא רזה, מה שנקרא “מלאה במקומות הנכונים”. כשהסתובבה הצידה ראיתי ברור יותר את החזה המלא והתחת הסקסי מעל הרגליים החטובות שנותרו בינתיים בנעלי העקב. השיער הגולש, המבט הנבוך והמצפה בעיניים שלא הסירה ממני השלימו את התמונה. וואו. לא רע בכלל. – תמשיך – אמרתי לדוד. הוא התלבט רגע אבל מבט קצר ממלכה’לה הניע אותו לפתוח את החזיה ולהסיר אותה. מבלי שאמרתי לו הוא רכן, אסף את הבגדים מן הרצפה והניח הכל בערימה על השידה. מלכה’לה הצטמררה קצת עם הסרת החזיה וכסתה את החזה העגלגל בידיים צלובות שאחזו בכתפיה. חילופי המבטים שלנו הורידו לאט את הידיים אל אחיזה זו בזו כאילו לכסות על התחתונים. הפטמות שלה, גדולות וכהות להפתיע, דובדבנים על הקצפת, הביטו בי. התאפקתי לא לטפל בהן מיד. דוד עמד מאחוריה וידיו שמוטות לצדדים, במכנסי חליפת-השבת שציציות משתלשלות משני צידיהם, בחולצה לבנה ארוכת שרוולים שעדיין נראתה מגוהצת למדי אם כי עכשיו שמתי לב למשהו שנראה כמו כתם יין אדום על החזה, ובכיפה שחורה על ראשו. אצבעות רגליו היחפות נעו בעצבנות. – תמשיך. הוא נע כאילו מתוך חלום וכרע על ברכיו מאחוריה. בשתי ידיים הוא אחז בתחתונים משני הצדדים, היא סילקה את ידיה הצידה לאפשר לו להזיז ולגלגל אותם במורד הירכיים, הברכיים, השוקיים. מלכה’לה משכה החוצה רגל אחרי רגל ונותרה בנעלי העקב, עומדת עירומה מולי. היא כבר לא ניסתה להסתתר מאחורי הידיים שהיו עכשיו תלויות לצדדים. שמחתי לגלות שהכוס שלה חלק למשעי. כבר נתקלתי בכאלו שהיתה להן בעיה אמיתית עם גילוח ונאלצתי להשלים עם התוספת הבלתי נעימה הזו. מלבד זאת אין לכוס שלה שום תווי אופי בולטים, כוס ילדותי לגמרי, לפחות מהזווית הזו. דוד נשאר בכריעה, ממולל את התחתונים הסגולים ומציץ בי מאחוריה, מצפה להוראות נוספות. עכשיו התעלמתי ממנו לרגע, אבל המשכתי לעקוב אחרי כל תנועה והבעה שלו כשאמרתי לה – בואי הנה. היא הלכה אלי, לאט-לאט בעירומה, עד לכורסה, וכרעה על ברכיה לצידה. אחזתי בעורפה ומשכתי אותה ששדיה נלחצים למסעד הכורסה לנשיקה עמוקה וארוכה מאוד. התענגתי על טעם שפתיה, על הבושם הלא-מוגזם שהתמזג עם ריח גוף קל, על הרכות שבה שריריה הניחו לי להזיז אותה כרצוני בלי סימן קל של התנגדות, על העיניים שניסו לשמור על קשר עם עיני למרות הקרבה והתנוחה שגורמים כרגיל לעצימת עיניים. גופה שידר תשוקה, התמסרות, תחושת הקלה, אמון. ביחד הייתי מעיז לומר – אהבה. זה היה מה שהיא רצתה בו. החזרתי את מבטי אל דוד בעוד ידי על עורפה. הוא כרע,יושב על עקביו, עיניו מבוהלות ופעורות. כיוונתי אותה להביט בו והיא עשתה זאת בחיוך קל. לאט לאט הוא נרגע וחזר להתבונן בי. הגיע הזמן לעבור לשלב הבא. קום דוד – אמרתי לו – אני רוצה שתתפשט לגמרי ותעמוד שם, ליד השידה. ידי חשה במתח קל עולה בגופה של מלכה’לה. היא דואגת לו, מרגישה צורך לגונן עליו. מצוין. אני בטוח בקליטה שלי אותה ואם יהיה לי ספק לגביו אוכל להיעזר בסיסמוגרף הרגיש של שריריה. דוד הסיר את החולצה, הציצית והגופיה הלבנה שלבש תחתם. גופו הלבן בשתי דרגות מזה של מלכה’לה היה מנוקד בכמה שומות כהות ופלומת שיער בהיר ביצבצה מבתי שחיו. עכשיו ראיתי שגם הוא לא ממש רזה, רק צר כתפיים וצר פנים וזה מה שעורר את הרושם. אצבעות רגליו, שגם קודם שמתי לב לאקספרסיביות שלהן, נעו, התמתחו והרפו חליפות. הוא ניגב את ידיו בצידי המכנסים והתנדנד קצת לפני שהושיט בתנועה החלטית את ידיו אל חגורת המכנסים והחל להסיר אותם, מעיף מבטים שוב ושוב אלי אבל בעיקר אל מלכה’לה. אחרי שפתח את הכפתורים משך את המכנסיים והתחתונים מטה לארץ. הוא הזדקף ועמד מולנו עירום, כשמשום מה ידו האחת מכסה את פיו וידו השניה לופתת  את הראשונה מתחת לכתף. – אני מבין את הבעיה – אמרתי – זה לא זין, זה פיפי. הרגשתי שוב את המתח בשריריה של מלכה’לה. הזין שלו היה באורך אצבע הזרת שלי ורק במעט עבה יותר, והתדלדל רפוי מעל כיס אשכים קטן. הייתי צריך לגשש את דרכי באשר לצרכים שלו בהשפלה וליכולת שלו  לעמוד בה. הוא עזר לי. – אני סיסי – אמר. אכן תלמיד שקדן בשיעורי הערב הפורנוגרפיים של מלכה’לה. הבטתי בו, מנסה לדייק בתגובה שלי. – זה מה שאתה – אמרתי – ואתה רוצה שאני אתן למלכה’לה מה שהיא צריכה. הוא הנהן, הרגשתי דרך ידי האוחזת במלכה’לה שאני בכיוון הנכון והמשכתי. – אתה רוצה שגבר אמיתי יזיין אותה. – אני רוצה. מאוד רוצה. בבקשה. – טוב. עכשיו אתה תעמוד בפינה הזו ותסתכל – פניתי אל מלכה’לה שלימיני – תפשיטי אותי. עברתי לישיבה זקופה וקמתי, מושך את מלכה’לה לעמוד מולי. בשתי ידיה היא הסירה את העליונית מעל כתפי, מלטפת אותן ואת שרירי הקיבורת תוך כדי כך. היא שלחה יד לחגורת מכנסי הטרנינג והיססה כשראתה את האוהל שהתחיל לגדול תחתם. מבטים הבזיקו בין דוד ובינה. היא משכה את החגורה האלסטית אליה ומשכה למטה, מחלצת את הזין שלי ואחריו את האשכים. היא הושיטה יד מהססת ואחזה בזין. פניה היו סמוקות קצת, הנחיריים מורחבים. הורדתי את הטרנינג בחוסר סבלנות ובעטתי אותו אחורה. הבטתי אל דוד שעמד ולטש עיניים. – מוצא חן בעיניך? – שאלתי בקול מתגרה. אני מבוגר ממנו ביותר מעשרים שנה אבל  גבוה ממנו בראש, בעל כתפיים רחבות ואני מבלה בחדר הכושר או על הגלשן בים כשהוא מתנדנד מול הגמרא, וכמובן – הזין שלי נורמלי לגמרי ומתורגל לקפוץ לזיקפה אימתנית בהתראה הקטנה ביותר. במקרה הזה הזין שלי כבר לטש את עינו האחת לכוס צעיר והדוק ובעט בחוסר סבלנות לצאת למרוץ. – כן. בבקשה, תזיין את מלכה’לה – אמר כששיניו נוקשות. המילה “תזיין” נשמעה בפיו כשפה זרה, מה שבוודאי היתה. תפסתי בשדיה של מלכה’לה והגשתי את פי ללקק את הדובדבנים. ריח גופה שבו הרגשתי גם קודם בלט והתעצם. שלחתי יד אחת אל בין רגליה והרגשתי את הרטיבות והחום שבקעו מהכוס שלה. ברכיה פקו, היא פישקה את רגליה כדי להתייצב ואני החדרתי אצבע וגיששתי אחר הדגדגן הקטן. סובבתי אותה קצת תוך כדי כך כדי שדוד ייטיב לראות מה אני עושה. היא היתה צרה והדוקה מאוד, אולי מעולם לא חדר אליה משהו עבה מאצבע. אבל לא היה צורך במשחק מקדים, היא היתה מוכנה לגמרי, היא הכינה את עצמה במשך חודשים לרגע הזה. דחפתי אותה על הספה לשכיבת פרקדן ועליתי עליה בכל אורך גופי, נשען על מרפק יד אחת כדי להביט אל תוך עיניה. הזין שלי פעם כמטרונום על הבטן הקטיפתית שלה. היא אחזה במותניי ובפעם הראשונה באותו ערב ראיתי בעיניה שהיא שכחה את נוכחותו של דוד בחדר, שכחה הכל וטבעה בתשוקתה. עם הברך פישקתי את רגליה ובכף הרגל כיוונתי את רגליה להתכופך יותר. נעתי קצת למטה מכוון את ראש העטרה אל מול הסדק הלח. משם הוא כבר מכיר את הדרך בחושך ובעין עצומה. מאחורי שמעתי את דוד זז והבנתי שאין לו מבט טוב על הנעשה. עצרתי. שנים של אימון בשליטה עושות לך את זה. אני מנהל את הזין שלי ולא הוא מנהל אותי ואני החלטתי שדוד צריך להיות לגמרי בתמונה. – בוא הנה, סיסי. עמוד פה על הברכיים ותסתכל טוב – הוא בא מיד עם הדבר הפתטי המתדלדל בין רגליו וכרע על שתי ברכיו במרחק הושטת יד מאמצע הספה. מלכה’לה הפנתה אליו את ראשה ומבטיהם הצטלבו. עכשיו היינו שלושתינו מסונכרנים ואני שיחררתי את הזין שלי להסתער בנעיצה חזקה קדימה. מלכה’לה פלטה גניחה מתנשפת אבל לפני שתמה הגניחה הראשונה הגיעה כבר הנעיצה השניה ואחריה השלישית ושנינו נכנסנו לקצב. אחרי זמן מה התנועות שלה נעשו חדות יותר וציפרניה ננעצו בכתפי. התחלתי להניע את האגן ימינה ושמאלה חליפות עם כל תנועה. האטתי לרגע, הזדקפתי קצת, משכתי את שתי יריכיה לכיוון הבטן כשכפות רגליה, עדיין בנעלי העקב, מונפות באוויר. חזרתי לדחוף את הזין בתנועות חזקות עמוק יותר פנימה. נשימתה האיצה, עיניה הצטעפו. היא היתה על הסף. העליתי גם אני מהלך, דוחף אותה אל מעבר לקצה והיא החלה להתכווץ ולהניע את ראשה ימינה ושמאלה בלי שליטה. זעקות קטנות נפלטו מפיה. זה היה מהר!  איזה חמודה. אני אוהב אותן גומרות בקלות. אני, לעומת זאת, לא מיהרתי לשום מקום. האטתי את תנועותי לעצירה גמורה, הזין עדיין פועם בתוך מלכה’לה. הפניתי את ראשי לעבר דוד, שעמד כמאובן על ברכיו, ידיו שוב בתנוחה המוזרה, יד אחת מכסה את פיו ויד שניה לופתת את הראשונה בכתף.  עיניו היו ממוסמרות לחלצינו המשולבים. מלכה’לה נרגעה מעט והבינה שאני רק בהפסקה. היא החלה להניע את האגן שוב בתנועות קטנות ומהירות. התחלתי לנוע בתנועות ארוכות, שולף בכל פעם את הזין כמעט לגמרי כך שדוד יראה אותו במלוא הדרו הנוצץ ממיציה של מלכה’לה ומחדיר אותו עד הסוף. ושוב. ושוב. במכות מתחזקות והולכות כשהיא גונחת עם כל מכה. הרכנתי את ראשי ותפסתי בשיני את פטמתה הימנית. נתתי נשיכה קלה ושיחררתי מטח של זרע לתוך הכוס שלה. היא פלטה קריאת הפתעה קטנה. המשכתי ושיחררתי הכל ובתוך כך קרבתי לה את פי לנשיקה ארוכה. התגלגלנו חצי סיבוב, חבוקים ושכבנו על הספה כשאחוריה מופנים לדוד ואני עוד בתוכה. – ממש הרגשתי אותך משפריץ בתוכי – אמרה – אף פעם לא הרגשתי. המשפט שנאמר בקול רם מדי לתוך אזני היה מכוון כנראה לדוד שמאחוריה, כי ראיתי אותו מזדעזע כאילו קיבל מכת חשמל קלה. הייתי מרותק ל