פנטזיה

15693 קראו את הסיפור תוך שניות אחדות חשה כיצד שדיה זוכים לחופש בלתי צפוי ובעוד הקוסמטיקאית חופנת את זוג השדיים הגדולים והרכים, היא רכנה ולחשה באוזנה:  "אל תדאגי, הכל יהיה בסדר" הקוסמטיקאית

הסיפור דמיוני לחלוטין. אז מתי את מביאה עוד חברה למיטה שנזדיין שלושתנו יחד? "כשתהיה לי חברה כזו, מתאימה" "תשמעי, גם חברה דמיונית זה תופס בינתיים"…… "זה אני דווקא מביאה לפעמים" "לא מותק – את מ

אנחנו יושבים בכיתת האוניברסיטה, בסוף. שאר התלמידים יושבים מקדימה, בכסאות הקרובים למרצה, ואילו אנחנו מעדיפים לשבת במושבים הריקים מאחור, לא נמצאים בשדה הראייה של אף אחד. מתן שולף את המחשב מהתי

הרבה זמן מאז שהייתי חלק מהמשחק. גזרתי על עצמי לעמוד מחוץ לגדר, לתת לסורגים לשמור לי על הלב. בלי לשים לב הפסקתי להרגיש, הפסקתי להתרגש אפילו מהדברים הקטנים שפעם היו מרגשים אותי. וזה נוח לא אשק

הנשיקה לפני כמה ימים, הילכתי לי בחצר הגן הגדול של המינזר. בין העצים הגדולים, תוך שאני דורך על שבילי החצץ הרעשניים, מביט בציפרים ונהנה מן השקט והשלווה. לפתע, כאילו מתוך חלום, הבחנתי באישה, איש

הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. עגילי פנינה יורדים מתנוכי אוזניה  פס זהב יורד וידיי מבקשות אליה שרשרת דקה על צווארה גולשת לה על עצמות הבריח הבולטות מלט

הפנטזיה שלי הייתה לצלם את אשתי בערום עם גבר. בהתחלה היה סרוב מלא, אפילו לא הייתה מוכנה לשמוע על כך או אפילו שגבר אחר יראה אותה ערומה. אני המשכתי לנסות ולא ויתרתי. באחת הנסיעות שלי לחו״ל היא

הגיע יום שישי, בבוקר לימודים, בצהריים שנ”צ והערב פנוי, שאלתי אותו מה התוכניות שלו להיום והוא אמר שצריך לעבוד קצת על הפרוייקט החשוב שהוא כבר שבוע לא עוזב. החלטתי לעשות ערב שכולו מוקדש לי, הדלק

השמיים נעשים כהים… העננים מתעבים, עכשיו בוקר. עומד לרדת גשם, הבטן מתהפכת בקרבי, אני צריכה לצאת לעבודה. יודעת שאין טעם, הגשם תכף ירד ואז אקבל את ההודעה. יותר מידי דברים קורים ביחד… לחשוב על תי

כבר מתחיל להיות לי קצת ראש. חושבת מה לענות לברמן כשהוא שואל אם אני רוצה לשתות עוד משהו. אני עונה לו “בלק לייבל בבקשה, עם קרח וקולה בצד”. לרגע עברה בי צמרמורת.. יש סיכוי שאראה אותו פה היום? אנ

זהו המשך לסיפור הבוסית – חלק ד ומומלץ לקרוא אותו תחילה הסיפור והדמויות בו הם פרי הדמיון וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט. שכבתי קפואה במיטה, כבר לא בוכה, מנסה שלא להרגיש דבר. הוא לא היה

שמי אנה, אני בת 31, נשואה +2, אני אוהבת וחייבת ריגושים בחיים. יש לי אדון (לא בעלי), אנחנו מתכתבים הרבה במיילים, הנה אחד המיילים שכתבתי לו, פנטזיה שאני רוצה שהוא יגשים לי. הגעתי אליך, המקום ה