רומנטיקה

זהו המשך לסיפור בועז וטלי מחליפים זוגות – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה. הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. “התקבלתם” הודיע אהוד

29408 קראו את הסיפור למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים

מאת חתול במגפיים לתחילת הסיפור, חלק 2   ביום שאחרי חזרנו כל אחד לשגרת יומו. הרושם העז של אותו הערב ליווה אותנו מס' ימים. פרצנו גבולות ותחושות חדשות סבבו אותנו. היינו צריכים להתאושש מהחוויה

זהו המשך לסיפור בטיול – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה מסתכל על צאלה, רואה איך היא נבוכה אבל נרגשת, סובלת כלפי חוץ אבל מאושרת מבפנים… מחייך בליבי,  מודה למזלי הטוב שפגשתיה… ושכך התגלגלו הדברי

“יש לי הפתעה מטורפת” הוא כתב והתנתק מהר מדי, כך שלא הספקתי לשאול ולקבל תשובה אודות ההפתעה. שש שעות עברו עד שהוא התחבר שוב והחזיר לי תשובה עם המילים שהיו להן משמעות כל כך גדולה עבור שנינו, שהב

סיפור דימיוני המשך לסיפור "אשת חיל מי ימצא" החודשים לאחר הסיפור האחרון "אשת חיל מי ימצא" עברו בצורה שגרתית. הכוונה במילה "שגרתית" הינה השיגרה החדשה אשר נכפתה עלי על ידי נעמה ומצד שני השגרה

כל חלקי הסיפור : חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7 סקס עושים באהבה או לא עושים בכלל כל קשר בין המקרים, השמות והסיפור בכלל, מקרי בהחלט, ואינו קשור למציאות.    תמי, חלק שני.

הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. “בועז תרגע, הכל בסדר”. הסתכלתי על טלי, אשתי, יושבת לה נינוחה על הספה וצופה בקטעים מ”ארץ נהדרת”

סיפור מאת בורקס גבינה לתחילת הסיפור, לחלק 2, לחלק 3, חלק 4 פרק 13 ביום רביעי הציעה בקי שמייקל וג׳סי יקפצו אליה בערב. היא כתבה להם שג׳ו היה בנסיעת עבודה ללונדון לכמה ימים, שהיא תשמח להפגש א

זהו המשך לסיפור אשה של אשה – קיבוץ – חלק ב ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור דימיוני וכך גם השמות, כל קשר בין הסיפור/שמות ובין מקרים/שמות אמיתיים הרי הוא מקרי בלבד. עשינו אהבה! אין שום מילה טו

**הסיפור הינו פרי דמיוני וכמובן שלא התרחש במציאות   הכל החל מבעלי, הייתי אישה יפה מידיי לדעתו, והוא מצידו היה אובססיבי לגבי. לכל מקום שהייתי צריכה ללכת, הייתי צריכה את אישורו מראש. והאישור

בכל יום או יומיים היו הולכים לבית הקפה בשכונה או לבית קפה אחר. אהבו לשבת שם אחר הצהריים, מזוהים כלקוחות קבועים, פחות או יותר, ועם זאת זרים.  זו הייתה עיר זרה ותמיד תישאר במידה מסוימת, זרה.