אקסהיביציוניזם

השעה 18:32. זו בדרך כלל השעה שבה היא חוזרת הביתה. הוא הולך אל החלון, פותח אותו ונשען עליו, מסתכל למטה אל הכביש. מכוניות חולפות, אנשים חולפים, דקות חולפות, עד שהנה נכנסת לחניה המכונית האדומה ה

מאת ליכלוכית   סיימתי עוד יום עבודה במשרד שלי , משרד שבו ניהלתי את כל עסקי . " ביי יואבי אני יוצאת " זאת מאי המזכירה שלי אישה נאה בת 45 מקבלת משכורת נחמדה נראת מצויין אבל כמובן שאני לא מערב

אני אוהבת לעבוד עד מאוחר, כשהמשרד מתרוקן בהדרגה בשעות אחר הצהריים אני שמה לי מוזיקה שאני אוהבת ושוקעת בעבודה. צלצול הטלפון הוציא אותי מריכוז "מדבר השליח, יש לי מעטפה עבורך, אני מגיע עוד 3 דקו

אני שונא להיות בבית כשיש עוזרת, לא משנה איפה אני נמצא אני מרגיש שאני מפריע. אבל היה מקרה מאומת במשרד וביקשו לעבוד מהבית בשבועיים הקרובים. הילדים כבר במסגרות ואישתי מתארגנת לצאת. היא מודיעה לי

זהו המשך לסיפור אשת עסקים – חלק א ומומלץ לקרוא אותו תחילה "איזו קבלת פנים.." אני המומה. מה לעזאזל הוא עושה במשרד שלי?! אנחנו מביטים האחד בשנייה. הרטט של הויברטור העובד הוא הקול היחיד שנשמע

עוד בצעירותו, כשהם היו בתיכון, היה מטורף עליה. גם מינית וגם ריגשית. במהלך חייהם נשארו כידידים. רונן, שמעולם לא הפסיק לחשוק בה, בנואל, הגיע באותו יום עם חברתו, נועה, כדי לברך את נואל לרגל האיר

זהו המשך לסיפור קפיצה קטנה לחו״ל – חלק ג ומומלץ לקרוא אותו תחילה המלכה יצאה והחדרנית נשארה, מנשה נשאר קשור לרגלי המיטה. החדרנית התחילה לסדר את המיטה ודי בעדינות הזיזה עם הרגל את הרב הקשור ל

קבענו מראש לנצל את הרכב הענק שלך למשחק שעשוע משלנו באמצע היום, ביקשת שלפגישה זו אגיע עם שמלה קלילה וללא חזייה, אמרת שהפעם רק אתה מענג אותי… שזה היום שלי. הגעתי אליך עם שמלה פרחונית קלילה, שה

13767 קראו את הסיפור מאת הטאבון שמי הוא מיכאל, מומחה למחלות עור ומין ורפואת נשים מנהל מחלקה בבית חולים גדול במרכז הארץ לפני כ4 שנים פתחתי קליניקה פרטית ללקוחות פרטיים באחת שכונות היוקרה ביי

מאת אס בשרוול   זה מוזר בגיל 42 לשמש מזכירה אישית של נער בן 17. נכון, הוא גאון, מבריק, כריזמטי ומיליונר. נכון שהוא עשה כבר אקזיט ויושב על ארגזים. נכון שהוא המילה האחרונה בטכנולוגיה אבל בכל

עוד שבוע נשרף ואני מגיע לחמישי עם הלשון בחוץ. חתכתי מוקדם מהמשרד, השעה ארבע וחצי ואני מגיע לדירה שלי, חדר וחצי בפלורנטין, זה מה שהצלחתי למצוא בזמן שהיה לי. עבר שבוע מאז הפרידה הקשה מסיוון. ש

פאק לא! פספסתי את האוטובוס! מי יודע מתי יגיע הבא… ואז ראיתי אותו צועד בדרך לחנייה, מכר מהעבר. רציתי אותו לפני שנים, אך הוא היה תפוס, אני הייתי תפוסה והתזמון היה גרוע. "אתה לומד פה?" "יום השת