הדרבי הוא אדום: הדור הבא

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד.  עכשיו  יום חמישי בערב, החושך יורד מוקדם בעונה זאת של השנה, ישבתי ובדקתי את הפייסבוק שלי כשהטלפון מתמר הפתיע אותי, “רון” היא פתחה באותו קול החלטי שלה, “אני צריכה לדבר איתך, נפגש בשמונה בבית הקפה?” הרבה מה לעשות לא היה לי, התיכון הסתיים מזמן, הגיוס שלי עוד שבועיים, ההורים שלי נסעו לטיול בחו”ל, מנצלים דיל מטורף של אחרי העונה, חברה אין לי, זאת אומרת הייתה, דנה, אבל גמרנו ברגע שהיא הבינה שאני באמת מתכוון להתנדב לקרבי, להיות שיריונר, והחליטה שחבר שמגיע לסוף שבוע פעם בשבועיים שלושה זה לא מתאים לה ו…תמר, תמיד כיף לי לפגוש את תמר והאמת שכבר כמה שבועות לא נפגשנו אז הסכמתי.  תמר גדולה ממני בשלוש שנים, הבת של חברים טובים מאד של הוריי וכשאני אומר חברים טובים אני מתכוון לזה, כאלה טובים שלא רק שהם יוצאים לחופשות ביחד אלא גם שהם אהה…מחליפים זוגות ביחד! כן, ההורים שלי חושבים שאני לא יודע, מנסים להסתיר את זה ממני, להגן עלי עלק 🙂 אבל אני כן יודע ואיך אני יודע? נכון, דרך תמר!  תמר היא זאת שגילתה לי, לא שהיא ירדה לפרטים אבל בגדול, “אני יודעת שבמפגשים האלה שלהם הם עסוקים במשחקי מין” היא סיפרה לי אז, “משחקים ביחד סטריפ-פוקר אבל לא רק” ומה זה סטריפ-פוקר היא לא הייתה צריכה להסביר לחובב סרטים כחולים כמוני, “וחוץ מזה שתדע לך שלא רק שאבא שלך דפק את אמא שלי גם אמא שלך שכבה עם אבא שלי ואפילו יותר מפעם אחת!” היא השאירה אותי אז המום בכסא.  את תמר אני מכיר כבר הרבה שנים, בעצם מאז שההורים התחברו, הרבה ארוחות משותפות היו לנו ביחד, כמה טיולים משותפים כולל אחד בחו”ל ובשלב מסויים, בכתה ט’, היא גם נתנה לי כמה שעורי תגבור במתמטיקה שבאמת העלו אותי על דרך המלך אבל ה-אז שאני מדבר עליו קרה בערך לפני ארבעה חודשים או ליתר דיוק כמה ימים לפני יום ההולדת ה-18 שלי. גם אז זה התחיל בשיחת טלפון ממנה, גם אז זה התחיל בהזמנה להפגש בבית קפה כשהיא מסבירה לי בדיוק באיזה בית קפה היא רוצה שניפגש, גם אז בדיוק גמרתי עם החברה שהייתה לי אחרי שהיא החליטה שהיא רוצה להגיע לחופה בתולה ואני, הבתול, כבר הייתי מת ללכת עד הסוף, וגם אז הלכתי כי לא היה לי משהו יותר טוב לעשות, מבחני הבגרות הסתיימו יומיים קודם ואיתם גם התיכון.  אז  חיכיתי לה והיא הגיעה באיחור אופנתי “קטן”, כשכבר החלטתי שהיא עשתה לי ברז וכמעט קמתי ללכת, “מצטערת על האיחור” היא התיישבה מולי, מחייכת, והעיניים שלי ננעצו בעמק המפתה שבין שדיה העסיסיים שהתגלו מבעד למחשוף הנדיב בחולצה שלבשה, “בתור קנס אני מזמינה, מה תשתה?” היא קמה חזרה כדי להזמין.  התחלקנו בעוגת קרמשניט, היא עם תה צמחים ואני קפה הפוך גדול, חוקרת אותי על מבחני הבגרות שהיו ובמיוחד זה של המתמטיקה, “הכל בזכותי” היא ציחקקה כשסיפרתי לה על ציון המגן שקיבלתי, “אם לא אני עד היום לא היית מצליח לגזור את הפונקציה איקס בריבוע” בלי שאני ארגיש היא הובילה את השיחה לנעמי, החברה שרק עכשיו עזבתי כי היא לא נתנה לי, “כמו שאני מכירה אותה” היא התכופפה מעט לעברי ולחשה לי בנון שלנטיות, “אתה עוד בתול!” היא חייכה לי מול הפרצוף. “מה?” לא האמנתי למה שאני שומע, “מה אמרת?”. “שאתה עוד בתול, בעצם אין דבר כזה בתול יש רק בטלן” היא שוב ציחקקה, מסבירה לי שהיא ואחות של נעמי חברות הכי טובות וזאת סיפרה לה על ההחלטה של נעמי להשאר בתולה עד החופה, “תגיד רון” היא שאלה בנימה מבודחת, “לא הגיע הזמן שתתחיל לזיין?” הסמקתי, כל אחד אחר במקומי היה מסמיק לא פחות, תמר צדקה, הייתי בתול והייתי מת לזיין ורק במזל לא צמחו לי חצקונים על הפנים בגלל זה, “אני…אני לא…” התחלתי לגמגם, מחפש את הדרך להכחיש בלי לשקר. “עזוב, אל תנסה למכור לי לוקשים כי אני יודעת בדיוק, נעמי סיפרה לאחותה בדיוק למה עזבת אותה” היא התכופפה מעט לעברי, חושפת בפני עוד קצת משדיה המגרים ומדברת בשקט, שלא ישמעו, “תגיד, בא לך לזיין?” ופתאום הרגשתי את כף הרגל שלה עולה בין הרגליים שלי ומתחילה לעסות לי את הזקפה שצמחה לה במכנסיי. “תמר” הסמקתי כמו סלק, “מה את עושה?” הסתכלתי בבהלה מסביב לראות אם רואים, “זה לא בסדר. תמר” “למה? זה לא נעים לך?” היא קטעה את דברי וחייכה, ממשיכה לעסות את הזיין שנעמד עוד יותר, “תגיד טמבל, בחורה אומרת לך בוא תזיין אותי ואתה מהסס, מה אתה? הומו??” “לא!” שללתי במהירות “אני לא הומו”. “ואתה בוגר?” לא נתנה לי להמשיך. “כן, ביום שבת אני בן שמונה עשרה” אמרתי בגאווה. “ואני בת 21 וחודשיים…נו?” “אבל…” ושוב הסמקתי, “את יודעת, ההורים שלנו חברים כאלה ומה הם יגידו?”. הרמתי לה להנחתה, עכשיו אני יודע את זה, נתתי לה בדיוק את התשובה שהיא הייתה צריכה כדי להמשיך בתוכנית שלה, “רון” היא גחנה עוד מעט לעברי, מחייכת מאוזן לאוזן, “אם אבא שלך יכול לדפוק את אמא שלי למה אתה לא יכול לדפוק אותי?” זה שהעיניים שלי לא יצאו מחוריהם זה היה נס, זה שלא קיבלתי דום לב היה הנס השני ברציפות, “מ…מה?!?” נפלטה לי צעקה ומיד חייכתי ימינה ושמאלה לנסות להרגיע את הפרצופים שהסתובבו לעברנו. תמר חיכתה רגע עם התשובה שלה, נותנת לאותם ראשים שהסתובבו לחזור למקומם, “מה מה?” היא חייכה לעברי, חיוך ניצחון כזה, “אל תגיד לי שאתה לא יודע שההורים שלנו סווינגרים?” “אהה…לא” הודיתי, מסמיק. “סווינגרים אתה יודע מה זה?” “כן” עניתי במבט נעלב אבל גם מובך, “יודע, מחליפי זוגות” השפלתי עיניים. “אז עכשיו אתה גם יודע שההורים שלך וההורים שלי סווינגרים” היא לחשה לעברי וחייכה. “את בטוחה?” עדיין לא האמנתי, בסרטים הכחולים זה נראה לי כל כך טריוויאלי אבל כשזה מגיע להורים שלך זה הופך בלתי נתפס. “בטוחה, פעם תפסתי אותם על חם ו…אמא שלי אישרה לי” “אני לא מאמין” דיברתי כאילו לעצמי, “אני פשוט לא מאמין” “תאמין” היא שוב חייכה את חיוך הנצחון שלה, “אני יודעת שבמפגשים האלה שלהם הם עסוקים במשחקי מין” היא המשיכה, “משחקים ביחד סטריפ-פוקר אבל לא רק וחוץ מזה שתדע לך שלא רק שאבא שלך דפק את אמא שלי גם אמא שלך שכבה עם אבא שלי ואפילו יותר מפעם אחת!” היא השאירה אותי יושב המום בכסא, בוהה, “היי, רוני” המשיכה אחרי שלא ממש הגבתי, “אתה מבין מה אני אומרת? אבא שלי ניקנק את אמא שלך והיא אהבה את זה!” ישבתי ושתקתי, מנסה לעכל את מה שנפל עלי כרעם ביום בהיר, אבל תמר לא נתנה לי הרבה זמן בשביל זה, “אז מה אתה אומר רון, בא לך לזיין אותי?” “אהה…את בטוחה?” “בטוחה! למה?” “את יודעת, זאת הפעם הראשונה שלי ו…” הסמקתי, “מה יהיה אם אני…” “תרגע, אתה תהייה בסדר” היא הניחה את כף ידה על כף ידי המונחת על השולחן וליטפה אותה, “ורק שתדע שהכיף הכי גדול זה לפתוח בתול” היא ציחקקה, “להיות הראשונה שמזיינת אותו” שוב הייתה מין דממה כזאת, היא מלטפת לי את היד ואני יושב קפוא בכסא, “רון” היא שברה שוב את השתיקה, “אתה יודע למה ביקשתי שנפגש דווקא בבית הקפה הזה?” “לא, למה?” “כי פעם ההורים שלנו התערבו על משהו, אחד מאותם משחקים שלהם, ההורים שלך ניצחו והפרס היה שאבא שלך ידפוק את אמא שלי” “נו?” “כאן בשרותים!” “נו?” עדיין לא קלטתי. “אתה יודע איך אומרים, התפוח לא נופל רחוק מהעץ” “לא הבנתי” ואני חושב שבשלב זה כבר הבנתי וסתם התממתי. “מה לא הבנת? אבא שלך דפק כאן את אמא שלי אז אתה תדפוק כאן אותי” היא חייכה לעברי, “תחשוב על זה כפרס, יותר נכון מתנה, המתנה שלי ליום הולדת שלך, בוא!” והיא קמה .והושיטה לי יד, “בוא נתגנב לשרותים”.  את בתולי איבדתי בין רגליה של תמר בחדר השרותים הקטן של בית הקפה. “רוצה לראות לי ת’ציצים?” תמר נעמדה מולי ברגע שסגרנו את הדלת והתחילה לפתוח את החולצה שלה, פותחת את הכפתורים אבל לא מורידה, ממשיכה ופותחת את החזיה מקדימה ומשחררת אותם לחופשי, זוג שדיים עסיסיים וזקופים שעמדו מולי, מתגרים. “תמצוץ לי” תמר אחזה בשד אחד והגישה לי אותו ואני כופפתי מעט את הברכיים עד שהפה שלי היה מול הפטמה הזקופה שבראש העטרה הגדולה והכהה והכנסתי אותה לפה, מתחיל למצוץ. “היי, הלו” היא לחשה לי, “בעדינות, אתה לא חולב אותי, תשחק עם הלשון” הדריכה אותי איך היא רוצה שאני אמצוץ לה, “עכשיו השניה” והפעם היא לא אחזה בה, אני אחזתי ומצצתי והיא שלחה ידים והתחילה לפתוח לי את החגורה במכנסיים.  “תן לי” היא התיישבה על מכסה האסלה אוחזת במכנסיי הפתוחות ומושכת אותם למטה, מורידה אותם עד מתחת לברכיים ועוצרת, “תרגע” היא עברה לתחתוני הבוקסר שלי ומשכה גם אותם, חושפת את הזיין העומד שלי, “וואו, גדול הקטן שלך” היא ציחקקה והתחילה ללטף את התורן שהתנוסס בין רגליי, עומד היישר אל מול פניה, מתריס משהו, “מצצו לך פעם?” ובלי לחכות לתשובה היא התחילה למצוץ לי. זה לא שלא התמזמזתי כבר בעבר עם בנות, אפילו נעמי עשתה לי ביד ומצצה לי ו…גם אני מצצתי לה רק שללכת עד הסוף היא לא הסכימה ולכן עזבתי אותה, “כן” גנחתי בהנאה, נהנה מהמגע הרטוב והחם הזה של הפה שלה סביב הזיין שלי, “כן” גנחתי שוב, עוצם עיניים ומרגיש את השפתיים שלה משפשפות את עור הזיין המתוח.  “טאטאם!” תמר עזבה את הזיין שלי וקמה, “הגיע הרגע הגדול” היא חייכה לעברי והתחילה להוריד גם את המכנסיים והתחתונים שלה, מושכת ומורידה מרגל אחת ומשאירה אותם תלויים על השניה ונעמדת על הברכיים על מכסה האסלה, נשענת עם יד אחת על הניאגרה ומניחה עליה את מצחה ואת היד השניה דוחפת אל בין רגליה, “בוא טרונצ’ו” היא ציחקקה. בשלב הזה כבר הייתי כל כך חרמן שלא היה אכפת לי בכלל איך היא קוראת לי, נעמדתי מאחוריה, צמוד לישבנה, מכניס את הזיין המתוח אל בין רגליה, “בוא נעזור לך למצוא את המטרה!” היא אחזה בידה את הזיין שלי והובילה אותו למקום הנכון, מסדרת את ראשו בין שפתי הכוס שלה ואני מרגיש את הרטיבות בקצה העטרה המתוחה, “זהו, עכשיו זה הרגע הגדול שלך” היא ליחששה ואני, במכת אגן חזקה, נעצתי את כל הזיין לתוכה, חודר לכוס הרטוב והחם מבעד לשפתיים שנפתחו לכבודו וממשיך לווגינה, מחליק לתוכה עד ששערות ערוותי נמחצו לישבנה, ממשיך ללחוץ למרות שלא יכולתי להכנס מעבר לזה. “כן” היא גנחה בתאווה, “פתחתי אותך!” היא ציחקקה ואני אחזתי במותניה בשתי ידיי ולחצתי באגני אפילו חזק יותר, “כן גבר, עכשיו תזיין אותי” היא המשיכה באותו קול מפתה ואני התחלתי לפמפם בה.  את הפעם הראשונה שלך לא שוכחים, נכון עברו רק שלושה חודשים מאז אבל אני בטוח בזה, “רק שתדע שאתה לא צריך לברוח” תמר לחשה לי, משחקת ביד בשקית האשכים שלי כשאני מפמפם בה, “אתה יכול לגמור לי בפנים” היא המשיכה והסבירה, אם זה לא היה ברור מספיק, “אני רוצה להרגיש אותך” היא לחצה את ישבנה לעברי, “כן גבר, תזיין אותי, תזיין אותי חזק!” היא גנחה במין קול משתוקק כזה, “תראה לי מאיפה הדג משתין” היא הוסיפה באותו קול מחורמן כל כך, “כן, ככה גבר, תמשיך, אתה עושה לי טוב!” היא עודדה אותי, “גבר, שחק לי בציצים” היא הדריכה אותי ואני גחנתי מעליה וחפנתי את שדיה בכפות ידי והתחלתי לעסות אותם, “כן, בעדינות, תמשיך” היא גנחה בתשוקה, “כן, אתה עושה לי את זה”.  שעור החינוך מיני הוא המבוא, יותר אזהרות מהתכל’ס, הסרטים הכחולים שראיתי היו התאוריה, תאוריה קצת מוגזמת אבל עדיין רק רואים בעיניים, אבל עכשיו הייתי במבחן המעשי או יותר נכון ב”טיסת הסולו” הראשונה שלי ונהניתי ממנה אבל עם יד הלב יותר ממה שבאמת נהניתי נלחצתי! נלחצתי שאכשל, שתמר לא תהנה, שהיא תחשוב שאני לא משהו, פחדתי שהיא לא תגמור! זיינתי אותה עם כל הלב, ישבני נע אחורה וקדימה והזיין שלי מחליק בתוכה כמו בוכנה משומנת, “כן” היא גנחה, גניחה חנוקה שלא ישמעו, “כן, הנה” היא המשיכה, “כן, זה בא לי” ואצלי משהו בלב קפץ משמחה, “כן, אני גומרת!” הרגשתי בפעם הראשונה בחיי איך קירות הנרתיק מתכווצות סביב הזיין שלי בחיבוק אוהב, “אני גומרת!!!” הרגשתי איך הכוס שלה הופך חם ורטוב יותר, “גבר…אני גומרת!!!” היא חנקה צעקה ובשבילי זה היה השיא, הסימן שעברתי את המבחן, האות שגרמתי לה לגמור ו…יותר לא הצלחתי להתאפק והצטרפתי אליה, נצמד לאחוריה הכי חזק שאפשר, חופן חזק את שדיה בכפות ידי הגדולות ו…השפרצתי! בפעם הראשונה בחיי גמרתי לבחורה בכוס ותאמינו לי, מתנת יום הולדת יותר טובה מזאת לא הייתי יכול לאחל לעצמי:)  “גבר, אתה תותח” היא עמדה מולי, מתרוממת על קצות אצבעותיה ומנשקת אותי על השפתיים, “אתה בטוח שזאת הפעם הראשונה שלך?” ציחקקה. “בטוח” אמרתי בשיא הרצינות כשאני מרים את התחתונים ומסדר את הזיין הרטוב והמדולדל בתוכם, “פעם ראשונה שלי” הסמקתי והתכופפתי להרים גם את המכנסיים. “אז אני פתחתי אותך” היא חייכה לעברי כשהיא סוגרת את החזיה שלה ומסדרת את שדיה, “כל החיים תזכור שאני זאת שקרעתי לך את קרום הבתולים” המשיכה כשהיא סוגרת את כפתורי חולצתה, “בצחוק” היא שוב התרוממה על קצות האצבעות ונישקה אותי על השפתיים למראה הפנים הסמוקות שלי, “אני אוהבת להתגסס” היא הסבירה לי, “גסויות מחרמנות אותי” “איך הייתי?” לא התאפקתי והשאלה ברחה לי מבין השפתיים. “תותח!” היא חייכה אלי, “אם לא היית אומר לי שזאת הפעם הראשונה שלך לא הייתי מנחשת” סידרה את המכנסיים שלה, “עכשיו בוא, עשית לי טעם של עוד!” “עוד?” “כן, עוד, איך אומרים? עם האוכל בא התאבון :)” היא עשתה אתנחתא קצרה והמשיכה, “בוא נלך אלי הביתה, הפעם נעשה את זה כמו שצריך, הפעם נעשה את זה במיטה”. צודקת, עם האוכל בא התאבון, כמו אדם אחרי שאכל את התפוח כך אני הלכתי אחריה, החוה שלי, לבית שלה, ממלמל כל מיני תרוצים למה זה לא בסדר אבל לא עוצר, להפך, הזקפה במכנסיי רק התרוממה מחדש.  חששתי כשנכנסנו לבית שלה, אתם יודעים מה אני אגיד להורים שלה, אבל חוץ מזה שאמא שלה צעקה לה מרחוק “תמר, זאת את?” והיא ענתה “כן, אני עם יזיז בחדר” לא ממש נפגשנו. רק כשנכנסנו לחדר שלה והיא סגרה את הדלת קלטתי בעצם מה היא אמרה, יזיז! “את לא נורמלית” מלמלתי כשהיא נעמדה מולי והתחילה למשוך מעלי את החולצה שלבשתי. “למה?” היא ציחקקה, “לא בא לך לשכב איתי?” “בא” מהרתי לענות, הידים שלי מורמות והחולצה מכסה לי את הפנים, “אבל ככה את מדברת לאמא שלך?” “איך ככה?” “יזיז” “למה? אתה לא יזיז שלי?” והיא זרקה את החולצה שהורידה ממני על הרצפה ועברה לפתוח את החנות במכנסיים, “מה זה יזיז? ידיד עם זיין” היא חפנה בכף ידה את מבושיי, מחייכת, “הרבה זיין” הרגישה בזקפה שמתחבאת שם ועברה לפתוח את החגורה, “בדיוק כמו שאני אוהבת”.  תמר הפשיטה אותי, הפשיטה ומזמזה בלי בושה ואני עמדתי והתמסרתי לה, “אני רואה שאתה רוצה אותי” היא ציחקקה שהזיין העומד שלי נגלה במלא הדרו, מלטפת אותו ומותחת אותו עוד קצת, “בוא, עכשיו תפשיט אותי” היא הניחה את כפות ידיה על ראשה כשעמדתי עירום מולה וחייכה אלי. הפשטתי אותה, בהתחלה קצת בהיסוס, פותח את כפתורי חולצתה ומוריד אותה ממנה, אחר כך החזיה, פתחתי כבר חזיות בעבר אבל זאת הפעם הראשונה בחיי שאני פותח למישהי חזיה מקדימה, “תנשק אותי כאן” היא לחשה בקול מתפנק והצביעה על הפטמה שלה ואני נישקתי, קודם אחת ואחר כך את השניה, מוסיף עוד ליקוק סביב העטרה הכהה, משהו שראיתי כנראה באיזה סרט וירדתי על הברכיים מולה, פותח לה את המכנסיים ומושך אותם עד שנפלו לרצפה. עמדתי והבטתי בתחתוני הביקיני הלבנים שלה שכתם קטן ורטוב ציין בדיוק איפה נמצא הכוס, “נשיקה” היא שוב ביקשה באותו קול מתחנף שלה ואני נישקתי, מרגיש בשפתי הכוס שלה מבעד לבד הדק, “רוצה עוד אחת” ציחקקתי, מרים את הראש ומביט בה ועוד לפני שהיא ענתה משכתי את התחתונים והורדתי אותם, מנשק אותה ישר במקום הנכון, על שפתי הכוס הנפוחות מתאווה, ממשיך ומשחק בה עם הלשון ומרגיש איך היא מתחממת.  “בוא” היא משכה אותי אחריה למיטה, נשכבת על הגב ופותחת רגליים, “בוא גבר, בוא תזיין אותי” היא חייכה אלי כשעליתי עליה. הפעם היא לא עזרה לי, הפעם הרמתי את הישבן ונתתי לזיין שלי את המרחב כדי למצוא בדיוק איפה הוא צריך להתייצב ולא הייתה עם זה בעיה, “כן” היא גנחה בתשוקה כשהרגישה את ראש הזיין הנוקשה נוגע בחריץ הרטוב שבין שפתי הכוס המגורות שלה, “כן, שם” היא חייכה לעברי, מושיטה לי את שפתיה לנשיקה, “נשק אותי” נישקתי, נישקתי ונעצתי את כל הזיין אל בין רגליה, חודר למעמקי הכוס הרטוב והחם שלה ומתחיל לפמפם. “אני מזיין אותך” הפסקתי לרגע לנשק וחייכתי אליה בגאווה, “אני דופק אותך” המשכתי וחזרתי לנשק, נשיקה צרפתית תאוותנית כזאת, כשישבני עולה ויורד במהירות והזיין שלי משתפשף בהנאה בין שפתי הכוס החובקות אותו. “כן, זה טוב” היא גנחה בהנאה, “תמשיך” והיא עטפה אותי ברגליה הארוכות, נועלת אותן על ישבני ונצמדת חזק יותר, “החברה שלך תהייה מאושרת” היא ציחקקה והמשיכה בגניחות ההנאה הקצרות שלה, הברות חסרות משמעות אבל כשהן באו יחד עם אותן התכווצויות נעימות של הכוס שלה היה ברור אפילו לי, הלא מנוסה, שהיא בדרך לקבל את עונתה! תמר גמרה, מחבקת אותי חזק גם בידיה, נצמדת, וגונחת “כן!!” חזק וארוך של הנאה צרופה, “גמרתי” היא לחשה לי אחרי שניה, אולי לא הבנתי מה קרה פה, “אבל תמשיך, אני רוצה עוד” המשכתי, המשכתי בשבילה אבל בעיקר המשכתי בשבילי, זיינתי אותה בתנועות אגן חזקות, יוצא לאט, כמעט עד הסוף, ונועץ! חזק ועמוק, סוחט ממנה עוד גניחת תאווה חרישית ושוב יוצא באיטיות, מרגיש איך היא שוב נצמדת, מחככת את ערוותה בערוותי ושוב מתחילה לגנוח, גניחות קטנות כאלה אבל מה זה מחרמנות. “תגיד, אני זיון טוב?” היא לחשה לי פתאום באוזן. “כן” גנחתי בהנאה, “הזיון הכי טוב שהיה לי” ציחקקתי. “מניאק!” היא לחשה חזרה, “גם אתה זיון טוב, בתור טרונצ’ו אתה אפילו זיון מעולה… כן, הנה, עכשיו תטחן אותי, כן הנה זה בא לי!!” טחנתי אותה, מהר וחזק, גניחות ההנאה שלה התגברו, בעצם של שנינו, גם אני הצטרפתי למקהלה, “כן, הנה” גנחתי בקול, מרגיש איך השפיך מתחיל לעלות לאורך הזיין המתוח, “כן, אני גומר, תתכונני!” הודעתי לה, עוצר ומרגיש איך כל גופי נמתח. ה-“אני גומר” שלי וה-“אני גומרת” שלה התאחדו, גמרנו ביחד, הרגשתי איך היא נועצת את צפרניה בגבי, נצמדת הכי חזק לגופי, פותחת חזק את הרגליים ודוחפת באגנה כאילו רוצה שאכנס עוד קצת, “תן לי” היא צרחה ואני השפרצתי, “קחי!” לחשתי לה באוזן, כאילו מפחד שישמעו, “קחי!!” יריתי את זרמתי עמוק עמוק בכוס הרותח שלה, “קחי!” נעצתי שוב, יורה עוד מנה של שפיך סמיך וחם.  “נו?” היא חייכה אלי אחרי שנרגענו קצת, שוכבים על הגב זה ליד זה ובוהים בתקרה, “איך היה?” “סוף” הסתובבתי לעברה וחייכתי, “בן-זונה של זיון ואיך אני?” “משתפר” גם היא הסתובבה לעברי, מחייכת חזרה, “בסעיף ציוד…” והיא חפנה את הזיין המדולדל בידה שלא יהיה ספק לאיזה ציוד היא מתכוונת “אתה מקבל את הציון 10 אבל בטכניקה רק 8+, יש לך עוד מה להשתפר אבל אל תדאג, אתה בדרך הנכונה, עוד כמה תרגולים ואתה…” דפיקה בדלת קטעה אותה, “תמר, הבאתי תה ועוגיות, אפשר להכנס?” ובלי לחכות לתשובה ראיתי איך ידית הדלת מתחילה להפתח ואני, כמו מוכה אמוק, תפסתי את השמיכה והתכסיתי, גורר ומעלה אותה מעל הראש, מתכסה כמו אותם ילדים שחושבים שאם הם לא רואים אז גם לא רואים אותם. שמעתי את הדלת נפתחת, אחר כך צחקוקים והתלחשות, כנראה שתמר אמרה לה משהו בלי שאשמע כי פתאום היא אמרה “שלום רון” בקול רם כזה, “מה נשמע, מזמן לא ראיתי אותך” כמעט התפלצתי, הסתובבתי על הגב וביד רועדת הורדתי את השמיכה מהראש, מקפיד לשמור על כל שאר גופי מכוסה, מסמיק כמו סלק ומביט בה, “שלום אמא של תמר” גמגמתי והתיישבתי כמו תמר, נשען על הקיר אבל בניגוד לתמר שיושבת לא מכוסה אני הקפדתי שפלג גופי התחתון ובעיקר הפרטיים שלי יהיו מכוסים, “תודה אמא של תמר” המשכתי לגמגם ואחזתי בכוס התה שהיא הגישה לי. “דלית, תקרא לי דלית” היא חייכה אלי, “תה עם נענע ולימונית, תשתה זה טוב לאון הגברי” היא ציחקקה והגישה לי את צלחת הוופלות ופתי-בר, מחכה שאקח ושואלת “נו רון? מה אתה אומר, איך הבת שלי?” והתנועה הגסה ביד הפנויה הסבירה בדיוק למה היא מתכוונת. הפתי-בר נתקע לי בגרון והתה כמעט נשפך לי. “מה? מה כבר שאלתי?” היא שאלה בקול מתמם, “רק רציתי לקבל חוות דעת מקצועית” “אמא!” והפעם תמר כבר התערבה לעזרתי, “החוצה!” היא הצביעה לעבר הדלת. “טוב” אמא של תמר מלמלה כאילו לעצמה, “קחי” היא מסרה לתמר את הצלחת עם הוופלות ופתי-בר, “לא צריך” היא המשיכה בקול נעלב והסתובבה, “תמסור לאמא שלך דרישת שלום” היא הכריזה כשכבר עמדה ליד הדלת. “אמא, רגע!” תמר עצרה אותה, כאילו נזכרה במשהו, ואמא שלה הסתובבה לעברנו, “אמא, סיפרתי לרון שאתם סווינגרים והוא לא מאמין לי” “למה רון?” היא פנתה אלי. “אהה…מה למה?” לא הבנתי. “למה אתה לא מאמין לה?” “אהה…” הסמקתי, מגמגם ולא מוצא את המילים. “אז תאמין לה, זה נכון” היא אישרה ורצתה להסתובב אבל תמר שוב עצרה אותה. “ואמא, ספרתי לו שגם ההורים שלו סווינגרים ו…” “אז מה את רוצה ממני? שישאל את אמא שלו”. “אמא! נו!” “גם הם” היא חייכה, חיוך ציני כזה, “ורון, תזכיר באמת לאמא שביום שישי משחקים קלפים אצל אלון וציפי”  “את לא נורמלית” מלמלתי לתמר ברגע שאמא שלה יצאה וסגרה את הדלת, “מה? היא מרשה לך? ובכלל לא אמרתי שאני לא מאמין לך” “מרשה? :)” היא ציחקקה, “איך אמרנו, התפוח לא נופל מהעץ? אם לה מותר למה לי לא?” היא המשיכה, “כל זמן שאני לא עושה שטויות, ולהזדיין אתך זה בטח לא לעשות שטויות, אז היא מפרגנת” “כן, אבל, את יודעת” גמגמתי, “לעשות לנו תה?” “טפשון” תמר פרצה בצחוק, “זה תרגיל של אמהות, תרוץ להכנס ולראות עם מי אני שוכבת” והיא שלחה יד אל מבושיי, “הופה!” היא ציחקקה, מושכת את השמיכה מעליי ומגלה את הזקפה שצמחה לי שם בינתיים “אני רואה שמישהו מוכן לעוד קצת אקשן!”  תמר הייתה הראשונה שלי. תמר הייתה הראשונה שדפקתי בשרותים, תמר הייתה הראשונה ששכבתי עליה וזיינתי אותה במיסיונרית ותמר הייתה גם הראשונה שדפקתי בדוגי! כן, הראשונה שעמדה על ארבע בפישוק קל ברגליים ואני נצמדתי לאחוריה וזיינתי אותה מאחור. תמר לא לקחה צ’אנס ושוב שלחה יד אל מתחת לבטנה וניווטה את הזיין שלי למקום הנכון, לכוס, שחלילה לא אתבלבל ואכנס לה בתחת, מובילה אותו היישר אל החריץ הרטוב והחם שבין רגליה. את התאוריה של זיון בדוגי הכרתי, בהרבה סרטים כחולים אוננתי כשאני מתבונן איך ההם שם בסרט עושים את זה, אבל התרגול המעשי עלה על כל תאוריה, ההרגשה הזאת כשאתה אוחז במותניה וטוחן אותה הייתה יותר טוב מכל מעשי האונן שעשיתי ביחד, כל כך טוב עד שגמרתי, לבושתי הרבה גמרתי לפניה, לפני שתמר קיבלה את עונתה!  עכשיו  חיכיתי לתמר בבית הקפה הקבוע שלנו והיא הגיעה באיחור אופנתי קטן, מאז נפגשנו פה עוד כמה פעמים ותמיד היא מאחרת, “מצטערת על האיחור” היא התיישבה מולי, מחייכת, וכמו תמיד העיניים שלי ננעצו בעמק המפתה שבין שדיה העסיסיים, “בתור קנס על האיחור אני מזמינה, מה תשתה? כמו תמיד? משהו מיוחד?” היא קמה להזמין, עוד משהו שהפך כבר למסורת, בדיוק כמו התשובה שלי, “תפתיעי אותי” ובדיוק כמו ההצעה שלה שתגיע אחרי שנסיים את הקפה, “בוא תנקנק אותי בשרותים” וזה לא שאני מדבר גסויות, ככה בדיוק היא אומרת!  הפעם היא בחרה להפתיע בעוגת שוקולד בלגי, עוד שחיתות שהתחלקנו בה, אני כרגיל שתיתי קפוצ’ינו גדול והיא בחרה הפעם קפוצ’ינו עם חלב סויה. השיחה ביננו קלחה, בעיקר על ההכנות לגיוס, “נו, גם דנה זרקה אותך” היא עקצה אותי פתאום ואני מהרתי להסביר לה למה, “שרמוטה!” היא חייכה אלי והפעם כבר לא התרגשתי, התרגלתי לדיבור הגס שלה ולקללות, “אנטישמית, במקום להגיד שקרבי זה הכי אחי היא זורקת אותך? עוכרת ישראל!” אחר כך דיברנו על הטיול של הורי, זה שהם נסעו היא שמעה מאמא שלה אבל תמר התענינה לאיפה ובעיקר מתי הם חוזרים וראיתי מין חיוך קטן כזה על פניה כשהיא שמעה שביום רביעי. “תגיד” היא הפתיעה אותי, “אתה אדום, נכון?” “מה?” לא הבנתי. “אדום, אוהד הפועל, לא?” “כן” עניתי בגאווה, “ינקתי את זה מאמא שלי” הוספתי, אמא שלי אוהדת שרופה שהולכת אפילו למשחקים שלהם, “למה?” הסתקרנתי. “כי אני צהובה” היא חייכה אלי “וביום ראשון יש דרבי!” “כן” אמרתי, קצת מדוכדך, מצבה של מכבי הרבה יותר טוב משלנו בטבלה וגם המשחקים האחרונים לא בדיוק בישרו לנו טובות. “תגיד, רוצה להתערב?” “להתערב?” לא הבנתי. “כן, על התוצאות של הדרבי, נתערב, נראה אותו ביחד אצלך ובסיום המשחק המפסיד ישלם את מחיר הפסדו!”. “רגע” נדרכתי, “להתערב על מה?” “על זיון!” היא חייכה, חיוך זימתי כזה, “בעצם יותר מזיון, מי שהקבוצה שלו הפסידה הוא השפוט של מי שהקבוצה שלו ניצחה וצריך לעשות כל מה שהוא רוצה” “מה?” החסרתי פעימה. “כן, ורק שתדע שזאת לא ההמצאה שלי” “של מי?” “של ההורים שלנו!” “של מי?!?” “ההורים שלנו, יותר מדוייק אבא שלי ואמא שלך, כמו שאתה יודע אבא שלי הוא צהוב בנשמה ואמא שלך אדומה שרופה אז ההורים שלך וההורים שלי התערבו על זה כבר יותר מפעם אחת” “מה?!? לא מאמין!” “תאמין, בדוק, בפעם שעברה שהם התערבו גם אני הצטרפתי!” ישבתי המום בכסא, “רוצה עוד קפה? כי אני רוצה” תמר קמה, “וכשאני אחזור אני אספר לך בדיוק מה היה שם” “אספרסו, אספרסו כפול וחזק” מלמלתי, עדיין לא מצליח לעכל את מה שהיא אמרה לי, גם בפעם הראשונה שנפגשנו פה היא הפתיעה אותי עם הספור שההורים שלנו סווינגרים שהתברר כנכון ועכשיו מסתבר שזה רק קצה הקרחון.  “זוכר את ה-3:1 שדפקתם לנו?” היא התחילה את הספור שלה, “אז בדיוק לפני המשחק הזה החלטתי שגם אני משתתפת בהתערבות שלהם ואכלתי אותה, אכלתי אותה בגדול! התערבנו על זובור לאוהדי המפסידים וזובור זה בדיוק מה שההורים שלך עשו לנו, לאבא שלי לאמא שלי ולי…” והיא סיפרה לי בדיוק מה קרה שם, איך זיינו אותם ויותר מזה איך השפילו אותם, את שלושתם, ההורים שלי לא עשו לאף אחד מהם הנחה, תמר תיארה איך עשו להם את מלחמת הכפתורים וגזרו להן את התחתונים והחזיה ואתם יודעים מה? זה גירה אותי, איך העמידו אותה ואת אמא שלה על ארבע זאת ליד זאת ואבא שלי עבר בין שתיהן וחגג בהן, דרש מהן לנענע את הישבן ודפק אותן בדוגי אחת ליד השניה, ומכנסיי הג’ינס שלי כמעט נקרעו מהתורן שהתרומם בין רגליי, תמר המשיכה לספר בפרטי פרטים איך אמא שלי הצטרפה לחגיגה, צבעה להן את שפתי הכוס בשפתון צהוב ודפקה אותן ואת אבא שלה עם סטראפאון אדום, כן, אמא שלי צבעה לאבא שלה את התחת בצהוב ודפקה אותו, בתחת! ו…”קרעו לי ת’צורה אבל זה היה עוצמתי!” היא סיכמה את הסיפור שלה וכמו שהיא אמרה את העוצמתי היה ברור שהיא עוד רגע גומרת רק מהזכרונות, “ועכשיו לענינינו” והרגשתי את הכף רגל שלה עולה בין רגליי ומונחת על הזקפה שאיימה לפרוץ מתוך הג’ינס ההדוק שלבשתי, “אתם חייבים לי משחק גומלין!” היא עברה לתכל’ס, “אמא ואבא שלך ברחו לחו”ל, כנראה פחדו” היא ציחקקה, יודעת בעצמה שאין קשר לזה, “אז נשארת אתה במערכה!” והיא התחילה לעסות לי ת’זיין בתנועות איטיות, “מה אתה אומר, מתערבים?”.  כנראה שהיא ראתה שאני מהסס כי היא התכופפה לעברי ולחשה, “אתה יודע מה? אני אתן לך פור, תיקו זה כמו נצחון שלכם” זרקה לי עוד פתיון, “סגרנו?” היא חייכה אלי חיוך מפתה כזה והושיטה לי יד ללחיצה, “תאמין לי, כדאי לך…לא תצטער” החיוך שלה הפך רחב יותר כשגם אני הושטתי לה את היד, “סגור” היא לחצה לי את היד המושטת, “ו…עכשיו בוא תנקנק אותי בשרותים”.  ניקנקתי אותה בשרותים. תמר טוענת שאני משתפר מפעם לפעם וזה לא שלא הייתי טוב גם בפעם הראשונה אבל בכל פעם אני קובע רף חדש של הנאה. אני אוהב את התנוחה הזאת, היא עומדת עם הברכים על מכסה האסלה, מתכופפת קדימה ונשענת על הניאגרה ואני בא מאחור ודוחף לה את הזיין שרק לפני רגע היא מצצה והעמידה “לשביעות רצונה” וגם אלה בדיוק המילים שלה. התנוחה מעולה אבל יש בה גם חסרון, אי אפשר לגנוח בקול, בכל אופן עמדתי וטחנתי אותה, גוחן מעליה ומעסה את שדיה החפונים בכפות ידי, שומע אותה חונקת את גניחות ההנאה שלה, לוחש לה מאחור “את אוהבת כשאני טוחן אותך ככה?” וממולל את הפטמות הנוקשות בין אצבעותיי. “כן” היא לחשה חזרה, כן מלא תאווה והנאה, “כן, תמשיך, אתה משתפר” הוסיפה עוד משפט שהפך כבר מסורת, “כן, זיין אותי, אני אוהבת כשאתה מנקנק לי ת’צורה” שתי עונות הספקתי לתת לה לפני שגם אני קיבלתי את עונתי, שתי גמירות מפנקות שהרעידו את כל גופה וכיווצו את נרתיקה סביב הזיין שלי החוגג בו, שתי לחישות רועמות של “הנה זה בא לי!” ואחריהן בא מייד ה-“תמשיך!”, כאילו חוששת שאברח. “אני בא!” הודעתי לה, “בואי, בואי, בואי” המשכתי ללחוש לה במהירות באוזן, מזמין גם אותה להצטרף, “הנה” התנשפתי באוזנה, “הנה זה בא, זה בא!” נמתחתי כולי, נועץ את הזיין שלי הכי עמוק שאפשר בכוס שלה, “קחי!” יריתי את המטח הראשון שהציף את הנרתיק שלה, “קחי!” נמתחתי מחדש ונצמדתי הכי חזק שאפשר לאחוריה, יורה בתוכה גם את המטח השני, “קחי” גנחתי וכל גופי כאילו נרגע כשרוקנתי את שאריות הבקבוקים שלי בעוד זרזיף של שפיך סמיך וחם.  “אתה יודע מה הגיע הזמן שנעשה?” תמר שאלה אותי כשיצאנו מבית הקפה. “מה?” “ההורים שלך לא בבית אז בוא נעשה את זה פעם במיטה שלך” היא חייכה, עוקצת אותי כי תמיד מצאתי תרוץ למה שלא נעשה את זה בחדר שלי ולא רק איתה, תמיד היה לי הפחד הזה ממה יגידו לי אבא ואמא. בסוף עשינו את זה פעמיים! בפעם הראשונה עשינו את זה במיטה של ההורים שלי! כן, תמר אמרה שזה תמיד מחרמן אותה לעשות את זה במיטה של ההורים. התפשטנו לאט, תמר אמרה שמשחק מקדים מוסיף לחוויה והציעה שנפשיט אחד את השני, נעליים הורדנו לבד, גם את הגרביים, אחר כך התחלתי להוריד לה את החולצה, מנצל את ההזדמנות למזמז אותה קצת תוך שאני מגלה את בטנה השטוחה והחזיה הסקסית שלבשה ואחרי היא הורידה לי, לא שוכחת למזמז אותי, אני הורדתי לה את החצאית והיא “בתמורה” הורידה לי את המכנסיים, אני פתחתי לה את החזיה, לא שוכח למשמש לה ת’ציצים והיא ירדה על הברכיים ומשכה לי את התחתונים, נותנת לעטרה המתוחה בראש הזיין נשיקה ואני לא נשארתי חייב, מחכה שתעמוד ויורד על הברכיים, מוריד מעט את החוטיני, מעביר את קצה הלשון בחריץ הוורוד שניצנץ בין שפתי הכוס הכהות והנפוחות מתאווה, גומר להוריד את החוטיני וקם ואוחז בה, מרים אותה בשתי ידי וזורק אותה על המיטה. עליתי עליה, לא חיכית להזמנה, תמר שכבה על הגב ואני שכבתי עליה, מפשק חזק את רגליה ברגליי ונועץ את עצמי לתוכה בתנועת אגן חזקה, משחרר את רגליה ונותן לה לסגור אותן, לעטוף בחיבוק אוהב את הזיין שלי, הפולש שחדר לתוכה. הפעם כבר לא היינו צריכים לשתוק, ה-“כן!” החזק של שנינו, כאילו בתזמון מדוייק, אמר הכל, “כן, זה טוב, זיין אותי” תמר הוסיפה בקול רם ומחורמן, “כן, ככה, תקתק אותי” המשיכה כשפמפמתי בתוכה במהירות, “כן, ככה אני אוהבת שדופקים אותי” היא הרימה את רגליה גבוהה באוויר, מפשקת אותם ונותנת לי להכנס עוד קצת לנרתיק הרטוב והחם שלה. הגמירה הראשונה שלה לא אחרה לבוא, צעקות התאווה שלה מילאו את החדר עד שנישקתי אותה, מנסה להשתיק אותה קצת שהשכנים לא יבואו לראות מה קורה פה, מרגיש אותה גומרת וממשיך לזיין במרץ, לשכב ולמחוץ אותה תחת גופי ולפמפם בה במרץ. גם הגמירה השניה שלה הגיעה, מרימה את הרגליים שלה עוד יותר גבוה ומפשקת ומותחת אותן לצדדים, עוד צעקות תשוקה שהשתקתי בנשיקה, ועוד כיווץ חזק בכוס כשהאורגזמה התפוצצה בה גונחת בקול חזק “אמא’לה אני גומרת!” הפעם השלישית שלה הייתה הכי טובה, לשנינו, גמירה משותפת כמו שכתוב בספרים, זיון מתואם כשאני חופן את פלחי ישבנה בכפות ידי ומצמיד את ערוותה לערוותי והיא מחבקת אותי בידיה וברגליה, נצמדת חזק ונועצת את צפורניה בגבי, זה שאני כבר בשל לגמירה ידעתי אבל אז בא ה-“כן” שלה, כן מלא תאווה, ואחריו סדרת ה-“בואי” שלי, רצף שהולך וגובר עד השיא המשותף, ה-“אני גומרת!” שלה וה-“אני משפריץ!” שלי, נמתחים, נצמדים ו…גומרים, שנינו, ביחד! מרוקן בתוכה שוב את כל המחסנית שלי!  הייתה גם פעם שלישית באותו הלילה, הפעם כבר על המיטה שלי. כוס קפה עם וופלות חלבה ואחריו מציצה קטנה שלה החזירו אותי לכושר מלא ושוב עשינו את זה על המיטה שלי, “חנוכת המיטה” תמר ציחקקה כשהיא נשכבת שוב על הגב ופותחת רגליים ואני? רגע עמדתי והבטתי בה ככה, מחייך מאוזן לאוזן, ואז עליתי עליה וזיינתי אותה, מגשים לעצמי חלום רטוב ישן וסוף סוף דופק מישהי על המיטה שלי או איך שהיא קראה לזה – עושה את הספתח.  “תזכור, התערבנו” תמר הזכירה לי כשליוויתי אותה לדלת, אומנם הזמנתי אותה לישון איתי הלילה אבל היא לא הסכימה, “ביום ראשון אני אהיה אצלך בשמונה, אני אביא פיצה אתה תדאג לבירות” חייכה לעברי, “תגיד” היא טפחה לי על הישבן, “עשו אותך פעם בתחת?” “למה?” הסמקתי, לא תופס ברגע הראשון את הכוונה שלה. “כי תתכונן” היא נעמדה מולי, מחייכת באושר, “אני מביאה את הסטראפאון של אמא וכשתפסידו אני הולכת לקרוע לך ת’צורה ועוד משהו, קטן, תלבש תחתונים אדומים, אני מתה לגזור לך אותם כמו שגזרו את התחתונים הצהובים שלי כשהפסדנו!” ובלי לחכות לתשובה יצאה וסגרה את הדלת.  את האפשרות הזאת שהיא תדפוק אותי בתחת לא לקחתי בחשבון כשהתערבתי איתה למרות שאני לא יכול לטעון שהיא לא הכינה אותי לאפשרות כזאת, היא סיפרה לי בפרוטרוט איך אמא שלי דפקה את אבא שלה עם סטראפאון בתחת והייתי צריך לצפות שזה גם מה שיקרה לי, אם אפסיד כמובן. כל השישי שבת התלבטתי אם לצלצל לתמר ולבטל את ההתערבות, למרות כל הפדיחה שבזה, או להמשיך כמו גבר, להראות לה שמילה שלי זאת מילה. מצבנו לא היה טוב, ההפסד לנתניה לא עזר למורל אבל אוהד טוב הוא אוהד מאמין ונכון שאני לא הולך לכל המשחקים כמו אמא שלי אבל להאמין אני מאמין ואיך אומרים? מי שמאמין לא מפחד כך שבסוף החלטתי לעמוד במילה שלי ולא התקשרתי.  ביום ראשון תמר הגיעה בדיוק בשמונה, קצת מוזר למי שלא הגיעה לאף פגישה שקבענו בזמן, מגש פיצה גדול ביד אחת, בקבוק קוקה-קולה בשניה וצעיף צהוב קשור לה סביב הצוואר, מחייכת לעברי “פיצה האט עבה עם זיתים ואקסטרה גבינה, מקווה שאתה אוהב” ישבנו על הספה זה ליד זה, מדברים, מדברים על הכל חוץ מזיונים וכדורגל, מדברים ואוכלים, משולש פיצה ביד אחת, כוס קוקה-קולה ביד השניה, הרגליים היחפות על השולחן והטלוויזיה עובדת בערוץ שבו ישודר המשחק ב-HD אבל אף אחד לא באמת מקשיב לה. גמרנו את הפיצה והכנתי קפה, הולך טוב עם מקלות האט שוקולד שתמר הביאה וכמה דקות לפני שריקת הפתיחה העניינים התחממו, “תאום ציפיות” תמר חייכה אלי, “מאחר ואנחנו עושים את זה בריאליטי, יושבים ביחד ורואים ולא בדיעבד לאחר המשחק כמו שהיה אז עם ההורים שלך, יש עוד כמה תוספות קטנות שאני רוצה להוסיף” “תוספות?” התפלאתי, “איזה תוספות?” “עוד כמה חוקים שאמא שלי סיפרה לי שהם השתמשו בפעם שהם ישבו וראו ביחד את המשחק בטלוויזיה” תמר הסבירה. “למשל?” לא התאפקתי. “למשל…” ותמר עצרה לשניה, חושבת או מהססת או אולי היא המציאה את זה עכשיו בעצמה, “אם חוטפים גול מורידים בגד” היא זרקה, מסתכלת בי איך אני מגיב וכשלא הגבתי המשיכה, “על פספוס פנדל גם מורידים בגד, תסכים איתי שזה בושה לפספס פנדל בדרבי” היא חייכה לעברי והמשיכה “וגם בכרטיס אדום מורידים! תרומתנו למיגור האלימות במגרשי הכדורגל” ציחקקה. כאשר אבדתי אבדתי, אם כבר הסכמתי לזובור להוריד בגד כמה דקות קודם לא ישנה הרבה, “מסכים” אמרתי, “ולא סתם מוריד, עולה כאן על השולחן” הצבעתי על שולחן הסלון הנמוך שלפנינו, “ומוריד” הוספתי גם משלי, שלא תחשוב לרגע שאני חושש ממנה.  כשהשחקנים הסתדרו לפתיחת המשחק תמר שלחה אותי להביא בירה וכשחזרתי ראיתי שהיא הוציאה מספריים וסטראפאון צהוב מהתיק שלה והניחה אותם בהפגנתיות על השולחן. התעלמתי. התיישבתי שוב לידה ושנינו השתרענו בספה הרכה עם בירה ביד והרגליים על השולחן, “תתכונן טרונצ’ו” היא שתתה לגימה ארוכה מהבירה שמסרתי לה ולקחה חופן בוטנים מהשקית שהבאתי בנוסף, “השנה היא השנה שלנו ואנחנו הולכים לקרוע לכם ת’צורה” שתקתי. “רגע” היא התרוממה ושלפה שפתון צהוב ומראה קטנה מהתיק שלה, “מורחת לעצמה על השפתיים, “זה בשביל המזל” ציחקקה, “מתאים לי?” “אדום יתאים לך יותר” חייכתי חזרה “נורא מצחיק, תשכח מזה!” המשחק נפתח בפתיחה מהוססת של שתי הקבוצות, בדקה ה-13 הלב שלי ירד לתחתונים וכבר ראיתי את עצמי עולה בפעם הראשונה על השולחן כשאלירן עטר קיבל כדור בצד שמאל, עבר בקלילות את המגן שלנו ובעט מזווית קשה אבל אדל, השוער שלנו, התעופף כמו גדול והדף. “שיט” שמעתי את תמר רוטנת, לוקחת עוד לגימה ארוכה מהבקבוק ומרוקנת אותו, “תביא” היא הושיטה לי את הבקבוק הריק ואני פתחתי לה בקבוק בירה חדש ומסרתי לה. עוד שתי החמצות צהובות והדקה ה-41 הגיעה, שחקן צהוב חדר לרחבה שלנו וניסה לעבור את השוער שיצא נהדר והצליח להדוף, הכדור חזר לאלירן עטר שבעט לעבר השער הריק אבל המגן עצר בידו! “יש!! פנדל!!” קפצה תמר מהמקום, מורידה ומנופפת בצעיף הצהוב שהיה על צווארה, “יש אלוהים!” היא חייכה אלי, “תתכונן לעלות על השולחן” ובתנועה הפגנתית, מנצלת את זמן הוויכוחים על המגרש, פינתה לי מקום על השולחן. “מי שמאמין לא מפחד” שרתי לה, מנסה לשדר בטחון למרות שבלב לא ממש האמנתי, “גם בשבוע שעבר הדפנו פנדל” הזכרתי, מחזיק אצבעות. “אין שום סיכוי שבעולם שזה יקרה פעמים רצוף” היא ציחקקה במין בטחון כזה, “ביחוד שעטר הוא הבועט” הוסיפה במין בטחון כזה כשהוא מסדר את הכדור על הנקודה הלבנה, “חבל על הזמן שלנו” היא עקצה אותי, “תעלה על השולחן ותתחיל להוריד את ה… שיט!!!” היא תפסה את הראש בשתי ידיה כשאדל, השוער המצויין שלנו, הדף את הבעיטה. “יש!!” והפעם זה היה תורי לקפוץ ולצרוח, “יש אלוהים!!” המשכתי, מותח את ידי לצדדים ולמעלה בתנועת ה-יש הידועה, “אלוהים הוא אדום” הוספתי את המשפט האהוב על אמא שלי, “ודרך אגב” פניתי אליה בקול הכי שליו ורגוע שהצלחתי, למרות שבפנים זה בטח שלא היה המצב, “תסכימי איתי שזה בושה לפספס פנדל בדרבי” חייכתי לעברה ואמרתי את מה שהיא אמרה רק לפני כמה דקות, “אז יאללה, תעלי על השולחן ותורידי” השלמתי במין שמחה לאיד.  “מניאק” היא סיננה בין שפתיה, קמה ועלתה על השולחן, “החולצה או החצאית, מה אתה בוחר?” היא שאלה אותי, מחייכת. “תפתיעי אותי” חייכתי חזרה והיא אכן הפתיעה כשהורידה את החצאית, נותנת לי לראות את החוטיני הצהוב שלה שלא הסתיר הרבה לפני שהתיישבה חזרה ודאגה שהחולצה תסתיר אותו.  עד המחצית לא קרה כלום, “יש לכם יותר מזל משכל” היא הסבירה לי בהפסקה, “הייתם צריכים לחטוף שלישיה לפחות אבל אל תדאג, זה עוד יגיע” השלימה בבטחון ולקחה עוד חופן בוטנים.  הקבוצות חזרו, שוב גישושים, ואז הגיעה הדקה ה-48 הבלם של מכבי מכשיל את החלוץ שלנו על סף הרחבה, הכשלה גסה והשופט, נחרץ בדעתו, הוציא לו כרטיס אדום והשאיר את הצהובים עם עשרה שחקנים!  “כרטיס אדום” חייכתי לתמר הנבוכה, “מישהי פה צריכה לעלות על השולחן ולהוריד עוד בגד” ציחקקתי והרגשתי איך הזיין שלי נמתח במכנסיים, “תרומתנו הצנועה למיגור האלימות במגרשי הכדורגל” הזכרתי לה את הסיבה שהיא עצמה נתנה. “השופט בן-זונה” תמר עלתה על השולחן והתחילה לפתוח את כפתורי החולצה שלה, פותחת כפתור אחר כפתור, “תגיד, כמה שילמתם לו?” הורידה את החולצה, מגלה את הבטן השטוחה ואת שדיה העסיסיים האחוזים בחזיה סקסית צהובה, “כמה שילמתם לבן-יונה הזה??” זרקה את החולצה לעברי ואני תפסתי אותה, מקווצ’ץ’ ומריח את ריח הבושם העדין שלה במשיכת אף קולנית ומתגרה.  הצהובים המשיכו לתקוף, עוד ניסיונות מאד לא מוצלחים שלהם ושלנו, החמצה רודפת החמצה, והדקה ה-79 הגיעה, חלוץ שלנו פורץ לרחבה, מוכשל והשופט שורק לבעיטת 11 מוצדקת, לדעתו ולדעתי. “הבן-זונה טועה” תמר צווחה בקול כאחוזת אמוק, “מה הוא לא רואה שהוא לא נגע בו? שזאת הצגה?” התלוננה בקול, “אפילו עיוור היה רואה את זה” לא עזר לה, בדיוק כמו שלא עזר לכל המתווכחים על המגרש, הבטן קירקרה לי והלב דפק כמו אחרי ריצת מרתון, עומר דמארי לקח את הכדור וסידר אותו על הנקודה הלבנה, בדיוק זאת שממנה במחצית הראשונה אלירן עטר החמיץ, ריצה קצרה, בעיטה ובניגוד לחלוץ הצהוב זה שלנו מצא את הרשת! הפועל-1, מכבי-0 ואני הייתי בשמים.  “יש” קפצתי, שוב מרים את ידי באותה תנועת ניצחון ידועה, “גולללללללללל” גלגלתי את הקריאה כמו אותם שדרנים דרום אמריקאים, “גול, גול, גול” המשכתי בסגנון שלהם, “אדום שולט!” חייכתי אליה, “ותזכירי לי, מה מקבלים על גול?” “שתוק” היא סיננה מבין שיניה ועלתה בפעם השלישית הערב על השולחן, “שתול השוער הזה” הזכירה כי השוער שלהם היה פעם השוער שלנו, “משת”פ” לחצה ביד אחת את החזיה אל שדיה מקדימה שלא תיפול בזמן שהיד השניה שלה פתחה את קרס החזיה מאחור, “תתכונן” היא חייכה לעברי, חיוך מאולץ משהו, והיא שמטה את הכתפיות לצדדים, “זה מה שאתה רוצה?” הורידה את החזיה והחזיקה אותה ביד אחת שלא תיפול, חושפת את שדיה הזקופים שעטרות כהות גדולות עם פטמה זקופה בראשם, “זה מה שאתה רוצה לראות חרמן קטן?” זרקה גם את החזיה לעברי והקפיצה את שדיה בידיה כשהיא יורדת בזהירות מן השולחן.  הדקה ה-83 לא משכה את תשומת ליבנו, המבטים שלי היו תקועים עדיין בשדיה החשופים של תמר או יותר נכון בפטמות הנוקשות שבראשם ולא בקטטה שהתפתחה בין כמה שחקנים, גם הצהוב שהשופט חילק לעטר, טועמה ועוד שנים לא עשה עלינו רושם, בהתערבות שלנו לא עולים על השולחן בגלל צהוב, אבל אז הגיעה הדקה ה-90, עוד התקפה צהובה בניסיון לפחות להשוות, עטר נשלח בכדור ארוך והשתמש בידו כדי להתגבר על השוער שלנו שיצא לקראתו ובתגובה הוציא לו השופט את הצהוב השני ומייד אחריו, כפי שמחייב אותו החוק, את האדום! כנראה שתמר השלימה עם התבוסה שלה, “בן של מוכרת מזון” היא מילמלה לעצמה וקמה, “כוס-על-האמא של מי שהביא אותו לקבוצה” המשיכה כשהיא עולה על השולחן, “שחקן דמיקולו, לא רק מפספס פנדל גם חוטף כרטיס אדום” רטנה לעצמה, “מה?!?” פנתה אלי, “אני יודעת, תרומתי הצנועה למיגור האלימות במגרשי הכדורגל” התכופפה והורידה לעצמה את החוטיני הצהוב ונשארה עירומה כביום היוולדה, “מה? סקס-מנייק, גם את זה אתה רוצה?” הסתכלה בי כשהיא מקווצ’צ’ת את החוטיני לכדור צהוב קטן “קח!” זרקה אותו אלי, “תריח!” עקצה אותי על זה שהרחתי את החולצה המבושמת שלה. עד שתמר גמרה את ההצגה שלה על השולחן גם ההצגה בבלומפילד הסתיימה, שם זה נגמר ב-אחד:אפס אדום גדול ופה ב-ארבע:אפס גדול עוד יותר, תמר עירומה, ארבעה פריטי לבוש שלה זרוקים לידי ואף פריט לבוש שלי לא לידה…מארס! “שיט, אכלתי אותה” ציחקקה תמר כשנשמעה שריקת הסיום והחגיגות בבלומפילד התחילו. “אל תרדי” ניסיתי לעצור אותה מלרדת מהשולחן. “מניאק” היא חייכה אלי, “קפוץ לי” ירדה והתיישבה על הכורסה ממולי, “הייתם צריכים להפסיד, אתם ההוכחה הכי טובה שאין אלוהים!” לא עניתי, במקום זה התרווחתי ונמתחתי בספה, מסדר בצורה מופגנת את העמוד חשמל שהסתתר במכנסיי, “תזכירי לי תמר, על מה התערבנו?” “אתה יודע” היא ענתה, קצת נבוכה. “אני יודע אבל אני רוצה לראות שגם את יודעת” חייכתי אליה. “התערבנו על תוצאת המשחק” היא ענתה תשובה מתחמקת. “נכון” אמרתי בשלווה, “התערבנו על תוצאת המשחק, ומי הפסיד בהתערבות?” “אני” “ומה החלטת שעושים למפסיד?” ובכוונה הדגשתי שהיא אמרה. “מה שרוצים, זובור” “אז…תעלי ותעמדי על השולחן” חייכתי אליה, “עם ידים על הראש” נזכרתי באיזה סרט כחול שראיתי על הזובור לבנות חדשות בבית-אחווה אמריקאי. תמר קמה ועלתה על השולחן, עומדת בפישוק קל ומניחה ידים על השולחן, “כוס-אמק, שוב אכלתי אותה” היא רטנה לעצמה. “מתחרטת?” שאלתי אותה. “לא!” והלא שלה היה החלטי, “מילה זאת מילה, התערבתי ואני אקיים את חלקי” “מצויין” עצרתי לרגע ולקחתי את המספרים המונחות על השולחן בצד, “תגידי, בשביל מה הבאת אותם?” שאלתי למרות שידעתי. “לגזור לך ת’תחתונים” היא הישיר