תשוקה

אני מתעוררת באמצע הלילה מרעש לא ברור. פוקחת עיניים ובעוד שהן מנסות להסתגל לחשיכה אני שומעת רעש נוסף, נשמע הפעם קרוב יותר. האם יש מישהו בתוך הבית?! לחץ מתחיל לאפוף אותי, הלב פועם בחוזקה, אני מ

הגעתי לרחוב שזר קצת לפני חצות, בדיוק כמו שאמר הפתק, כשלגופי טי-שירט לבנה, ג'ינס דהוי, קצת זיפים (כי אני נורא עצלן בכל מה שקשור לגילוח וגם כי הפתק לא הכיל שום הוראות בנושא) וריח של סבון מהמקלח

דרום תל אביב, 2 בלילה, אנחנו עומדים יד ביד מול דלת ברזל כבדה הצבועה באדום, בידינו כרטיס הביקור המשונה שקיבלנו מטלי. בערב שלפני יצאנו לשתות קצת וכשהגענו הביתה טלי שלפה את הכרטיס, הסתכלה עלינו

הלב שלי מאיץ והבטן שלי מתהפכת עם כל קילומטר שאני מתקרבת למקום המפגש שקבענו בו. אני עדיין לא מאמינה שאני הולכת עם זה עד הסוף, אבל לא הייתי זקוקה להרבה שכנועים כדי להופיע במקום ובשעה שהוא בחר.

"מטופל מספר ל-52 מתבקש להגיע לחדר מספר חמש." התרוממתי לאט מהספה בקופת החולים, תוך כדי ניסיון לישר את החצאית הקצרה שלבשתי, כדי שלא אחשוף הכל לזקן החביב שישב לידי. הריפוד השאיר סימנים ורודים ל

זהו המשך לסיפור צלילה חלק ג- שלוש נשים יפות ואני ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד. כשהתעוררתי ענת ואנט כב

הספור דימיוני, כל קשר בינו ובין המציאות או ארועים/שמות אמתיים הרי הוא מקרי בלבד! למתבונן מהצד זאת נראתה כעוד פגישת ערב שבת טיפוסית, שלושת הזוגות ישבו סביב שולחן הסלון ושוחחו על ענייני השבוע

הערב הגיע, לבשתי את בייבידול התחרה שהוא כל כך אוהב וחיכיתי לו בחדר, בתשע בדיוק הרכב שלו חנה מחוץ לבית שלי. הוא נכנס במהירות ומיד קפצתי עליו בנשיקות, הרגל שלי נכרכה סביבו והיד החסונה שלו תפסה

היום הראשון של הסמינר הסתיים. הנשים החלו להתפזר לחדרים כדי לנוח לפני ארוחת הערב. "את באה?" העירה אותי ליסה ממחשבותיי, "אנחנו ביחד בחדר". עלינו במעלית, וכשהגענו לקומה שלנו, חייכנו זו לזו, יצאנ

מומלץ לקרוא אחרי הסיפור הקפצה לרכבת 20:00 צליל הודעה חדשה הקפיץ את מיכל, הדופק החל לעלות, הלוואי שזה הוא חשבה לעצמה ורצה לנייד. היא אחזה בנייד בידיים רועדות, צמרמורת נעימה התפשטה בגופה כשראת

זהו המשך לסיפור קפיצה קטנה לחו"ל – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה הרב נכנס לחדרו ובדק את המתקן שהמלכה הלבישה לו על הזין, פלסטיק קשיח, עם חור קטן ליציאת השתן, טוב, לפחות הוא לא יצטרך להתאפק וב

אחרי שעה של פירוק והרכבה, אני שוכבת על גבי מותשת, מזיעה ומנסה להסדיר נשימה. הוא חצי שוכב לידי וחצי גוהר מעלי, נשען על מרפק אחד והיד השניה עוברת לאורך גופי בנגיעה עדינה. מלמעלה למטה, שוב ושוב